אם יעקב· רבי יעקב בנימין יקימובסקי
ברכות · דף לא:
וחנה היא מדברת על לבה אר"א משום ר"י בן זמרא על עסקי לבה אמרה לפניו רבש"ע כל מה שבראת לא בראת דבר א' לבטלה דדים הללו למה, תן לי בן ואניק בהם, אף שלעיל ע"א ילפינן מזה שהמתפלל צריך שיכוין את לבו אכן ממילא שמעינן מינה דמשום דהתפללה בכונה לזאת נשמעה תפלתה שהשתדלה לפניו ית' בכל מיני טענות בכדי שישמע תפלתה ולזאת לא הביא זה הדרש רק אחרי שהביא דאל הנער הזה התפללתי שגדלתו והביאתו לעלי שפעלה בתפלתה משום שהיתה בכל הטצדקאות וטענות טובות משום דהקב"ה מתאוה לתפלתו של בריותיו בשעה שהיא מעומקא דלבא כמ"ש קרוב ה' לכל אשר יקראהו באמת:
תוס' מכאן שאסור לישב בד"א של תפלה ופי' בתשובת הגאונים דוקא ביושב ובטל אבל אם עסק בק"ש ובברכותי' וכיוצא בהם אפי' יושב שפיר דמי עכ"ל, דעיקר הטעם מפני שהמקום מקודש וצריך האחר לנהוג בו כבוד שלא לישב בתוך ד"א אבל אם עוסק בתורה או תפלה אף אם יושב הוי קדוש, ט"ז בסי' ק"ב ס"א, ולכאורה יקשה מעלי למה הוצרך לעמוד דבודאי לא ישב בטל, ובא"ז הק' הטור לפי מה שהביא בשם הרא"ש דאם ישב תחלה א"צ לעמוד הלא עלי ישב תחלה ולמה הוצרך לעמוד ואפשר דבודאי הי' מקום מיוחד עבור תפל הנשים כדמשמע בסוכה (דנ"א ע"ב) שעשו שם תקון גדול ע"כ הי' צריך לעמוד לפי מה שכ' הב"ח דדוקא בביתו אבל בביהכ"נ דהוא מקום מיוחד לכל צריך לעמוד ע"כ אפי' עסוק בתורה צריך לעמוד או אפ"ל דממדת חסידות עמד עבורה: