אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין ד עין השמש · תמר ד - פרק כב
התפשטות הת"ת גוף ותחלת מציאותו מבין החו"ג אוחז בעצמו בב' וכוללם בעצמו כדפי' לעיל בפ'. ויתפשט עוד וימשך הת"ת לעצמו והחו"ג כל אחד לעצמה ויש מציאות פעולות אל הת"ת יותר מכל הספי' לכן נרמז שם יה"וה בו וו"ק מיוחסים אליו להיות סודו עיקר והוא כנקודה לכל הספי' וכוללם בעצמו והיינו שנק' ת"ת לשון פארות שהוא אילן המסתע' לכמה ענפים והחו"ג והנ"וה ענפיו והאמ' בענין שיש בת"ת כנגד ו' ספי' ויתמצאו בו בחי' בחו"ג וקו האמצעי ולזה ימצא בגוף בחי' החזה דהיינו בחי' הח"וג שמבחי' החו"ג יעשה המציאות הזה תחלה ואח"כ ימשוך מציאות ג' בת"ת לעצמו ואח"כ ביסוד והיינו חוליות השדרה שאין בהם צלעות ואח"כ יעשה מציאות כלל נו"ה למטה ובדרך זה יכלול הת"ת ו"ק ואח"כ יכלול המל' שהיא כנגד כולם ויעשה ממנו בטן והיא סוד המל' שבו השריר. ונודע שסוד טבור היא המל' ואלו הם ז' ספי' כלולות בת"ת דהיינו ו"ק והנה הצלעות הם סוד בחי' וו"ין שהם מתפשטי' לימין ושמאל בבחי' חו"ג שבת"ת מעצמו אל עצמו ואח"כ יתפשט היסוד סמוך אל הת"ת משך ו' ואח"כ יעשה מרכבה מד' בחי' חגת"ם דהיינו חזה וגוף ובטן על נו"ה שהם משך הגוף הנעשה על הירכים גמר חלל הגוף וסוד החלל כולו הוא הגוף והם ו"ק כלולים בת"ת. והנה יש בזכר סוד הדדים ובאמת נראה שאינם ועיקר מפני שאינם פועלות שהרי החלב אינו מתי' הזכר אלא מתי' הנקבה א"כ מה תועלת בהם והנה הם כגוף לת"ת ובאמת אינם שדים להשפיע מפני שסוד הדם המתהפך לחלב דהיינו להלבין אודם הגבור' אין הגבורות מתמתקות בזכר אלא בנקבה ולבך אין החלב בזכר אלא בנקבה ולזה אומר דודי צח ואדום שאין אדמימותו מתצחצח ומתלבן ולכך דדיו אינם מוצאין דבר דהיינו הגבור' המתלבנת ומתמזגת ומשפעת המזגת' הח"וג אל צד החסד חלב ודאי לכל צד. והדין הוראת החו"ג אמנם בו ימיני' וזו היא שמאלית ואינם משפיעות התהפכות הח"וג יחד לחסד מפני שמתיקות זו הוא דוקא בנקבה ודאי שבה מתיקות הגבורות ע"י הזכר ולכך אין הנקב פועלות זו הפעולת עד שתקבל זכר: