אם יעקב· רבי יעקב בנימין יקימובסקי
ברכות · דף נח.
לכל לראש א"ר חנן בר רבא אר"י אפילו ריש גרגותא מן שמיא מנו לי', ולפי"ז אפ"ל הא דאיתא בכתובות דף מ"ה ע"א) תנאי היא דלר"ש דאמר משנתמנו פטורין משום דאשתני גופן אשתני קרבן, הטעם הוא שכמו שבמלכותא דארעא כשממנין את האדם על איזה דבר נותנין לו איזה לבוש לסימן התנשאות או פוליעטון שתופרין על בגדיו וכן עשה יעקב אבינו ע"ה ליוסף שעשה לו כתונת פסים לסימן התנשאות שישגיח על אחיו, דלזאת ויקנאו בו אחיו, כן מלכותא דרקיע כשנתנה לו מלמטה ההתנשאות יש לו השתנות בנשמה ויען שהגוף היא לבוש לנשמה ע"כ נשתנה ג"כ הגוף אף שאינו נראה לעינים אבל משמים עושין לו רושם ע"כ נשתנה הקרבן: גמרא הרואה חכמי ישראל אמר ברוך שחלק כו', והרמב"ם בפ"י מה' ברכות פסק ברוך שנתן, וק' שהוא נגד גמרא דנא וכן הק' באל"ב ע"ש, ונראה ע"ש מאמרם בנדרים דף נ"ה ע"א) כיון שעושה אדם עצמו כמדבר תורה נתנה לו במתנה, וכ"א על משה שבתחלה הי' לומד ושוכח עד שנתנה לו במתנה, וכן מברכין ברוך חונן הדעת שאין חונן אלא מ"ח, ויען שאין מברכין ברכה זו רק על גדולי הדור ע"כ פסק ברוך שנתן שמראה על מתנה מרובה, ובזה, מקיים לברך על כל דבר מעין ברכותי' ומכ"מ כמבואר בסוכה דף מ"ו ע"א) כר"י שפסק שם ר"ז ואיתימא ר"ח בר פפא כוותי', וברייתא דא אזלא אליבא דרבנן דלא בעי מעין ברכותיו: