אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין ד עין השמש · תמר ו - פרק כ
מצאתי ענין פי' רז"ל צבאות אות הוא בצבא שלו ופי' בזוהר פ' בראשית ואמר על היסוד בסי' ב' משער א' אות הוא בכל חיילין דיליה רשי' איהו ורב מכולהו. והענין כי עם היות שכל הקומה היא משתתפת בהוצאת הצבאות הם החיילי' המתפשטי' מייחוד קבה"ו דהיינו כל אותם הנמצאות שהם ממד' המל' למטה הם צבאות עליוני' עכ"ז הם מיוחסים אל היסוד והם ידועי' אליו ונוטלי' סימן ואות היסוד והיינו צבאות שהצבא מביאי' אות וסי' שלו והיינו אות הוא בצבא שלו מסויי' הוא, באות ידוע בצבא העליון כלו. אמנם כאשר אנו באי' לדקדק על הסי' הזה אין אנו רואי' שום סי' כלל בצבאות העליוני' דקאמ' רשי' איהו מה הרושם הזה שהם רשומי' מן היסוד יותר משאר עד שיאמר אות הוא בצבא ומה שנרא' בזה שם הוא זה כי אחר שאי אפשר להתהוות במציאות אלא ע"י כל הקומ' שהרי כל הספי' נותני' כח השפעת' לכל הפעולות כ"ש כאשר יהי' ענין הפעול' הולד' ההויו"ת שכל הקומ' נותנ' כח כל האיברי' מפני שעם היות שההוי' הגשמי' לא יחוייב כך שהרי אין סומא מוליד סומא וכו' עכ"ז סוד הטיפה הזרעיי' מכל האיברי' ובקומ' העליונ' מעולה יותר ויותר שכל הספי' הם משתתפות בפעולות ולזה הי' ראוי שההבט' אל הוצא' התולד' יהי' חל כל הספי' שכולם פועלות פעולה זו עכ"ז הבטת כל והשקפ' כל מבין אל ענין התולד' אינו אלא אבר המוליד שהוא היסוד כעין שהוא רשום הגשמי בהולד' הבני' אל האבר הזה עם היות שכל האיברי' יתנו כחם לא ישקיף הדע' המשקיף לייחס ההולד' אלא אל אבר זה א"כ רשום הוא בצבא שלו שכאשר יתנו ייחס אל השתלשלות ההויו' ומקום הוצאת' יאמר הדעת וירשו' מהיסוד עם היות שיצאו משאר הספי' והטעם להיות הספי' הזאת רשומ' לעשות זיווג וייחוד הזכר עם נקב' והיותה מעבר אל ההויות משרש' אל הנקב' כדי להוציא' לחוץ לכך ירשום הדע' ויתן ייחס ההויות אליו ויהי' אות הוא בצבא ודאי ולזה יקרא רב פעלי' שם בזו' מפני שהספי' זאת מסויימת בייחס הפעולות אליה יותר מכל שאר הספי' ופי' שם שיש לה ב' בחי' עם הצבאות והחיילי' ההויו' המתפשטות הא' בחי' הויית' והתפשטות' כדפי' שכולם נזרעי' אל הנקב' ממנו. הב' בחי' קיומ' ושפעם מזונם שהוא משפיע להם מלמעל' וב' פעולות אלו הם עיקר אל ההויו'. הא' השרשת' בו מפני צאתם דרך בו. הב' קיומה ושפעם מזונם לזה ראוי שהשקפ' הצבאות אל האבר הזה ואל הספי' הזאת יותר משאר הספי'. אמנם שאלו שם שמה טעם היה הענין הזה אל הספי' הזאת בייחוד ולא אל שאר הספי' עם היות שהם הספי' העליונו' ואמרו הטעם מפני שהספי' הזאת עם היות' ט' למט' היא מושרש' למעל' בחו"ב ומאותם השרשי' ההוייו' הם מתיילדות שהרי ההוייו' הם מן החכמ' אל הבינ' והבינ' שם היכל שבו קיבוץ שרשי ההוייות מן החכמ' בדקות גדול כדכתיב כולם בחכמ' עשית בבינ' ולזה ישתרש שם וימשוך שם בדקות ע"י היותם מתבשלי' בסוד נו"ה ביעין דדכורא ולזה יהי' צבאות בנו"ה ויחזור השם ויתייחס אל היסוד אות בצבא שלו וזה טעם מעל' זו אל המד' הזאת כדפי':