אם יעקב· רבי יעקב בנימין יקימובסקי
ברכות · דף טו:
תני רב אושעי קמי' דרבא וכתבתם הכל בכתב אפי' צוואות תני רב עובדי' קמי' דרבא ולמדתם שיהא למודך תם עני רבא בתרי' כגון על לבבך, ואפשר ליתן טעם למה סדר אלו שני דינים יחד ע"פ הא דמסיק לעיל דסד"א ניליף כתיבה כתיבה מהתם מה התם צוואות לא אף ה"נ צוואות לא כתב רחמנא וכתבתם אפי' צוואות, ויש לדקדק ע"פ הא דקי"ל אין אדם דן ג"ש מעצמו אא"כ יש לו קבלה מרבו, וקשה ממ"נ אם הג"ש אינה מקובלת מהיכי תיתי דסד"א ניליף כתיבה כתיבה, ואם ג"ש מקובלת דלמא באמת יש לדון אפי' להצוואות, וי"ל ע"פ הא דאיתא בח"מ אהא דיש להפסיק בין תיבה לתיבה שלא יאמר במרוצה דאם אינו מפריד בין הדבקים נראה לפעמים שתי תיבות כאחד וצריך להיות רמ"ח תיבות דוקא עכ"ל, א"כ לפי"ז צריך להיות גם הצוואות דבלא הצוואות ליכא רמ"ח תיבות, ולפ"ז שייכים הני שני הדינים יחד דלעיל סיים הגמ' סד"א ניליף כתיבה כתיבה קמ"ל, וקשה ע"ז אם ג"ש מקובלת דלמא באמת ניליף הג"ש למעט הצוואות לזה סמיך הא דרב עובדי' ולמדתם שיהא למודך תם ליתן ריוח בין הדבקים כדי שיהא רמ"ח תיבות א"כ אי אפשר למילף מג"ש למעט הצוואות דאז לא יהיו רמ"ח תיבות כ"כ באל"ב, ועפי"ז א"ש נמי למה מביא מה רחם מכנים ומוציא אף שאול מכנים ומוציא משום דע"ה אינם חיים לע"ל ואם קרא ק"ש שחרית וערבית לתיקון רמ"ח אבריו וגם קיום מאמ' בכתובות דף קי"א ע"ב) להדבק בחכמים ולהנותם מנכסיו אז יש לו תקנה, ואף דאמר רב טבי הלכה כדברי שניהם להקל בכ"ז נתבאר אח"כ במאמר ר"ח בר' חנינא כל הקורא ק"ש ומדקדק באותיותיו מצננין לו ג"כ את הגיהנם יען שהק"ש הוא לתועלת רמ"ח אבריו כנגד תיבותי', ואם מבליע הרי חסר הרמ"ח ושפיר הסמיכות כל המאמרים זל"ז ואפ"ל רח"ם אותיות רמ"ח שע"י תיקון רמ"ח אבריו בק"ש, יזכה לצאת ולנער מעפר וזהו שאמרו אף שאול מכנים ומוציא: