אור ברסלב
אלפי מנשה חלק א אלפי מנשה אות קעז עוד טעם על הנזכר

אלפי מנשה חלק א· רבי מנשה בן־פורת מאילייא

אלפי מנשה אות קעז עוד טעם על הנזכר

אלפי מנשה אות קעו טעם על דברים שבע"פ וכו'

לפי מה שכתבתי, והבאתי הגמרא, דבאתרא דשכיחי, דייקי ולא גרסי, מסלקינן דגרסי ולא דייקי, מפני גרם הקלקול והשבושים, רק במקום דלא אפשר מוטב לסבול גרם השבושים משתשתכח ח"ו התורה לגמרי, וע"כ לא ניתנו דברים שבע"פ לכתוב, שבע"פ בע"כ מוכרח לילך לב"המד, ושם יוכלו החכמי' ברר הדברים. וללמד לכל א', כפי ענין שכלו, ומצינו שהיו מחולקים בזה, שר"ג העמיד שומר על פתח ב"המד, והכריז כל תלמיד שאין תוכו כברו, לא יכנס לבהמ"ד, וראב"ע סילק לשומר הפתח, ואמר יכנסו הכל, שר"ג חייש טפי לתקלה, וראב"ע חייש טפי לשכחת התורה, עכ"פ בב"המד, אצל חכמי' ותלמידיהם, יוכלו למצא ענין מצוע, שיהיה קרוב לשכר, ורחוק מהפסד אבל אם יכתבו הדברים, הוא דבר הנמסר לכל ויש חשש תקלה ביותר, רק אחר שראו רוב הגליות, ושהישיבות בטלות, וחששו שתשתכח התורה מכל, והתירו לכתוב, והלכו מדרגא לדרגא, בתחלה משנה, שהוא רק ראשי פרקים, דרך רמז, שלא יוודעו הדברים, רק למי שלמד מתחלה בע"פ, ומי שלא למד, יצטרך לשאול פי' הדברים, אצל מי שלמד וקבל מרבותיו, ואביא לראיה, משנה שילאו לפרשה כלל, ע"פי השכל, כי אם דווקא ע"ד הקבלה מרבותיו, והוא ששנינו, אחד חור שחררוהו מים וכו', עד מביאין את הטומאה בפותח טפח ר' יהודא אומר, כל אהל שאינו עשוי בידי אדם אינו אהל, ורמינן בגמ', דברי ר"י אהדדי, ומשני מודה ר"י כמלא אגרוף דיקא נמי דקתני, ומודה ר"י בשקיפים ובנקיקי הסלעים, והנה היכן רמוז במשנה כאן, שהטעם הוא מפני שהוא מלא אגרוף ומאן יימר כלל. השיעור דמלא אגרוף, ואם היה א' אומר, זה הפי' מדעתו, לא יאמינו לו, אלא שקבלה היתה בידם, וכתבו רק לסימן, האי ומודה ר"י וכו', ונראה עוד לדייק ג"כ מלישנא יתירא דמתניתין, דלמאי סיים בדברי הת"ק, מביאין את הטומאה בפותח טפח, ליתני מביאין את הטומאה, ופותח טפח, מבואר בכמה מקומות, אלא לדייק דאף ר"י לא פליג, אלא בפותח טפח, אבל מודה במלא אגרוף וד"ת עניים במקום זה, ועשירים במקום אחר, דתנן במקום אחר חור שחררוהו וכו', שיעור כמלא אגרוף, חשב עליו לתשמיש, שיעורו בפותח טפח, ולכאורה, סתם לן תנא כר"י, והוי מחלוקת ואח"כ סתם והלכה כמותו, וצ"ל דפלוגתייהו בחשב עליו, דלר"י לא מהני מחשבה, לתשמיש ולמאור, וא"כ סתם כת"ק, וכיוצא בזה. יש הרבה, שא"א לפרשו, כי אם בקבלה מרבותיו, ואח"ז, התירו וחזרו והתירו, וכתבו אף גמ', שהוא ביאורי המשנה ואף גם זאת בקוצר, ואנו צריכין לחפש בהם, ולדמות מלתא למלתא, ע"ד ד"ת עניים וכו', בכדי שנבא לתוכן הדברים והוא כעין שאמר רבא מברניש. על קבען פלניא, אי הואי התם הוה אמינא לי', היכא קבעך ובמאי קבעך וכו', עד שבדורות האחרונים, וכשזכינו למלאכת הדפוס, נעשה כעיר פרוצה, וכל א' כותב ומלקט, העולה על לבו, וגורם כמה תקלות, אך עכ"ז, בוודאי שיערה חכמתו ית', שיהיה התיקון יתר על הקלקול, שעי"ז יתנו מקום, שלא תשתכח התורה. ויחזירה המשכיל ע"י פלפולו לאמתה של תורה, ועד"ז הוא כל מה שאני כותב כאן מהקלקולים המתהוים, מאלו דגרסי ולא דייקי, אין כוונתי ח"ו, למעט תורה מישראל. רק אני פותח פתח למשכילי' בכח, שלפי שכלם, יוכלו להגיע לבירורי הדברים, כ"א כפי כח שכלו, אבל מפני שלא ידעו הדרך שכתבתי, הם מגששים כעור קיר. וכשיתעוררו הרבה משכילים, יש תקוה לברר האמת מן השקר, ולייחד לכל א' לימוד הישר, לפי ענין שכלו, כפי הדרגות הלימוד, שאחשוב קצת, כפי מיעוט ידיעתי. ונתקרב לתיקוני הדברים, אשר לפי הנראה, לפי רוב המשך גלותינו שהוא קרוב לעקבות משיחנו, ושצריך לפנות דרך לפניו דרך האמת, כפי שכתבתי, שעיקר השתדלותינו, שנהיה כלי הכנה לקבל אורה וטובה, כמו שמביא בגמ' משל לתרנגול ועטלף המצפים לאור וכו', וכתיב למה לכם יום ה' וגו' וכפי הנראה. ששלח לנו ה', עיר וקדיש מן שמיא, הגאון המפורסם מוהר"א זצ"ל מווילנא, שהתחיל קצת, להחזיר עטרת התורה ליושנה ע"פי דרכו דרך האמת והפשוט, ואנן נעני אבתרי', ונוסיף עליו כהנה וכהנה, עד שיגיעו הדברים, לתכלית התיקון, עד שנהיו ראוים לחול עלינו, אור ושפע אלקי, ע"י משיח צדקנו, שאנו מקיימים בזה אם יתמהמה חכה לו, ויש תקוה לאחרית טוב. ותכלית התיקון:

תוכן העניינים

אלפי מנשה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה