אם יעקב· רבי יעקב בנימין יקימובסקי
ברכות · דף יב.
אמר רבה ב"ח סבא משמי' דרב כל שלא אמר אמת ויציב שחרית אמת ואמונה ערבית לא יצא י"ח שנאמר להגיד בבקר חסדך כו', והנה הכ"מ בפ"ק מה' ק"ש הביא הגהו' רמ"ך דרצה לפרש לא יצא י"ח שלא יצא ידי חובת ברכה אבל ידי חובת ק"ש יצא, והק' הכ"מ שזהו פשיטא שמי שלא אמר הברכה שלא יצא י"ח אותה ברכה ופי' הכ"מ דאם לא אמר או"א ערבית ואו"י שחרית אף ידי ק"ש ל"י א"נ הכי קאמר אפילו אמר הברכות האלו אלא שלא התחיל אמת ויציב או שלא התחיל אמת ואמונה לא יצא י"ח ברכה, והק' באל"ב על פירוש השני שהוא נגד הגמרא דפרק ה"ק לקמן דף י"ד ע"ב) חייא בר רב אמר בערבית אמר אני ה' אלקי' צ"ל אמת לא אמר אינו צ"ל אמת והא בעי לאדכורי יציאת מצרים, דאמר הכי מודים אנחנו לך ה' אלו' שהוצאתנו מא"מ ופדיתנו מבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושרנו לך, א"כ לפי' השני של הכ"מ דרב סבר לא יצא אם לא התחיל אמת ויציב היאך פליג חייא בר רב על אביו ופסק דאם אינו אומר ה' אלו' אינו צ"ל אמת ואמונה אלא דאמר הכי מודים וכו' ושרנו לך הא לדעת אביו רב, לא יצא י"ח, ועוד הקשה דרב אדרב גופא, מהא דאיתא בירושלמי סוף פרקין ר' בא רב יהודה בשם רב מודים אנחנו לך שהוצאתנו וכו' עכ"ל א"כ לפי"ז חזינן דרב גופי' ס"ל דלא צריך להתחיל אמת ואמונה ולעיל פסק לפי פי' הכ"מ דלא יצא ידי חובתו עכ"ל שה"ב. ולכאורה אפשר שבבבלי חזר בו ממה שהיה ס"ל בירושלמי דאיני מעכב וחייא בר רב ס"ל כמו שאמר מתחילה לה בירושלמי, או מטעם דלא שמע עדיי מה שהיה חוזר בו, או משום דמסתברא לו כמותו כמו שהיה סובר מתחלה אחרי דמזכיר יציאת מצרים, וא"כ לא נקרא חולק על אביו אחרי שאינו סותר דבריו ממש אלא שהוא סובר כמו שאמר מתחלה ועוד הלא מצינן כ"פ בש"ס שהבן מקשה לאביו כגון בב"מ דף ס"ד ע"ב) (ודף ט"ז ע"ב), ובגיטין דף כ"ה ע"א), וכן מפורש בספר ע"י על קידושין ד"ל) הובא בפ"ת סי' ר"מ דהבן עם האב יכולים להקשות ולתרץ ולהסיק מסקנ' ההלכה ע"ש, ה"נ בזה שרי כשנראה לו שאין הלכה כן, ואין בזה משום סותר דבריו: