אור ברסלב
אמונות ודעות מאמר חמישי - פרק ו

אמונות ודעות

מאמר חמישי - פרק ו

מאמר חמישי - פרק ה

והואיל וכבר ביארתי עניין זה אסמיך לו שאר הדברים אשר אין התפלה מתקבלת עמהם,

ואומר שהם שבעה.

הראשון אם התפללת אחר שנגזר דין על האדם באיזה דבר, כפי שידעת מדברי משה

ואתחנן אל ה' והשיבו:

רב לך אל תוסף דבר אלי

48

והשני התפלה בלי כוונה, וכמו שנאמר:

ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו

49

והשלישי מי שאינו מטה אוזן לדברי התורה

50

, כאומרו:

מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה

51

והרביעי מי שמתעלם מבקשת העניים, כאומרו:

אוטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה

52

והחמישי מי שלוקח ממון באסור, כאומרו:

ואשר אכלו שאר עמי וגו' אז יזעקו אל ה', ולא יענה אותם

53

והששי מי שמתפלל בלי טהרה

54

, כאומרו:

גם כי תרבו תפלה אינני שומע ידיכם דמים מלאו

55

והשביעי מי שרבו פשעיו והוא מתפלל בלי תשובה, כאומרו:

ויהי כאשר קרא ולא שמעו כך יקראו ולא אשמע

56

וראוי שאבאר במקום זה שכל העבירות יש להן תשובה

57

, חוץ משלוש:

מי שהתעה בני אדם בדעה

58

רעה שהעמיד, או בהוראה רעה שהורה להם, מפני שאינו יכול

לחזור במה שעשה, ועליו נאמר:

משגה ישרים בדרך רע בשחותו הוא יפול

59

ומי שהוציא שם רע על אדם כשר

60

שאינו יכול לחזור בו, ועליו נאמר:

פן יחסדך שומע ודבתך לא תשוב

61

ומי שיש גזלה תחת ידו ואינו מחזירה לבעליה, כאומרו:

והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה

62

ואמר:

חבל ישיב רשע גזלה ישלם וגו' לא ימות

63

ואם מת הנגזל ישיבנה ליורשיו כאומרו:

לאשר הוא לו יתננו

64

ואם אינו מכירו, יתננה לצורכי צבור, ותהיה ככל ההפקר

65

ואבאר עוד מה שהבטחתי בו לבאר את העבירות אשר יש עליהן על כל פנים עונש בעולם הזה

אף על פי שעשה האדם תשובה, ואומר שהן ארבע.

הראשונה שבועות השוא, כמו שאמר:

כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא

66

והשניה שפיכת דם נקי, נאמר בה:

ונקיתי דמם לא נקיתי

67

והשלישית הנואף עם אשת איש, אמר בו:

כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנוגע בה

68

והרביעית עדות השקר, אמר בה:

עד שקרים לא ינקה

69

ויש לצרף להן מה שכבר נגזר הדין עליו, כמו:

רב לך אל תוסף דבר אלי

70

כמו שפרשנו.

והתשובה על חמשת אלה מתקבלת, אלא שמנקודת לא ינקה אי אפשר בלי ייסורין בעולם,

הבאים על אותו אדם.

וכן מי שהרע לחברו שלא בממון אלא בחרפות או במכות, הרי הדבר תלוי במחילתו על כך, אם

מחל נסתלק העונש, כאומרו:

כה תאמרו ליוסף אנא שא נא וגו'

71

וצריך שיבקש ממנו שלש פעמים כאומרו:

אנא שא נא ועתה שא נא

72

ואם מת המתחרף או המוכה, יאמר החוטא כלשון הזה 'אני חטאתי לפלוני' שלוש פעמים בפני

עשרה אנשים

73

, כדי שיהיה כשיעור שאלו היה חי וביקש ממנו כיוצא בזה ולא נתפייס יהיה

מחול לו.

ואבאר עוד הזכויות אשר על כל פנים יש בהן גמול בעולם הזה ואפילו כפר האדם, ואומר שהן

שש:

תחלתן כבוד ההורים, כאומרו:

כבד את אביך ואת אמך

74

והרחמנות על בעלי חיים, כאומרו:

שלא תשלח את האם

75

והמשא ומתן בצדק, כאומרו:

אבן שלמה וצדק יהיה לך

76

ונוסף עליהן ההבטחה בטובה אם הייתה מוחלטת

77

, כאומרו ליהוא:

בני רבעים ישבו לך על כסא ישראל

78

בהחלט, והמרה הוא ובניו ועם זאת נתקיימו בהם.

ואין לחשוב כי אמרו, 'והיה בך חטא' חטאים מסוימים המחייבים שדווקא יהיה עליהם עונש

בעולם הזה, לפי שאין הלשון הזה אלא בשלשה דברים:

באיחור הנדרים

79

והרי הם לה' אפשר שיסלח איחורן,

ובהמנעות מלהלוות

80

וגם זה נמחל בתשובה,

ובעושק שכר שכיר

81

והוא נכלל בכלל הגזלות.

ואבאר עוד כי לתשובה חמש מעלות, כל מעלה שאקדימנה יותר חשובה משלאחריה.

הראשונה שישוב האדם והוא באותו הגיל שחטא, ובאותה העיר, ואותם אשר חטא בהם

מצוים לו

82

, ועל זה נאמר:

השליכו מעליכם את כל פשעיכם אשר פשעתם בם ועשו לכם לב חדש ורוח חדשה

83

והשני אם עבר אותו הגיל ויצא מאותה העיר ונסתלקו אותם אשר חטא בהם

84

, ובו

נאמר:

שובו לאשר העמיקו סרה בני ישראל

85

והשלישי מי שלא שב עד ששמע את האיום במכה שתחול עליו, כאומרו לאנשי נינוה:

עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת

86

והרביעי מי שלא שב עד שבאה עליו מקצת המכה אשר אוים עליו בה, כאומרו:

בני ישראל שובו אל ה' אלהי אברהם יצחק וישראל וישב אל הפליטה הנשארת לכם

מכף מלכי אשור

87

והחמישי מי ששב עם יציאת נשמתו גם הוא נקרא בעל תשובה

88

כאומרו:

ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים

89

ואמר אחריו:

יעתר אל אלוה וירצהו

90

ולפיכך מנהגינו להחזיר את החולה בתשובה כאשר מתקרב מותו, ואומרים לו אמור: חטאתי

עויתי פשעתי

91

תהא מיתתי כפרה על כל עונותי

92

48

דברים ג כג-כו.

49

תהלים עח לו.

50

ברור שאין כוונתו מי שמפסיק דברי תורה לתפלה, וכההיא דשבת י, א. אלא הכוונה

שאינו מטה אוזן לקיים דברי תורה. וכן כתב בפירושו שם: אמר אל תשאל על תפילת

המתפלל הזה כי אינו נענה, ואף גם תפילת החובה שלו אינה מקובלת וזה ממה שהשכל

הפשוט מחייב, עבד שאינו שומע לרבו היאך ישמעהו רבו.

51

משלי כח ט.

52

שם כא יג. וכתב רבנו שם בפירושו: אתה יודע שכל בני אדם צריכים וזקוקים זה לזה,

תוכן העניינים

אמונות ודעות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה