אם יעקב· רבי יעקב בנימין יקימובסקי
ברכות · דף כו.
הזמינו לבה"כ מהו יש זימון או אין זימון, וברמב"ם הלכות ק"ש פ"ג ה"א כתב וז"ל בה"כ חדש שהוכן ועדין לא נשתמש בו מותר לקרות ק"ש כנגדו אבל לא בתוכו עכ"ל, והראב"ד כתב וז"ל הרב (האלפסי) כתב והזמנה בבה"כ לצלוי בגוי' בעי ולא איפשטא ולא כתב לחומרא כדכתב לענין צואה דבוקה בסנדלו, ואיכא למימר בהא דלקולא דהא קיי"ל הזמנה לאו מלתא היא ומשום גזירה או בזיון הוא דאיבעיא לן הלכך ספיקא לקולא עכ"ל, וא"כ ק' מנ"ל להרמב"ם דבתוכו אסור. וכתב האל"ב דהרמב"ם הוציא דין זה מגמרא שבת (ד"י) מדמוקי הגמרא דאיבעי ולא איפשטא ולחומרא בביה"כ אף דדחי הגמרא דלא מצי למילף מרחץ מיני' משום דשאני ביה"כ דמאיס עכ"פ בה"כ גופא הוא איבעי דלא איפשטא זהו שריר וקיים ולחומרא עכ"ל. ור"ל משום דכל תיקו דאיסורא לחומרא וה"נ באיבעי ולא איפשטא ע"כ שפיר פסק הרמב"ם דבתוכו אסור, אבל כפיה"נ לאו ראיה אלימתא היא דהלא רש"י כ' שם בשבת (ד"י) ריש ע"ב ד"ה שאני משום דשם מגונה עליו מש"ה מספקא לן, אלמא דרש"י תופס עליו שם ספק רק משום שמא בעלמא אבל איסור מצד עצמו אין עליו א"כ עדיין אפ"ל דספיקא לקולא וכקושית הראב"ד, ואכתי מנ"ל להרמב"ם להחמיר בפשיטות. ואני הייתי אומר דהרמב"ם הוציא דין זה מגמרא נדרים (ד"ז ע"א) אם תמצי לאמר יש זימון יש יד או אין יד תיבעי לי, ר"ל דנשאר בתיקו, והרמב"ם פוסק בכל מקום כאם תמצי לאמר כמו שכתב הר"ן לעיל בדף זה ד"ה ולענין הלכה, דמה דאמר הרמב"ן בהלכותיו דבעיין דצדקה לא איפשטא בהדיא וסוגיין דיש יד לצדקה היינו משום דאמרינן אם תמצי לאמר יש יד לצדקה וזה אפשר הוא על דרך הרמב"ם דפוסק בכ"מ כאם תמצי לאמר ע"ש, ע"כ גם כאן בבעיא דרבינא הזמינו לבה"כ מהו כיון דקאמר הגמרא שם חדא מג חדא איבעיא לי זימון מועיל או אין זימון מועיל אם תמצי לומר יש זימון יש יד או אין יד אלמא ש"ס ערוכה דיש זימון כפי דרך הרמב"ם דפסק כאם תמצי לאמר, חוץ ממה שיש להוכיח בהא דנשאר בתיבעיא לו דספיקא לחומרא באיסורא וזהו ראיה שרירא לתרץ דברי הרמב"ם:
סליק פרק שלישי, ובעה"י אחל פרק רביעי:
תוס' סוד"ה טעה ולאחר ב' תפלות לא מצינו שתקנו לחזור ולהתפלל עכ"ל, וכן הוא ברמב"ם וברא"ש, ותר"י הביא בשם יש מפרשים שאף להרבה תפלות כגון אם היה חולה או תפוס בתפיסה ולא היה המקום נקי יש תשלומין לתפלות שהפסיד, והב"י כתב כיון דהרמב"ם והרא"ש ותוס' ותר"י וטור מסכימים לדעה אחת הכי נקטינן ע"ש, מיהו אם ירצה בתורת נדבה שיחדש בה דבר הרשות בידו אפי' להרב' תפלות, כמבואר באו"ח סימן ק"ח ס"ה שכ' וכן נכון לעשות, דאפילו בספק התפלל ספק לא התפלל כ' בתוס' ד"ה ורבי', (בדכ"א ע"א) דהלכה כר"י דאמר ולואי שיתפלל כל היום, כש"כ בודאי לא התפלל, ובפרט בתפלת נדבה, וע"י שיחדש בה דבר, לית מאן דפליג: