אור ברסלב

אלפי מנשה חושן משפט· רבי מנשה איכנשטין

סימן כג

סימן כב

(א) סעיף א נסתלקו מלפניו אינו נאמן היינו כשני עדים אבל הוא נאמן כעד אחד. וכ"כ הכנה"ג בהגהות הטור אות ג' עיי"ש ועיין גם בש"ך סק"ב. וכן מורה לשון התוספתא פ"ק דב"מ דאיתא שם בזה הלשון אבל אין הדין לפניו הרי הוא כאחד מכל האדם ע"כ ומשמע מזה דהוא נאמן עכ"פ כע"א. בספר קצה"ח הקשה דאמאי א"נ כשנסתלקו מלפניו הא כיון שזה אומר פ' חכם זיכה לי את הקרקע וזה הדיין שאמר משמו מכחישו א"כ דמיא להא דאמרינן בפ' המדיר אמרה פלוני חכם טיהר לי את הכתם והחכם מכחישה דהחכם נאמן וכתב הרמב"ן דהחכם לבד נאמן עיי"ש. וכאשר אנכי עיינתי בקושיא זו ראיתי דאין כאן קושיא כלל דהא הטעם דנסתלקו מלפניו אינו נאמן הוא משום דלא רמיא עליו למידכר וכמ"ש רש"י בקידושין דף ע"ד והנה באמת יש להקשות להיפך על הא דפ' המדיר אמאי החכם נאמן מדוע לא נימא דלא מידכר משום דלא רמיא עליו למידכר דהלא גם התם מיירי שאין האשה עומדת כעת לפניו וצ"ל כמ"ש הטו"ז ביו"ד סי' ק"צ סק"מ לחלק בהא דאמרינן דמילתא דלא רמיא עלי' דאינש לאו אדעתי' בין זמן מועט לזמן מרובה דבין מועט זוכר אף דלא רמיא עליו עיי"ש:

וא"כ בהא דפ' המדיר באומרת פלוני חכם טיהר לי הכתם דהחכם נאמן י"ל דכוונת הש"ס הוא היכא שלא עבר רק זמן מיעוט אחר ששאלה להחכם דאז החכם בודאי זוכר אף דלא רמיא עליו דהא הש"ס שם בעי האיך משכחת שידע שהיתה משמשתו נדה וקאמר הש"ס דמשכחת לה בכה"ג שאמרה פלוני חכם טיהר לי הכתם ושפיר בקל נוכל לומר דכוונת הש"ס הוא למצוא דמשכחת בכה"ג היינו שלא עבר רק זמן מיעוט אחר השאלה להחכם דאז החכם בודאי זוכר ונאמן משא"כ כאן שפיר י"ל דמה דאם נסתלקו מלפניו אינו נאמן הדיין היינו לאחר זמן מרובה וא"ש ולק"מ. מיהו צע"ק בזה דמסתימת לשון הגמרא והפוסקים משמע דמיד שנסתלקו מלפניו שוב אין הדיין נאמן ואין חילוק בין זמן מרובה לזמן מועט. עוד י"ל עד"א דהנה הרא"ש סותר עצמו דבפ' המדיר פסק דצריך עדים להכחישה והחכם לבד אינו נאמן ובפ' שבועות העדות הביא דעת הרמב"ן דהחכם לבד נאמן וסיים הרא"ש דכן מסתבר ומשמע דפוסק כהרמב"ן. וראיתי תירץ נכון לסתירת הרא"ש בזה בספר בני אהובה בפ' כ"ד מהל' אישות הי"א שכתב דהרא"ש לא קאמר בפ' המדיר דצריך עדים להכחישה והחכם לבד אינו נאמן רק באמרה פלוני חכם תיקן לי הכרי בזה שפיר היא נאמנת יותר כיון דיש לה מגו שהיתה יכולה לומר שהיא בעצמה תיקנה לה הכרי לכך שפיר צריך עדים להכחישה אבל הרמב"ן לא כתב דהחכם לבד נאמן להכחישה רק באומרת פלוני חכם טיהר לי הכתם והתם לית לה מגו שאינה יכולה לתלות בעצמה כ"א בהוראת חכם לכן החכם לבד נאמן עיי"ש. והנה הש"ך בסק"ו העלה דאם הבע"ד אומר שלא קיבל כלל לאותו דיין שידונו דהבע"ד נאמן עיי"ש. וכ"כ הכנה"ג בהגהות הטור אות כ"ז בשם הרש"ך ומהר"א ששון. ולפי"ז י"ל עוד טעם נכון מדוע דאם נסתלקו מלפניו אינו נאמן הדיין לומר לזה חייבתי כיון דיש לו להבע"ד מגו לומר דלא קיבלו לדיין כלל. והא דבעומדין לפניו נאמן הדיין לומר לזה חייבתי ולא אמרינן דיש לו להבע"ד הך מגו דכיון דחזינן דעומדין לפניו יש ראי' לדבר דקיבלו להדיין ההוא והוי כמגו במקום עדים:

וכן ראיתי בשער משפט סק"ג שכ"כ. וא"כ לק"מ קושית הקצה"ח דשפיר בנסתלקו מלפניו אינו נאמן הדיין לומר לזה חייבתי כיון דיש לו לבע"ד מגו שיכול לומר דלא קיבלו אותו כלל לדונו. וכמו באומרת פלוני חכם תיקן לי הכרי דהחכם אינו נאמן משום דיש לה מגו משא"כ באומרת פלוני החכם טיהר לי הכתם דלית לה מגו שפיר החכם נאמן וא"ש ונכון הוא:

תוכן העניינים

אלפי מנשה חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה