אלפי מנשה חושן משפט· רבי מנשה איכנשטין
סימן יט
(א) סעיף א ואסור לדיין לומר כו'. כן הוא במשנה בסנהדרין דף כ"ט ע"א. וראיתי דבר תימה במהרי"ל בליקוטיו שכתב וז"ל שנים שדנו דיניהם דין אלא שנקרא ב"ד חצוף דמתי שהם שלשה ומחייבין אחד ואם אח"כ פוגע בכל אחד וא"ל למה מצי להשיב שני חבירי חייבך והוצרכתי לנטות אחר הרוב משא"כ בשנים דאוקי חד בהדי חד ובהסכמה אחת חייבוהו עכ"ל. ומה מאוד דבריו מרפסין איגרא דהא משנה מפורשת היא דאסור לדיין לומר כן משום הולך רכיל מגלה סוד וכן קיי"ל כאן בש"ע וצע"ג. ואפשר דהלשון הוא שלא בדקדוק ועיקר כוונתו הוא דאם הם שלשה אין הבע"ד יודע מי הי' המחייב דעל כל אחד ואחד יוכל הבע"ד לחשוב שהוא לא הי' המחייב רק חביריו רבו עליו משא"כ כשהם שנים הרי הבע"ד יודע ששניהם חייבוהו. ושוב מצאתי כפירוש המהרי"ל בחדושי הר"ן בסנהדרין דף ה' ובשינוי לשון קצת ובדברי הר"ן בקל יש לכווין בהם כמו שכתבתי כי דבריו נוטים יותר למה שכתבתי עיי"ש:
ועיין בספר משנת חכמים בהלכות דעות סי' ח' שהאריך בדינים אלו עיי"ש:
(ב) סעיף ג ברמ"א ואם אינו רוצה לקבל עליו את הדין מנדין אותו מיד. כן הוכיח הב"י מדקדוק לשון הרמב"ם ז"ל סוף פכ"ה מהל' סנהדרין שכתב שקיבל עליו הדין דבהאי דוקא הוא דמתרינן בי' אבל אם לא קיבל עליו את הדין היינו אפקירותא ומנדין אותו לאלתר עיי"ש. ועיין בסמ"ע שחולק על הב"י. ועיין בש"ך מ"ש בזה. ויש בידי להביא ראיה מוכרחת להב"י מהא דפשט הש"ס במ"ק דף י"ד ע"ב דנידוי נוהג ברגל מדתני בתוספתא דנין ד"מ במועד ודייקינן מיני' מדדנין במועד מכלל דאי לא ציית דינא משמתינן לי' ואי ס"ד אינו נוהג נידוי ברגל משומת ואתי מעיקרא אתי רגל דחי לי' השתא משמתינן לי' אנן עיי"ש. וקשה לפי מה דאמר ר"ח בש"ס שם דף ט"ז ע"א דאי לא ציית דינא מתרין בו שני וחמישי שני. ופירשו התוס' שם דאין מנדין אותו כלל עד שיתרו בו תחלה עיי"ש וכ"פ הרי"ף שם וכ"כ גם הרמב"ם שם. וא"כ מאי ראי' הוא מהא דתני דנין ד"מ במועד דנידוי נוהג ברגל הלא אם לא יציית דינא בלא"ה לא משמתינן לי' מיד רק מתרין בו תחלה בה"ב ולאחר התראת בה"ב אז הוא לאחר יו"ט ואז שפיר מנדין אותו ומה ראי' הוא מהתם דנידוי נוהג ברגל. אבל לפי"ד הב"י א"ש דלפי דבריו י"ל דמה דקאמר בגמרא דף י"ד שם דאי לא ציית דינא משמתינן לי' במועד היינו היכא שלא קיבל עליו את הדין דבכה"ג משמתינן לי' מיד. ועיין גם בהרמב"ם פ"ז מהל' יו"ט הי"ב שכתב שם וז"ל ודנין ד"מ כו' במועד ומי שלא קיבל עליו את הדין משמתינן אותו במועד עכ"ל:
והרי לכאורה דבריו סותרים אהדדי דבה"ס כתב דאין מנדין אותו עד שיתרו בו שני וחמישי שני ובהיו"ט שם כתב דמנדין אותו מיד. אולם באמת אין כאן סתירה כלל דהא בה"ס כתב שקיבל עליו את הדין אלא דלא רצה לשלם ובהיו"ט כתב שלא קיבל עליו את הדין ובכה"ג שפיר מנדין אותו מיד וכמ"ש הב"י: