אור ברסלב
אמונות ודעות מאמר חמישי - פרק ד

אמונות ודעות

מאמר חמישי - פרק ד

מאמר חמישי - פרק ג

אבל הנשמע, הוא מי שייחד לעצמו מצווה אחת שאינו עובר עליה כל ימיו, ואף על פי שיש

שאינו מדקדק בזולתה, ואף קורה שעובר, הרי בזו אינו מתרשל בה כלל.

כגון שקבע לעצמו שלא יבטל אף תפילה

1

, או שלא יבטל מכבוד ההורים, או שנזהר מאוד

בממון אחרים, או שלא לשקר

2

, וכל הדומה לכך, וכמו שנאמר במסורת:

כל העושה מצווה אתת מטיבין לו ומאריכין את ימיו ונוחל את הארץ

3

ופירשוהו, כגון שייחד לו מצווה לעשותה כגון כיבוד אב ואם

4

. אבל מי שלא השאיר אף

מצווה שלא עבר עליה אי פעם אינו נקרא נשמע.

אבל המורד

5

, הוא מי שקבע לו מצווה אחת שהוא מרשה לעצמו לעבור עליה תמיד,

והמסורת קוראת אותו 'משומד'

6

וציור הדבר כפי הנראה לי,

7

שיש בבני אדם מי שחושב שבמצווה זו כבר החמירו בה יותר

מדי, ולפיכך מזלזל

8

הוא בה, ושמצווה זו כבר התרשלו בה ולפיכך מתאמץ הוא בשמירתה.

כגון מי שקשה בעיניו מצוות הריבית, או מצוות המאכלים, וינהג באחת מהן איך שיהיה,

ולפיכך אומרים שיש לכל אדם תורה

9

בפני עצמו בגלל שינויי דעותיהם.

אבל השלם, הוא מי שהצליח לעמוד בכך להיות נזהר בכל העשין והלאוין, עד שלא נתרשל

באף אחת מהן, והוא הנקרא 'צדיק גמור'.

ואף על פי שבני אדם חושבים שרחוק הוא שימצא כגון זה שיהא שלם בכל דרכיו

10

, בכל זאת

נראה לי שאפשר שיצליח. לפי שאילו לא היה כן, לא היה החכם מצוה בכך

11

ואם יאמר אדם: כיון שמצאנו מצווה מראש ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם

12

ידענו שלא

יתכן בלי חטא!

אנו אומרים: כי זה נקבע על האפשר, אם יש חטא יתכפר בו, ואם לאו יחשב לנו

לצדקה.

ואם יאמר: והיאך נאמר:

כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא

13

אמרנו: שהוא על היכולת, כלומר שכל אחד מן הצדיקים שבידו היכולת לעשות הטוב, יש

בידו גם היכולת לעשות הרע, אלא שהוא מעדיף את הטוב על הרע

14

אבל הבלתי שלם, הוא המזלזל במצוות המעשיות, והוא שאומרים עליו עובר על מצות

עשה

15

והוא כגון מי שמזלזל בציצית ובתפילין ובסוכה ובלולב ובשופר וכל הדומה לכך, והרי הוא

בחטא בדרגה זו.

אבל החוטא, הוא העובר על מצוות לא תעשה, אלא שאינן מן החמורות שהרי לא החמיר

בעונשן בעולם הזה, והוא הנקרא עובר על מצות לא תעשה

16

והוא כגון מי שאינו מקפיד בנבלה וטרפה, ובלבישת שעטנז, ובעוננות ונחש, וכל הדומה לכך,

והרי הוא בחטא בדרגה זו.

אבל הפושע, הוא העובר על החמורות והן שיש בהן כרת בידי שמים, ומיתה בידי שמים,

וארבע מיתות בין דין, ובכך ידענו שהם חמורות.

והן כגון העריות וחלול השבת והאכילה ביום כפור וחמץ בפסח וכיוצא באלה, והרי הוא בדרגה

זו.

אבל הכופר, הוא העוזב את היסוד, כלומר האחד הכולל הכל

17

יתברך ויתעלה.

ועזיבתו אותו תהיה על שלשה יסודות

18

או שהוא עבד זולתו איזה פסל ומסכה או אדם או שמש או ירח, וכאומרו:

לא יהיה לך אלהים אחרים על פני

19

או שלא עבד זולתו ולא עבדו, והרי אינו עובד למאומה לא אמת ולא שקר, וכאומרו בפרשת

האומרים לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו

20

או שהיה מסופק באמונתו והרי הוא נקרא בשם דתי, ויתכן שהוא מתפלל ומתחנן, ואין לבו

שלם ולא מאמין, והרי הוא משקר ומרמה בדבריו ובאמונתו, כאותם אנשים שבהם נאמר:

ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו

21

והרי זה נקרא מי שנתחלל שם שמים בו

22

והוא בדרגה זו.

וכל אלו אם שבו נמחל להם בשני העולמות גם יחד

23

, זולתי מי שכתב בו ה' לא ינקה

24

הרי

אי אפשר שלא יבואו עליו ייסורין בעולם הזה

25

כפי שאבאר.

1

ברי"ת תפלה בזמנה. ואין זה בשום כ"י.

2

ברי"ת הושמטה בבא זו, ובבא דכבוד ההורים, ונכתב כאן: או שלא יבעל בעילת אסורה

מעולם. ואין זה בשום כ"י.

3

קדושין פ"א מ"י. וראה פירוש הרמב"ם שם. ובמכות פ"ג מי"ז.

4

ירושלמי קדושין שם.

5

אפשר לתרגם "הממרה" וכן תרגם רי"ת.

6

משומד לעברה אחת להכעיס, וראה חולין ה א. ועבודה זרה כו ב. וכן פסק הרמב"ם

בהלכות תשובה פ"ג הל' ט. ושם בכל כ"י העתיקים "משומד", ולא "מומר" כבדפוסים.

7

רבנו מסביר כאן מהו הדחף הפסיכולוגי הדוחף את האדם להיות משומד להכעיס לעבירה

אחת.

8

לפי מקצת נוסחאות: נמנע הוא ממנה. וברי"ת הושמט כל הקטע הזה מחמת טעות דילוג

בין שתי תיבות דומות.

9

יותר נכון לתרגם משפט, או דין. והכוונה כשהקב"ה דן את בני אדם, אין דינו של זה כדינו

של שני, אף ששניהם עברו עבירה אחת לכאורה, וכעין הא דאיתה בירושלמי פאה פ"א הל' א

יש מאכיל את אביו פטומות ויורש גיהנם, ויש כודנו ברחיים ויורש גן עדן. ורי"ת תרגם

"מצוה" ואינו נכון.

10

השוה דברי הרמב"ם בשם הפילוסופים בפירוש המשנה אבות פ"ה מי"ג מהדורתי.

11

לא היה ה' מצווה לשמור כל המצות.

12

ויקרא ח לב.

13

קהלת ז כ.

14

אבל מי שעושה הטוב מחמת שאין ביכלתו הפיזית לעשות הפכו אין זה צדיק אלא רובוט.

והרמב"ם בסוף הפרק הרביעי מפרקי הקדמתו למסכת אבות מפרש פסוק זה כפשוטו. עיין

שם.

15

יומא פו א.

16

שם.

17

וכמו שכתב הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פ"א הל' ב: "ואם יעלה על הדעת שהוא אינו

מצוי אין דבר אחר יכול להמצאות".

18

אפשר לתרגם בסיסים, הנחות. ולפי ב, סוגים, פנים.

19

שמות כ, ג. דברים ה ז.

20

איוב כא יג. וצ"ל ויאמרו לאל. ומדברי רבנו נראה שהם שקולים יחד הכופר בכל ואינו

מאמין במאומה, או המאמין בהבלים הזיות ושטויות. ומדברי הרמב"ם נראה כי האחרון

קשה יותר, מפני שהוא טופל על ה' את חלאת טמטומו ועיקשותו. ראה מו"נ חלק א פרק לו

ופרק ס. והאחר ריק מן הכל.

21

תהלים עח לו לז. וכיוצא בזה כתב רבנו בפירושו למשלי יד טו. ושם כו כו. הבאתי דבריו

בהערותי לתהלים שם ופרק צד ז.

22

ראה יומא פו א. ושם: מי שיש חלול ה' בידו.

23

ברי"ת "יכופר להם בעולם הזה" ואינו נכון, כי כוונת רבנו שלא נשאר עליו עונש לעתיד.

24

ראה יומא פו א. שם הובא ונקה לא ינקה. שמות לד ז. והשוה רמב"ם בהלכות תשובה פ"א

הל' א-ד.

25

ברי"ת "רעה עולמית" ולא דק.

תוכן העניינים

אמונות ודעות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה