מאמר חמישי - פרק א
הודיענו אלהינו יתרומם ויתהדר, כי פעולות משמעת בני אדם לפניו, כאשר מתרבים
נקראים זכיות, ומרדיהם אם נתרבו נקראים חובות
1
. ושהכל זכור לפניו על כל בני
האדם. כאומרו:
גדל העצה ורב העליליה, אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם,
לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו
2
אמר עוד:
כי עיניו על דרכי איש וכל צעדיו יראה
3
ושאותן הרשמים
4
נרשמים בנפשות ועושים אותן זכות או עכורות
5
, כאומרו בעבירות:
ונשא עונו
6
ונשא חטאו
7
ואל עונם ישאו נפשו
8
הנפש ההיא עונה בה
9
ואף על פי שהוסתר הדבר מבני אדם ולא נתגלה להם, הרי הוא גלוי לפניו יתברך ויתעלה,
כאומרו:
אני ה' חקר לב, בחן כליות, ולתת לאיש כדרכיו כפרי מעלליו
10
ונתן על עניינים אלו אותות ומופתים, ואז קבלנום
11
וכאשר הושג לנו דבר זה, פניתי לעיין בעניין הזה כפי שהקדמתי,
12
וראיתי שיש במציאות
דברים דקים
13
הנעלמים מרבים מבני אדם, ומחליפים בהם הטוב ברע, עד שיגיעו לידי אומן
בהם
14
ויבחין ביניהם.
מזה אומנות המטבע
15
, תמצא שכאשר יראה אותם ההמוני יחליף הדינר הטוב ברע, עד
שיבדיל ביניהם השולחני.
ומהם אומנות הרפואה, תמצא שההמונים ימששו דופקי העורקים, ולא ידעו על ידי
התפשטותם והתכווצותם מה הן האיכויות הגוברות על הגוף, וידע בכך האומן המומחה.
ומהם חכמת ההתחקות
16
שמסתכלים בשרטוטי
17
הפנים והרגלים, ומבחינים בין אדם
לאדם
18
מה שלא יבחין בו זולתם ממי שאינו בקי באותו המקצוע.
וכך במקצוע המרגליות האודם
19
והפנינים
20
וזולתם לא יבחין בהם אלא המומחה.
כללו של דבר: כל אומנות עדינה, הרבה ממומיה אין ההמון מבחינים בהם, וניכרים הם
למומחים.
וכאשר מצאתי דברים אלו במלאכות כמו שביארתי, נתחזק בדעתי כי מומי הנפשות, כגון
העונות והחטאים, ואף על פי שאינם גלויים לבני אדם מפני שאין חושם מרגיש בהם, הרי הם
גלויים לעושם כי הוא יצרם ובראם.
והוא, שהנפש עצם שכלי בהיר יותר מבהירות עצם הכוכבים והגלגלים, ואין אנו רואים אותה
בחושינו, והיאך נראה מה שישפיע על עצמה ויעכירנה, אבל גלוי הוא לפני בוראה ובורא
הגלגל.
21
ולפיכך עושה הכתוב את הכוכבים והשמים שני משלים לה
22
בעניין זה, שהרי אמר:
וכוכבים לא זכו בעיניו
23
ושמים לא זכו בעיניו
24
ואמר שהוא לה
25
אור כאור הנר שחופשין בו כל המחבואות והחדרים, ויתגלה כל
הנסתר בהם, שכך אמר:
נר ה' נשמת אדם חפש כל חדרי בטן
26
ואמר עוד שהוא לה
27
כאש המתיכה את הזהב והכסף בכור ומזקקת אותם;
כאומרו:
מצרף לכסף וכור לזהב ובוחן לבות ה'
28
לכן אמרתי כמה נפלא דבר זה, שהאדם אוכל שני מאכלים, מותר ואסור, וימצא שניהם זנים
אותו, ויבעול שתי בעילות, האחת מותרת והשניה אסורה, וימצא שהוא נהנה בשתיהן,
ויחשוב שהם דבר
29
אחד. והמבחין מבחין במה שמרשימין בנפש כמו שבארנו, וכמו שנאמר:
כל דרך איש ישר בעיניו, ותוכן רוחות ה'
30
כן נתברר לי כי הזכיות כאשר מתרבות לנפש מזדככת ומבהקת, וכמו שנאמר:
וחיתו באור תראה
31
לאור באור החיים
32
ושהחובות כאשר מתרבים לנפש נעכרת ומחשכת, וכמו שאמר במי שהם כך:
עד נצח לא הראו אור
33
כן הודיע לנו שהם זכורים לפניו הזכיות והחובות של כל בני אדם, והם לפניו ככתובים אצלנו,
כאומרו על הצדיקים:
אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה'
ולחושבי שמו
34
ואמר על הרשעים:
הנה כתובה לפני, לא אחשה כי אם שלמתי וגו'
35
וכאשר התבוננתי במשלים הללו שבדברי החכם, מצאתים בתכלית החכמה והשיכלול
36
והוא, שאנו מקהלות הנבראים, כאשר מצאנו שיש ביכלתנו אשר נתן החכם
37
בנו לדעת את
האותות
38
אשר בהם נבטא, ועשינו
39
לכל אות סימן של קווים
40
כדי שנזכור
חשבונותינו והמאורעות שאנו צריכים לדעת אותם, קל וחומר שיהא בחכמתו הוא דבר שיהו
זכורים לפניו כל מעשינו בלי כתב ובלי ספר
41
אבל המשיל אותו בספר, מפני שמושג זה קרוב להבנתנו כפי שבארנו.
וכן הודיענו שכל זמן שאנחנו חיים בעולם העשייה, זכורים לפניו מעשיו של כל אחד,
וכבר הועיד את הגמול עליהם לעולם הבא שהוא עולם הגמול, ואותו העולם יבראהו כאשר
ישלם כל מספר בני אדם אשר גזרה חכמתו לברוא אותם
42
, שם יגמול לכל כפי מעשיהם,
כמו שאמר החסיד:
אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים וגו'
43
ואמר עוד:
כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט, על כל נעלם, אם טוב ואם רע
44
ונדבר על אותו זמן הגמול במאמר התשיעי מספר זה, במה שראוי.
ועם זאת לא מנע
45
מעבדיו בעולם הזה מקצת שכר על הטובות, ועונש על החטאים, דבר
שיהא סימן ודוגמא לכלל הנצור לעת התקבצות מעשי בני אדם.
ולפיכך מוצאים אנו אותו מסדיר בתורה את הברכות שבפרשת אם בחקותי,
ונאמר על כיוצא בהן:
עשה עמי אות לטובה ויראו שונאי ויבושו וגו'
46
והסדיר את הקללות שבפרשת והיה אם לא תשמע,
ועליהם אמר:
והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד עולם
47
והרי סימן ודוגמא מהם בעולם הזה
48
, וכל הזכיות נצורות לצדיקים בסגולה,
כאומרו:
מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'
49
וכל החובות נצורות לרשעים וכמוסות,
כאומרו:
הלא הוא כמוס עמדי חתום באוצרותי
50