אור ברסלב
אמונות ודעות מאמר עשירי - פרק ז

אמונות ודעות

מאמר עשירי - פרק ז

מאמר עשירי - פרק ו

הפרק הרביעי: החשק.

פרק זה אף על פי שגנאי להזכירו, הרי אין מגונה יותר מדעות הכופרים, ואף על פי כן כשם

שהבאנו אותם כדי להשיב עליהם ולהגן

31

על הלבבות מכיוצא בהן, כך נזכיר גם את זה כדי

להשיב עליו ולהגן

31

על הלבבות מכיוצא בו.

והוא: יש אנשים הרואים כי החשק היותר חשוב מכל מה שיעסוק בו האדם, ומדמים שהוא

מעדן את הרוח, ומרכך את המזג, עד שתהיה הנפש רגישה מרוב עדינותה, ושהוא מצב דק

מאוד, ומציינים בכך על פעולות הטבע שהוא חומר המתמצה אל הלב, ראשיתו מבט, ואחריו

חפץ, ואחריו התחזקות

32

, ומתוספים על כך גורמים אחרים עד שמתחזק.

ואף התרוממו למעלה מזה,

33

והסבו אותו אל פעולות הכוכבים, ואמרו אם היה הצומח

34

של שני בני אדם שווים, שהם מביטים זה על זה במבט שלישי או שישי, ושלט על מזל

אהבתם כוכב אחד, הכרחי שתהא ביניהם אהבה ורעות.

והתרוממו עוד יותר, עד שהסבוהו אל פעולת הבורא יתרומם ויתהדר, וטענו שהוא ברא

רוחות בני אדם ככדורים עגולים, ואחר כך חלקם לשניים ונתן כל חצי באדם, ומפני כך כאשר

הנפש מוצאת את מחציתה, חושקת בה.

והתרוממו מכך עד שעשאוהו כמצווה, ואמרו שלא הוטרדו

35

בני אדם בדבר זה אלא כדי

ללמדם הכניעה לאהבה כדי שיכנעו לה' ויעבדוהו.

והאנשים האלה בכל מה שאמרו פתאים בל יבינו. וראיתי להשיב עליהם תחילה בעניין זה

תשובה ברורה במה שבדו, ואחר כך אבאר להם את הנזקים

36

שיש במה שנתלו בו.

ואומר: מה שאתם אומרים על ה' יתרומם ויתהדר, לא יתכן שיחנך

37

במה שהזהיר ממנו,

וכמו שנאמר:

ואלוה לא ישים תפלה

38

ועוד:

כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגרך רע

39

אבל עניין חלוקת הכדורים אשר נתלו בו, כיון שכבר השבנו על מי שאמר בקדמות

הרוחניות

40

, וביררנו כי נפש כל אדם נבראת עם שלמות צורתו

41

, בטל העניין הזה ונאפס.

אבל מה שטענו מצד הכוכבים ותיאום המזלות והצומחים, אילו היה כמו שאמרו לא היה

אפשר למצוא שראובן יאהב את שמעון אלא ושגם שמעון יאהבהו כי שניהם שוין, ואין אנו

מוצאים שהדבר כך.

אבל מה שהזכירו שהראשית מבט ואחרי יבוא חשק בלב, אני אומר לפיכך ציוונו ה' יתהדר

ויתרומם שנשעבד לעבודתו העין והלב יחד. כמו שאמר:

הנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצרנה

42

והזהיר מלהפנותם אל המרי באומרו:

ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם

43

כי אינו

44

אלא שיתחזק מצב זה בלב, עד שישתלט עליו וימשול בו, ויזניח אותו האדם

אכילתו ושתייתו ויתר תועליותיו, עד שימס גופו ויימק בשרו, ויחולו עליו המחלות בכל

חריפותם.

ואיה אי השקט והעילפון וטמטום החושים והדאבון והיגון וטרדת הלב, כאומרו:

כי קרבו כתנור לבם בארבם וגו'

45

ופעמים שמגיע זה עד המוח, ויחלוש הדמיון וההבנה והזיכרון.

ופעמים יבטל החוש והתנועה, ואפשר שישתגע כאשר יראה חשוקו, ויגבר צערו ותיפסק

נשימתו לזמן מה.

46

ואפשר שיראהו או ישמע זכרו, וייאנח וימות באמת. ויהיה המשל צודק, כמו שאמר:

כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרוגיה

47

והיאך יהיה האדם כבול הוא ושכלו עד שלא ידע לא אל ולא יכולת

48

ולא עולם הזה ולא

עולם הבא זולת חשוקו, וכמו שאמר:

וחנפי לב ישיש אף לא ישועו כי אסרם

49

והיכן הכניעה וההשתעבדות כי אם למטרה

50

ולנלווים אליו, והישיבה על הפתחים

וההתעכבות

51

בכל מקום, כאומרו:

שאי עיניך על שפים וראי איפה לא שגלת על דרכים ישבת

52

ואיפה נדודי השינה בלילות, וההשכמה בשחרים, וההסתתרות ממי שימצאהו, וכאלו מת

כמה פעמים בכל כלימה

53

, וכמו שנאמר:

ועין נואף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים

54

ואיה הרצח לחושק או לנחשק או לאחד מקרוביהם, או להם ולקרוביהם, ואפשר גם

להרבה בני אדם עמהם, כאומרו:

כי נאפת הנה ודם בידיהן

55

ואף אם ישיג אי פעם את מבוקשו ויגיע הטבע לכדי מה שהטריד בו את עצמו, ישוב ויתחרט

וישנא למה שהיה אוהב יותר מכדי אהבתו אותו, כאומרו:

וישנאה אמנון שנאה גדולה מאוד, כי גדולה השנאה אשר שנאה

מאהבה אשר אהבה, ויאמר לה אמנון קומי לכי

56

ויתברר לאדם שהוא מכר עצמו ודתו וכל חושיו ושכלו אחר חדירת החץ שאין להחזירו,

כאומרו:

עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח

57

אבל טוב המצב הזה באשתו של אדם שיהו קשורים זה בזה לבנין העולם, כמו שאמר:

איילת אהבים ויעלת חן דדיך ירווך בכל עת

58

ויגלה הבעל מאהבתו לאשתו בתבונה ועל פי הדין ובשיעור שבו תתמיד חברותם, ויעצרהו מכל

שזולת זה ביכולת וכוח.

31

"פתקקי" ואפשר לתרגם "ולחסן את הלבבות".

32

אפשר לתרגם "השתרשות". כלומר שחשק ואהבת החשוק משתרשת במעמקי הלב.

33

ממה שאמרו שהחשק מפעולות הטבע.

34

הכוכב העולה במזרח בזמן עבורם או לידתם, ותרגמתי "צומח" שכך מתרגם הראב"ע

"טאלע". ונראה כי רי"ת לא הייתה לו ידיעה באסטרולוגיה, ולפיכך בלבל כל העניין הזה מפני

שלא הבינו. כי בעלי תורה זו מיחסים לכל כוכב מבט שלישית או רביעית או שישית כמבואר

בארוכה בספר המולדות להראב"ע, ראה שם ד"ה בקשנו לדעת ברחב כוכב חמה, ובלוח

א שם. וראה גם בספרו מחברת המשרתים.

35

כלומר שלא העסיקם הבורא לדעתם בחשק אלא כדי שילמדו מכך להיות רגישי נפש

ונכנעים לעבודתו.

36

"מצ'אר" ורי"ת טעה וקרא "מצ'אד" ותרגם "הפך".

37

"ימתחן" מובנה הפשוט אמנם ניסיון, וכך תרגם רי"ת "שינסה" אך נדמה לי שכאן צריך

לדחוק אותה למובן המשני והשלישי ולתרגם 'חנוך'.

38

איוב כד יב.

39

תהלים ה ה.

40

לעיל במאמר הראשון השיטה השניה.

41

בפתיחת המאמר השישי.

42

משלי כג כו.

43

במדבר טו לט.

44

החשק.

45

הושע ז ו.

46

בכ"י ב, "ותפסק נשימתו עשרים וארבע שעות, ואפשר שיחשבוהו מת, ויישאוהו

ויקברוהו". וכן הוא ברי"ת. ולפי זה יתכן שהיה אז מנהג באיזה מקומות שלא לקבור

את המת אלא לאחר עשרים וארבע שעות, ויתכן שאין בכך אסור הלנת המת כי כל

כ"ד שעות טרם נקבע שהוא מת.

47

משלי ז כו.

48

לפי כ"י ב, ולא מעמד.

49

איוב לו יג.

50

שהיא החשוק.

51

תוכן העניינים

אמונות ודעות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה