אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין ד עין השמש · תמר ו - פרק יד
יש עוד אל האבר הזה סוד ערלה וראוי להשכיל עניינה. והנה המציאות הזה הוא כי הערל' הוא לשון אוטם וסתימ' כענין אומרו ואני ערל שפתים אטום כאומ' ערל' אזנם. והנה למעל' ימצא אוטם בספי' והסיב' לזה הוא החיצוני' התחתוני' השואגי' לטרף ולבקש מאל אכלם. והיינו כלבי' צועקי'. הב' והם הקלי' שהם עולות ונאחזות במקום שנאחזות ובעליית' שם הם גורמי' אל הצנור העליון שהוא צנור הטפ' מלמעל' מהראש מג"ר שנק' ע"נג ובהפך נ"גע דהיינו סוד נגע צרעת כי תהי' באדם. ופי' מכתש סגירו ממש נגע סוגר מלמט' שלא ירד עונג ולזה פי' בסי' אין למט' מנג"ע ואין למעל' מענג ולזה סוף הקומ' נגע שהוא ערל' אוטם השער שלא ימצא עונ"ג עליון ולזה אלו החיצוני' בעת התגברות' ושליטת' לא שיתגלו אל היסוד ח"ו אלא כאשר יבואו אל מציאות אחוזת' בחוץ בעשיי' ויתבעו על עוונם של ישראל ויגרמו שסוד הצנור המר הבא מן המקוה יפתח אל האבר הזה השמאלי המותר העכור מיד הם מזדמני' ליטול את שלהם והיינו נג"ע ודאי שהנגע נתעורר למט' וגרם ערל' ואוטם בצנור היפה הימיני ואין ענ"ג טיפ' עליונ' נמשכת והיינו סוד ב' אלו שבאבר הזה והיינו סוד הערל' שבו שהוא אטום ואינו משפיע וראש צדיק שהוא משכן הברכות כאומ' וברכות לראש צדיק היא מכוס' ומעוטפ' בדיני' הקשים ואז החיצונים מתגברים והכרתת הערלה היא סוד העברת החיצוני' משם ופתיחת המקור הקדוש ולפיכך יצא יצחק טיפה כשרה כדפי' בשיר השירים: