אור ברסלב
אמונות ודעות הקדמה - פרק ה

אמונות ודעות

הקדמה - פרק ה

הקדמה - פרק ד

וכיון שכבר נשלם מה שרצינו

13

לספח לעניין הראשון, הרי ראוי שנזכיר

14

המובילים אל

האמת והמביאים אל הנכון, אשר הם מקור לכל מדע, ומבוע לכל ידיעה, ונדבר בהם במדה

המתאימה להיאמר במבוא ספר זה. ונאמר, שהם שלושה מובילים,

האחד ידיעת הנראה,

והשני ידיעת השכל,

והשלישי ידיעת דבר שההכרח מחייב אותו.

ונסמיך לזה פירוש אחד אחד מן היסודות הללו.

ונאמר, כי ידיעת הנראה הוא מה שהשיג האדם באחד מחמשת החושים, או בראות או

בשמע או בריח או בטעם או במשוש.

אבל ידיעת השכל הוא מה שמתחייב בשכל האדם בלבד, כגון חשיבות האמת וגנות הכזב.

אבל ידיעת ההכרח הוא דבר אשר אם לא יאמת אותו האדם יתחייב לבטל מושכל או

מוחש, וכיון שאין דרך לביטולו

15

הרי מחייבו הדבר לאמת אותו העניין.

כמו שאנו נאלצים לומר שיש לאדם נפש אף על פי שאין אנו רואים אותה כדי שלא נבטל

פועלה הגלוי

16

, ושיש לכל נפש שכל אף על פי שאין אנו רואים אותו כדי שלא נבטל פועלו

הגלוי.

ושלושת היסודות הללו מצאנו רבים מבני אדם מכחישים אותם:

מעטים מהם מי שהכחיש את היסוד הראשון, ונזכירם במאמר הראשון מספר זה ונשיב

עליהם, ובהכחישם היסוד הראשון הרי הכחישו גם את השני והשלישי כי הם בנוים עליו

17

ויותר מהם מי שהודה בראשון והכחיש השני והשלישי, ונזכיר גם דבריהם במאמר

הראשון ונשיב עליהם.

ויותר מן הכל מי שהודה בשני היסודות הראשונים והכחיש את השלישי.

וסבת שנויי כמותם בכך, מפני שהמדע השני יותר נעלם

18

מן הראשון, וכך השלישי נעלם

18

יותר מן השני, וההכחשה מצויה בנעלם יותר מן הגלוי.

ויש אנשים שהכחישו מדע זה או זה לחלופין, וכל פלג מהם מקיים מה ששלל יריבו, וטוען עליו

כי הדוחק הביאו לכך.

כגון מי שקבע שכל הדברים נחים והכחיש את התנועה,

ואחר קבע שכל הדברים נעים והכחיש את התנוחה,

וכל אחד עושה הוכחות יריבו ספקות ובלבולים.

אבל אנחנו קהל המייחדים אנו מאמתים

19

שלושת המובילים הללו אשר למדע, ומוסיפים

עליהם עוד מוביל רביעי, והוא אשר למדנוהו באותן השלושה ונעשה לנו יסוד, והוא נכונות

המסורת האמיתית, לפי שהוא בנוי על ידיעת החוש וידיעת השכל, כמו שנבאר במאמר

השלישי מספר זה

20

ונאמר כאן, כי הידיעה הזו,

21

כלומר המסורת האמיתית וספרי הנבואה, מאמתים לנו שלושת

היסודות הללו שהם ידיעות נכונות. לפי שמצאנו שהוא מונה את החושים מדברים המשוללים

מן האלילים ועשאם חמשה, וצירף להם עוד שנים, באומרו:

פה להם ולא ידברו

עינים להם ולא יראו

אזנים להם ולא ישמעו

אף להם ולא יריחון

ידיהם ולא ימישון

רגליהם ולא יהלכו

לא יהגו בגרונם

22

חמשת הראשונים הללו הם עצמם החושים, והשתים הנספחות אליהן:

האחת התנועה באומרו: רגליהם ולא יהלכו, ובה יודעו הכבדות והקלות, שהרי נעצר

האדם מלנוע מחמת כובדו ולא ייעצר בקלותו. לפי שיש אנשים שרצו להוסיף על מנין החושים,

ואמרו, ובמה תוודענה הקלות והכבדות

23

, ואנחנו אומרים בתמידות התנועה במה שתמצא

קלה או קשה.

והשניה הדבור, באומרו: לא יהגו בגרונם, והוא כלל הדבור המורכב משמות ומלות

חיבור וההקדמות וההוכחות כמו שבארנו.

ואחר כך אימת ידיעת השכל וצווה על הצדק ולא הכזב כאומרו:

כי אמת יהגה חכי ותועבת שפתי רשע, בצדק כל אמרי פי אין בהם נפתל ועקש

24

ואחר כך אימת לנו ידיעת ההכרחי

25

, שכל מה שמוביל להכחשת

26

דבר מן המוחש או מן

המושכל הרי הוא בטל. בביטול מה שמכחיש

26

את המוחש הרי כפי שאמר:

טרף נפשו באפו, הלמענך תעזב ארץ ויעתק צור ממקומו

27

ובביטול מה שהשכל מכחישו

26

מן הכזב והאמת

28

אמר:

ואם לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי

29

ואחר כך הודיענו שכל המדעים בנויים על מה שאנו משיגים בחושינו אשר הזכרנום,

ומסתעפים מהם ונלמדים בהם, כאומרו:

שמעו חכמים מלי ויודעים האזינו לי, כי אזן מלין תבחן וחיך יטעם לאכל

30

ואחר כך אימת לנו את המסורת הנאמנה שהיא אמת, באומרו:

אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה,

אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם,

להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם

31

ויש לכך תנאים ביארנום בפירושי פסוקים אלו במקומם

32

וכיון שכבר הזכרנו ארבעת היסודות הללו,

33

צריכים אנו לבאר היאך ללמוד בהם.

ונאמר בידיעת החוש -

שכל מה שהושג בחושנו הברור באמצעות הקשר אשר בינינו לבינו,

34

צריך שנדע שהוא כפי

האמת כמו שהשגנוהו, ואין בכך ספק

35

אחרי שנשכיל להבדיל

36

את הדמיונות.

שלא נטעה בהם כאותם האנשים אשר קבעו כדעה

37

שהצורה הנראית בראי שהיא צורה

שנוצרה שם באמת, בעוד שאינה אלא סגולת הגופים המצוחצחים שמחזירים כל צורה

שכנגדם.

ולא כאותם האנשים אשר הניחו כי הקומה הנראית מוחזרת במים יש לה אמיתות שנוצרה

באותו העת, ואינם יודעים כי סיבת הדבר הוא אם היה המים יותר עמוק בשיעורו משעור

אורך הקומה

38

וכאשר נישמר מאלה ומכיוצא בהם, תהיה ידיעת המוחשים נכונה, ולא יטעה אותנו הדמיון.

כעניין שנאמר:

ויראו מואב מנגד את המים אדמים כדם

39

אבל המושכלות -

הרי כל מה שיצטייר בשכלנו הבריא מכל לקיון

40

היא ידיעה אמיתית שאין בה ספק, אחרי

שנדע כיצד לעיין, ואחרי שנשלים את העיון

41

ונישמר מן הדמיונות והחלומות.

כי יש אנשים אשר קבעום לאמתות שנוצרו

42

, כדרך שנקטו במה שהאדם רואה, והיה הדבר

חיובי אצלם כדי שלא יכחישו מה שחזו

43

, ולא ידעו כי מקצתם יהיה מענייני היום שחלף

אשר עוברים במחשבה

44

, ועל זה אמר:

כי בא החלום ברוב עניין

45

ומקצתם מחמת המזון וחומם וקורם

46

ורבוים ומעוטם, ובזה אמר הכתוב:

והיה כאשר יחלם הרעב והנה אוכל

47

ומהם מזיהום

48

המתגבר על המזג, החם והלח מדמה שמחות ושעשועים, והקור והיובש,

יגונות ואבל

49

. ובו אמר הכואב החולה:

כי אמרתי תנחמני ערשי... וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני

50

אך יש בהם הברקה מסוימת ממעל

51

המעורבת בהם על דרך הרמז

תוכן העניינים

אמונות ודעות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה