אור ברסלב
אמונות ודעות הקדמה - פרק ז

אמונות ודעות

הקדמה - פרק ז

הקדמה - פרק ו

ואסמיך לדברים הללו מה שנראה לי על עיקרי הסיבות אשר עיכבו

22

את מי שכפר וכיחש

מלהאמין באותות ובמופתים ומלעיין באמונות, ונראו לי מהם שמונה

23

מצוים הרבה,

תחלתן כובד הטורח על בני אדם בטבעם, וכאשר ירגיש הטבע בדבר שהוטל עליו המזקיק

להתאמץ ולהתחזק בהוכחות ולנהוג על פיו בדת אז יברח ויתרחק מכך, ומסיבה זו תמצא

הרבה מבני אדם אומרים 'האמת כבדה' 'האמת מרה', מפני שהם רוצים את החופש ובורחים

אליו, ועליהם הכתוב אומר

רחקו מעל ה' לנו היא נתנה הארץ למורשה

24

ואין הסכלים הללו מבררים לעצמם שאם ישמעו לטבע בבריחתו מן העשייה והיגיעה, יישארו

רעבים וחסרי כל, מהעדר התבואות והמשכנות.

והשני הסכלות הגוברת על רבים מהם, שהוא מדבר בשפת הסכלות, ויודע בלב קצר

יכולת

25

, וידבר דברי יהירות שאינם מאומה, וכך יחשוב בלבו, ועל אלה הוא אומר כי עתה

יאמרו אין מלך לנו כי לא יראנו את ה' והמלך מה יעשה לנו

26

, ואינם חושבים שאם הם

ישתמשו במקצת דברי הסכלות והיהירות הללו כלפי מלכי בני אדם יישמדו ויאבדו.

והשלישי נטיית האדם למלא מאווייו מן התאוות לכל מאכל ולכל משכב ולכל קניין, והרי

הוא ממהר מתוך להיטותו להתיר

27

עשיית הדבר מבלי לחשוב. ובהם הוא אומר

אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו והתעיבו עלילה אין עושה טוב

28

ואינו זוכר כי אם ינהג כך בחוליו, או אף בבריאותו, ויאכל כל מה שיתאווה, וישכב כל מה

שימצא - יאבד בכך ויסוף,

והרביעי מי שקץ

29

בעיון ומיעוט ההתיישבות בעת השמיעה

30

וההתבוננות, ויסתפק

במועט ויאמר, כבר עיינתי ולא יצא לי זולת זה, ובו הוא אומר

לא יחרך רמיה צידו והון אדם יקר חרוץ

31

ופירוש רמייה הוא הקץ

29

לא ישיג צרכיו, ואינם יודעים שאם ינהגו בכגון זה בענייני

עולמם

32

לא יושגו להם.

והחמישי חוצפה וגסות באים על האדם, עד שאיש מכיר שיש כאן חכמה שהייתה נעלמת

ממנו, ולא ידיעה ששגבה ממנו, ועליו אמר הכתוב:

רשע כגבה אפו בל ידרוש אין אלהים כל מזמותיו

33

ולא יתעורר כי כיוצא בטענה זו לא תועיל לו בעשיית טבעת או כתיבת אות.

והשישי מילה שאדם שומעה מן הכופרים ותחדור ללבו ותמחצהו, ויעמוד שאר ימיו תחת

השפעתה, ובהם נאמר

דברי נרגן כמתהלמים והם ירדו חדרי בטן

34

ואינו חושב שאם לא יגן על עצמו מפני החום והקור כדי שלא יפגעו בו - יאבדוהו וימיתוהו

35

והשביעי הוכחה חלושה שמעה מאחד המייחדים, וזלזל בה וחשב שהכל כך, ובהם אמר

הכתוב:

ויהיו משחיקים עליהם ומלעגים בם

36

ואינו מעלה בדעתו כי מוכר בדים שאינו מטיב להבחין בבגדים ה"דביקים"

37

אין הדבר גורע

מהם מאומה.

והשמיני אדם שיש שנאה בינו לבין אחד המייחדים, וישיאהו לבו הרע לשנוא את

אלוהיהם שהם עובדים אותו עימהם, ובאלה נאמר

צמתתני קנאתי כי שכחו דבריך צרי

38

ולא ידע הסכל שאין אויבו יכול לפגוע בו כמו שפגע הוא בעצמו, לפי שאין ביכולת אויבו

להושיבו לנצח בעינוי הנורא.

אבל אם היה גורם תעייתו

39

מפני שפירש פסוקים מן המקרא ונראה לו בהם דבר מוזר בעיניו,

או שהתפלל לאלוהו ולא ענהו ובקש ממנו ולא נתן לו,

או שראה רשעים שלא נפרע מהם,

או שהתפלא היאך קיימת ממשלת הכופרים,

או מפני שראה את המות אוסף כל הברואים וכולל אותם

40

או שמושג האחדות או מושג הנפש או הגמול והעונש לא התקבל על דעתו -

הרי כל אלה וכדומה להם אזכיר כל אחד מהם במאמר המתאים לו ובשער הראוי לו, ואדבר

עליו כפי היכולת, ומקווה אני להגיע בכך להכשרת המעיינים בכך

41

אם ירצה ה' יתעלה.

22

"אקעדת" עכבו, מנעו, עצרו. ורי"ת "הפילו" ושמא היה לפניו "אוקעת".

23

גורמים.

24

יחזקאל יא טו. והשוה רמב"ם במו"נ ח"א פרק לד. והן הן דברי רבנו.

25

כלומר שאינו מסוגל להרחיב את ידיעותיו או מפאת רמה שכלית נמוכה, או מפני שכבר

מולא בית קיבולו משאות שווא ומדוחים.

26

הושע י, ג.

27

"תסויג" הכשרת הדבר והפיכתו לטבעי ורגיל, על אף זיהומו וכיעורו גם בעיני פשוטי העם,

וכ"ש בעיני נבוניהם.

28

תהלים נג ב.

29

"מלל" ליאות, קוצר רוח.

30

"אסתסמאע" אינה סתם שמיעה, אלא הטיית אוזן והקשבה בריכוז מחשבה כדי לרדת

לעומק הדברים ככל האפשר.

31

משלי יב כז. וכך תרגם שם: לא ישיג קצר הרוח את כלכלתו, וההון היקר של אדם הוא

החריצות. ובפירוש שם כתב, שדבר זה גם בענייני העולם הזה וגם בענייני העולם הבא.

32

העולם הזה. וברי"ת "בעניין תאותם" ואינו נכון.

33

תהלים י, ד. וראה גם בפירושו שם מהדורתי.

34

משלי יח ח. וכתב שם בפירושו: כפי שרואים אנו שהנרגן זורק את דבריו אם השפיעו הרי זו

מטרתו, ואם לאו הופך את הדברים למהתלה.

35

ולפיכך חובה לדעת רבנו ללמוד מחשבה כדי להגן בה מהשפעת הכופרים לכל מיניהם

וסוגיהם, מתעטפי התכלת והולכי ערום.

36

דברי הימים ב ל, י. וסבור רבנו כי הסיבהשלעגו להם מפגי שאותם השליחים לא היו

מוכשרים להטיף דברים נכוחים המתקבלים על לב שומעיהם, וברי"ת שובש פסוק זה.

37

שם מקום שהאריג של תושביו היה מפורסם בדקותו ועדינותו, ועד ימי הרמב"ם היה

מפורסם וידוע לשבח, ראה פירושו למשנה כלים פכ"ח הל' ח.

38

תהלים קיט קלט. ומפרש רבנו מפני שהם צרי לכן שכחי דבריך. וכבר ראיתי שוטים

ארורים כאלה שבנפול דין ודברים על עסקי מסחר בינו לבין הנוהגים כדעת הרמב"ם החל

לשנוא גם את הרמב"ם ולנהוג היפך דבריו דוקא.

39

בריצת "מי שהיה מנהגו חלוף הדעות" ואינו נכון.

40

ושוין בו הצדיקים והרשעים כטוב כחוטא.

41

ברי"ת "שאגיע בו אל תקות המנהגים בזה" ואינו נכון.

תוכן העניינים

אמונות ודעות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה