אור ברסלב
אמונות ודעות מאמר חמישי - פרק ג

אמונות ודעות

מאמר חמישי - פרק ג

מאמר חמישי - פרק ב

ואומר עוד, שאני מצאתי ייסורי הצדיקים בעולם הזה שני סוגים:

האחד על העברות המעטות כמו שביארתי לעיל;

והשני על דרך הניסיון

71

מייסרם ה' בהם כאשר ידוע לפניו שהם יסבלו אותם

72

, ואחר כך יגמלם עליהם טוב, כאומרו:

ה' צדיק יבחן ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו

73

ולא הועיד לעשות כגון זה במי שלא יסבלם, כיון שאין תועלת בכך, אלא התועלת בתוחלת

הצדיקים כדי שידעו בני אדם שלא לחינם בחרם ה'. וכפי שידעת על איוב ותוחלתו

74

, אלא

שכאשר ייסורי האדם דרך עונש ובקש מה' שיודיעו על מה הביא אותם עליו, קבע שהוא

מודיעו, כאומרו:

והיה כי תאמרו: תחת מה עשה ה' אלהינו לנו את כל אלה,

ואמרת אליהם: כאשר עזבתם אותי ותעבדו אלהי נכר בארצכם

כן תעבדו זרים בארץ לא לכם

75

ויש צדק

76

בדבר, מפני שהוא גורם לו להינתק מחטאיו. ואם היה האדם מתייסר דרך ניסיון,

ובקש מה' שיודיענו מדוע הביא אותם עליו, קבע שאינו מודיעו, כמו שאמר משה רבנו:

למה הרעות לעבדך ולמה וגו'

77

ולא ביאר לו. ושאל איוב:

הודיעני על מה תריבני

78

ולא פרש לו.

וגם בזה יש צדק,

76

כדי שלא תקל בעיני בני אדם תוחלת הצדיק, ויאמרו כי לא הוחיל אלא

מפני שידע גודל שכרו

79

ואומר אני, ואף גם השלם יתכן שיבואו עליו ייסורים כדי ליתן לו שכר על כך, מפני שאני

מצאתי שהטף מתייסרים, ואין לי ספק שישלם להם

80

, ויהיו ייסורי החכם להם

81

כמוסר

אביהם להם על ידי הכאה וכליאה כדי למנעם מלהזיק. וכמו שהוא משקה אותם

הרפואות הנגעלות המרות כדי לסלק חליים, וכאומרו בתורה:

וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלוהיך מיסרך

82

ואמר בדומה לכך:

כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה

83

ואם יאמר אדם: והרי הוא יכול להטיב להם בכמו הגמול הזה מבלי לייסרם?

אנו עונים לו בתשובתנו הראשונה אשר בתחילת הבריאה בעניין העולם הבא

84

, ואמרנו

שהוא הכריענו אל החלק היותר טוב, כי הטובה על דרך הגמול יותר מאשר על דרך החסד.

ואומר עוד: אבל שלוות הכופרים בעולם הזה וההארכה להם הרי היא על ששה

85

סוגים.

מהן מי שידוע לפני ה' שעתיד לשוב, והרי הוא מאריך לו כדי שישוב, כמו שמצאנוהו האריך

למנשה עשרים ושתים שנה עד ששב שלשים ושלש שנים

86

, ואף על פי שלא הייתה תשובתו

שלמה.

ומהן מי שהאריך לו כדי להוציא ממנו בן צדיק כמו שהאריך לאחז ויצא ממנו חזקיהו

87

והאריך לאמון ויצא ממנו יאשיהו

88

ומהם מי שמאריך לו כדי לשלם לו מעט הזכיות שעשה

89

לפניו וכמו שבארנו

90

ומהם מי שמאריך לו כדי להנקם בו מבני אדם מושחתים יותר ממנו, כאומרו על אשור:

בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו לשלל שלל ולבז בז

91

ומהם מי שמאריך לו לבקשת צדיק לדבר שיש לו בו תועלת, כאומרו ללוט:

הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה

92

ומהם מי שמאריך לו כדי לחזק עליו את העונש, כמו שהציל את פרעה מעשר מכות וטבעו

בים, כאומרו:

ונער פרעה וחילו בים סוף

93

ועל אופנים אלו ביקש ירמיהו מלפני ה' על אותם האנשים המורדים, להודיעו על איזה אופן

הוא מאריך להם. לא על דרך ההתפלאות על כך, באומרו:

מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בגדי בגד

94

והודיעו שהוא לפי האופן האחרון

95

להענישם עונש כבד, כאומרו בפסוק שאחריו:

עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש מרעת ישבי בה וגו'

96

והואיל וכבר ביארתי מה שיש צורך בו בעניין הצדיק והרשע אוסיף בו ואומר, כי זה שאנחנו

מוצאים הכתוב אומר:

וחוטא אחד יאבד טובה הרבה

97

וממשילו לזבוב שנפל לשמן מרוקח כמו שאמר אחריו:

זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח וגו'

98

אינו אלא על דרך קריאת השם בלבד

99

. כאלו יהיה לאדם מאתים מעשה ומעשה אחד, ומזה

מאה זכיות ומאה חובות והרי הוא שקול, אם היה המעשה האחד זכות - נקרא על ידי כך

'צדיק', ואם חובה - נקרא 'רשע'.

71

לפי ב, "הוא תחילה לניסיון". והכוונה במלת תחילה, שלא קדם לכך חטא. ורי"ת שהיה

לפניו נוסח זה תרגם "התחלת רעה" ואינו נכון.

72

אפשר לתרגם: שיעמדו בהם.

73

תהלים יא ה, ובבראשית רבה פרשה נה, פסקה ב: כך הקב"ה אינו מנסה את הרשעים,

למה, שאין יכולין לעמוד, ואת מי מנסה את הצדיקים וכו', ראה שם.

74

על עקרון זה חוזר רבנו בהרחבה גם בהקדמתו לפירושו על איוב, ע"ש. וכבר העירותי שאין

הרמב"ם מאמץ השקפה זו, וסבור שאינה השקפת רוב חכמי ישראל, ראה מו"נ ח"ג פרק

כב.

75

ירמיה ה יט.

76

"צאלח" כלומר שההודעה מוצדקת מבחינה הגיונית. ואפשר לתרגם: ויש בכך תועלת.

77

במדבר יא יא.

78

איוב י, ב. וכן כתב בפירושו שם.

79

ככל החזיון הזה וככל המשא הזה כתב רבנו ביתר הרחבה גם בפירושו לאיוב סוף פרק לז.

וראיתי לנכון להעתיק כאן, כיון שאינו מצוי לרבים, וטובה כפילות אחת מדברי הראשונים

מכל חידושי האחרונים, וזה לשונו שם:

ואומר אני כי איוב עם כל צדקתו היו לו מקנאים רבים כפי שהקדמנו בהקדמת הספר, שהיו

מדמים שאין כל משמעתו לרצון ה' אלא כדי לשמור על אשרו, וכבר ידעת, יעזרך ה', שהוא

נתייסר תחלה בממונו, ולא הועיל לו הדבר אצל מקנאיו מאומה, אלא אמרו "עור בעד עור".

ואחר כך נתייסר בגופו. ואלו ביאר לו ה' שיגמלהו על מה שהוא מייסרו, היו יכולים לומר

שלא הוחיל איוב לייסורים אלא מפני שהבטיח לו ה' את האושר הנצחי, ואלו לא הבטיחו לא

היה מתחולל. לפיכך חייבה חכמתו יתהדר ויתרומם שלא לבאר לו תכלית המצב שהוא נמצא

בו, כדי שתסתלק טענת מקנאיו, ויתברר אצלם יושר תוחלתו וצדקתו, וכבר ביקש איוב על

כך, ונשתדל שיודיעו ה' מדוע הביא עליו את הייסורים, והוא אמרו "הודיעני על מה תריבני"

(איוב י, ב), "מי יתן ידעתי ואמצאהו אדעה מלין" (שם כג ג). ולא הודיעו. וכאשר אנו

מתחקים אחרי הרבה ממאורעות הראשונים, אנו מוצאים שכל מי שייסר אותו ה', יתהדר

ויתרומם באיזה דבר, וביקש מה' שיודיעו מדוע הביא עליו אותו הדבר, הרי הדבר אז נחלק

לשנים: אם היה המיוסר מתייסר מפני שהוא חייב, מבאר לו ה' את הדבר ואומר לו, זה בגלל

רוע מעשיך. כאומרו "והיה כי תאמרו תחת מה עשה ה' לנו את כל אלה, ואמרת אליהם

כאשר עזבתם אותי" (ירמיה ה יט). וכן "והיה כי תגיד לעם הזה... ואמרת אליהם על אשר

עזבו אבותיכם" (שם טז י-יא). ואם היו הייסורין דרך ניסיון, ולא קדם לכך חטא, הרי אין ה'

מודיעו, כדי שלא תמעט בעיני בני אדם תוחלתו וסבלו. כמו שמצאנו שמשה בקש מה'

להודיעו על מה ייסרו בניהול שש מאות אלף וסבילת סכלותם וחטאיהם, ואמר "למה הרעות

לעבדך" (במדבר יא יא) ולא ענהו ה' על כך, אלא אמר לו דבר אחר "אספה לי שבעים איש"

(שם יא טז). וכאשר ביקש ממנו על הייסורין שבאו על ישראל לקושש קש לתבן בארץ מצרים,

כאשר אמר פרעה "לא תוסיפון לתת תבן לעם" (שמות ה ז), והייתה שליחותו של משה

הסיבה לאותו העינוי, באומרו: "כי נרפים הם", ואמר משה "למה הרעתה לעם הזה, ומאז

באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה", ולא ענהו על כך במאומה, אלא אמר לו דבר

אחר "עתה תראה". וכיון שזו היא דרך המתנסים, שאינו מודיע להם שיגמלם על כך, אלא

מניחם עם הרהורי לבם בלבד, הרי איוב אחד המתנסים, ובפרט בגלל המקנאים העומדים

נגדו, שלא יאמרו כי מאחר שהודיעו שיגמלהו הוחיל וסבל, כדרך שסובל שותה הרפואה

כשאומרים לו שזה יועיל לך.

80

ראה סנהדרין קי, ב. קטני בני רשעי ישראל... ר' עקיבה אומר באים הם לעולם הבא שנ'

שומר פתאים ה', שכן קורין בכרכי הים לינוקא פתיא.

81

לפי ב, לטוב להם.

82

דברים ח ה.

83

משלי ג יב.

84

תוכן העניינים

אמונות ודעות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה