אם יעקב· רבי יעקב בנימין יקימובסקי
ברכות · דף נו.
אמר מסתייע תרין חזאי, העולם מפרשים דדרך בדיחא, א"ל מסתייע וכ' הב"ר דפירוש זה בדיחא הוא והאמת ע"פ מחז"ל דמצות תוכחה לכל היותר הוא עד הכאה ורבא כאשר ראה דמינצו בהדדי הוכיחם ופריקונהו ולא שמעו אליו והכוהו פעמיים והוכיחם עוד עד שרצו להכותו אמר לעצמו מסתייע להוכיחם כי תרי חזאי ולא יותר, כי הא דהמתין עד שהכוהו ב"פ, שהבין שרמזו לו בחלום שיוכיחם עד הכאת ב"פ ולא מחויב ביותר עכ"ל, אבל לפי דבריו יקשה האיך סמך רבא להורות ע"פ דברי חלומות ולקבל הכאות, הלא איתא ביו"ד סי' רנ"ט ס"ו ובח"מ ס"ס רנ"ה דדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין ע"ש וכן אמרו בגיטין דף נ"ב ע"א) בההוא אפוטרופוס דהוה בשבבותי' דר"מ דהוי קמזבין ארעתא וזבין עבדא ולא שבקי ר"מ אחוי לי' בחלמא אני להרוס ובכ"ז לא אשגח בי' אמר דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין, ועי' במעשה חושב דף ט"ז ע"ב) סד"ה עד הכאה בסוף פ"ג דערכין וז"ל ובפרט למ"ש בחידושי גאונים בעין יעקב דלהרמב"ם עד הכאה היינו קרוב להכאה ע"ש, זה ודאי י"ל דקיל מקללה ממש ולמ"ש בדבור הקודם מסתבר דאינו עד הכאה ממש דכיון דמאיימו להכותו ומרים יד כנגדו, תו אם יוכיחו, עובר המוכיח על לפני עור ל"ת מכשול אם יכהו דכה"ג שפיר יש לחוש דגזים ועביד עכ"ל, וא"כ ק' על רבא ביותר אחרי שראה שהתחילו להרים יד כנגדו ובפרט אחרי הכאה ראשונה למה המתין עד שיכהו עוד הלא קעבר על לפני עור ל"ת מכשול, ואפ"ל ק' בדוחק דמשום חביבותא דקוב"ה עשה כן, ולא מצד חיוב, וכמו שכ' החות יאיר בסי' קס"ד על הגמ' שאני יונתן כו':
גמרא בהדי דקא סליק נפל ספרא מיני' אשכחו רבא וחזא דהוה כתיב בו כל החלומות הולכין אחר הפה, אמר רשע בדידך קיימא וצערתן כולי האי כולהו מחילנא לך בר מברתי' דרב חסדא יהא רעוא דלמסר ההוא גברא לידי דמלכותא דלא מרחמי עליה כו' אתיוהו לבר הדיא א"ל אמטו זוזא דידך חרבו שיראי דמלכא כפיתו תרין ארזא בחבלא אסור חד כרעי' לחד ארזא וחד כרעי לחד ארזא ושרו לחבלא עד דאיצטליק רישי' אזל כל חד וקם אדוכתא ואצטלק ונפל בתרין. ולכאורה למה היתה עונשו דוקא בזה האופן אפ"ל דזהו מדה כנגד מדה וכמ"ש בסוטה דף ח' ע"ב) במדה שאדם מודד, בה מודדין לו, כמו שהפריד אשה מבעלה שע"י פתרונו מתה אשתו של רבא שנקראת פלג גוף של אדם כמ"ש והיו לבשר אחד, וע"י נעשה לפלג גוף לזאת עשו לו מדה כ"מ שחלקו וקרעו אותו לתרין. ומעשה רב אתי לאשמועינן שמתוך שמחלו לשארי דברים, וגם יצא ידי שמים, ע"י שקבל עליו גלות, ולא נשאר בלתי העון של אשתו שמתה עבורו, סלק לו אותו מיתה, והיתה לו מיתתו כפרה, ולא נדון עוד בשארי יסורים: