מאמר חמישי - פרק ב
וכיון שהקדמתי דבר זה, ראיתי לתאר מעלות בני אדם בסוגי זכיותיהם וחובותיהם כמה הם
ממה שידענו מן הכתוב והמסורת, ואקבע כל אחד במקומו כפי ידיעתי
51
, כדי שיודרכו בכך
רבים מבני אדם.
ואומר, כי דרגות בני אדם בעניין הזכיות והחובות עשר מעלות:
צדיק, ורשע, נשמע, ומורד, ושלם, ובלתי שלם, וחוטא ופושע, וכופר, ובעל תשובה.
וכאן הנחתי את השיקול לדבר על עניינו בפני עצמו. וראוי שאבאר בכל אחד מהן במה שיש בו,
ואומר:
יקרא צדיק מי שהיו רוב מעשיו זכיות.
ורשע מי שהיו רוב מעשיו חובות.
והרי מצב זה דומה לדברים הטבעיים, והוא שהחכמים קוראים את הדבר 'חם' אם היה בו
החום יותר על הקור, וקוראים את הדבר 'קר' אם היה הקור בו יותר על החום. ואומרים
שהגוף 'בריא' אם הייתה הבריאות בו יותר, ו'חולה' אם הייתה המחלה בו יותר. בדומה לזה
נאמרו השמות הנבואיים, שקוראים את האדם 'צדיק' אם היו רוב מעשיו צדקות, כמו שקראו
יהושפט ויחזקיהו צדיקים
52
ואף על פי שיש במעשיהם כעין חטא, כמו שאמר ליהושפט:
הלרשע לעזר ולשונאי ה' תאהב ובזאת עליך קצף מלפני ה'
53
ואמר על יחזקיהו:
ולא כגמול עליו השיב יחזקיהו כי גבה לבו ויהי עליו קצף
54
וקראו את יהוא 'רשע',
55
אם כי השמיד את הבעל, וקראו צדקיהו 'רשע',
56
על אף
שהציל את ירמיהו.
וממה שקבע החכם בעניין זה שהוא משלם לעבדיו בעולם הזה על מיעוט מעשיהם כדי שישאיר
להם הרוב לעולם הבא, כי לא יתכן שיעבירם בעולם הבא מדרגה לדרגה, לפי שכל פלג
57
מן
הנגמלים נשאר במה שהוא בו, כאומרו:
אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם
58
ולפיכך עשה את הגמול על המיעוט בעולם הזה, וכפי שביאר שכל הזכיות לעתיד הרחוק,
ומיעוט הזכיות בעולם הזה, שנאמר:
וידעת כי ה' אלהיך הוא האלהים האל הנאמן שומר הברית והחסד לאוהביו וגו' ומשלם
לשונאיו אל פניו להאבידו וגו'
59
ומפרטי עניין זה כי שני האדונים משה ואהרן חטאו חטא קל ונענשו עליו בעולם הזה כאומרו:
יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה וגו'
60
ואביה בן ירבעם עשה זכות אחת וגמלו עליה בעולם הזה כאומרו:
כי זה לבדו יבא לירבעם אל קבר יען נמצא בו דבר טוב
61
ועל פי היסוד הזה אפשר שיהיו לצדיק חטאים רבים שהוא מתחייב עליהן שיהא רוב ימיו
מיוסר;
ואפשר שיהיו לרשע זכיות מרובות שזכה בהן שיהא רוב ימיו
62
בטובה.
ובזה אומרת המסורת
כל שעונותיו מרובין מזכיותיו מטיבין לו ודומה כמי שקיים את התורה כולה, וכל
שזכיותיו מרובין מעונותיו מריעין לו ודומה למי ששרף את התורה כולה
63
ודבר זה במי שעושה זכיות וחובות, ובזמן עשייתו את הזכות אינו מתחרט על החובה, ובזמן
עשייתו את החובה אינו מתחרט על הזכות.
אבל מי שעשה זכיות הרבה וניחם עליהם כבר איבד את כולן בחרטתו, ועליו נאמר:
ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול וגו' כל צדקותיו אשר עשה לא תזכרנה
64
ומי שעשה חובות הרבה וניחם עליהן ונהג בדרכי התשובה כבר העבירן מעליו, ובו נאמר:
ובשוב רשע מרשעתו אשר עשה ויעש משפט וצדקה הוא את נפשו יחיה
65
ואמר עוד:
כל פשעיו אשר עשה לא יזכרו לו
66
ובא במסורת בבירור דבר זה, בתוהה על הראשונות
67
ועל פי הכלל הזה אפשר שיהיה אדם צדיק שכל זכיותיו אצורים לעולם הבא, וינחם עליהן ואז
יפלו מלשלם לו עליהן לעולם הבא, וגומלים אותו על מקצתן
68
בעולם הזה, ויראו בני אדם
שכאשר החל בכפירה החלה טובתו, וימלאם לבם
69
לעשות רע, ואין אותה הטובה מחמת
שהחל בכפירה, אלא היא טובה שהייתה צפונה לו שולמה לו על פניו.
ויש שיהיה אדם רשע שחובותיו מעותדים לו לעולם הבא, ויתחרט עליהם וישוב, ויפלו מלענשו
עליהם לעולם הבא, ויפרעו ממנו בעולם הזה בדברים שיש עליהם בהכרח עונש בעולם הזה
כמו שאבאר, ויראו בני אדם כי כשאר החל לשוב מחטאיו אז באו עליו הייסורין והצרות
ויתפלאו ואינם יודעים כי זה שבא עליו אינו בעבור מה שהחל לעשות אלא שאריות מה שפרק
מעליו.
וכאשר יתבוננו בני אדם בדברי הסבר אלו, יסתלקו מהם הספקות ויתחזקו לבותם למשמעת
ה', כאומרו:
ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יוסיף אומץ
70
ואל יאמר אדם כי חטא אחד יאבד הרבה מן הזכיות, לפי שאינו עושה כן, אלא אם הייתה עמו
חרטה, מחמת החרטה לא כשלעצמו. ולא שזכות אחת מתקנת חובות הרבה, לפי שאינה עושה
כן אלא עם התשובה, מחמת התשובה לא כשלעצמה.
והזקיקני הצורך לבאר עניין זה, מפני שראיתי בני אדם משבשים את הדברים ואומרים, אם
היה בערכה של כפירה אחת לבטל הרבה מן ההאמנה, לא ייתכן שיהא בערכה של האמנה אחת
כדי לבטל הרבה מן הכפירה, ואם היה בכוח האמנה אחת מה שמסלק הרבה מן הכפירה, לא
יתכן שיהא בכוח כפירה אחת מה שיסלק הרבה מן ההאמנה, ועל ידי כך באו המאמינים
במבוכה.
51
כלומר לקבוע מקומו ומעמדו מבחינת היאך ואיפה נפרעים ממנו, והיאך יש להבין טובות
המושפעים עליו או ייסורים הפוגעים בו, כדי שלא יטעה אדם בכך.
52
ביהושפט נאמר "וילך בכל דרך אסא אביו לא סר ממנו לעשות הישר בעיני ה'". מלכים א
כב מג. וביחזקיהו נאמר "ויעש הישר בעיני ה' ככל אשר עשה דוד אביו". מלכים ב יח ג.
53
דברי הימים ב יט ב.
54
שם לב כה.
55
מלכים ב י לא.
56
שם כד יט. וראה סנהדרין קג א "בצדקיה נמי כתיב ויעש הרע בעיני ה'? שהיה בידו למחות
ולא מיחה".
57
אפשר לתרגם: כת.
58
דניאל יב ב.
59
דברים ז ט-י. וראה תענית יא א. "כשם שנפרעין מן הרשעים לעולם הבא אפילו על עברה
קלה שעושין, כך נפרעין מן הצדיקים בעולם הזה אפילו על עברה קלה שעושין. וכשם
שמשלמין שכר לצדיקים לעולם הבא אפילו על מצווה קלה שעושין, כך משלמין שכר לרשעים
בעולם הזה אפילו על מצווה קלה שעושין". וכך היא בירושלמי פאה פ"א סוף הל' א.
וירושלמי סנהדרין פ"י הל' א.
60
במדבר כ יב. וסבור רבנו כי חטאם של משה ואהרן הוא שלא ניצלו את מאורע המים כדי
לחזק בקהל את האמונה בה', ותיבה 'האמנתם' פירושה - שלא האמנתם את הקהל בי, ולא
שום חטא אחר. וראה פירושי רס"ג לתורה מהדורתי שם והע'
2
61
מלכים א יד יג. וראה מועד קטן כח ב. שביטל משמרתו ועלה לרגל, או שביטל פרדסאות
שהושיב ירבעם אביו על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל.
62
ברי"ת הושמט קטע זה בגלל טעות דילוג בין תיבות דומות.
63
קדושין לט ב. והלשון שם הפוך. וכך הוא ברי"ת.
64
יחזקאל יח כד.
65
שם יח כז.
66
שם יח כב.
67
קדושין מ, ב. וירושלמי פאה פ"א סוף הל' א.
68
אותן שלא תהה עליהן.
69
"פיג'תרון" וכיוצא בזה תרגם רי"ת. וראה כפירוש קהלת ח יא, מהדורתי שם. וראה גם
פירוש רבנו לאיוב טז י. וי"נ "פיגתרון" יטעו.
70
איוב יז ט.