אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין ד עין השמש · תמר ג - פרק סב
ממנה נשמת האדם כאומ' ויפח באפיו נשמת חיים והנפיחה בפה סוד ענין זה אינו אל כל הנשמות שהרי הנשמה היא נמשכה מזיווגא דקוב"ה ושכינתי' אמנם הפה הזה סודה נשמת רוח חיים דהיינו סוד נשמה לנשמה כדפי' כמה פעמי' בחי' וסוד הנשמ' הזאת באה מג"ר ואינה באה ביסוד למטה אלא בנפיח' מלמעל' דהיינו הדבקות העליון אשר לאדם כי סוד הנפיחה היא מהעצמות הפנימי ולזה אמר נשמת רוח חיים ונודע שיש רוח חיוני מתפשט מהחכמ' תוך הספי' דהיינו סוד החיים המחיי' הכל ומשם יתאצל על האדם על נשמ' דאצי' שבו ענין זה נמשך מלמעל' מסוד הפה פתח אל כניפ' ג"ר דרך נשמה ונפיח' מהתוכיות המתפשט וזהו סוד דבקות לאדם בסבה העליונ' ויתעלה בשמות עליון והנה אדה"ר זכה אל הנשמ' הזאת ונסתלקה ממנו אמנם לפי מה שיעשה האדם יתדבק ויתנוצץ בו ואם לא כולו יהי' מקצתו ואם לא עכשיו יהי' מזומנת לו לעתיד לכשיתוקן חטא אדה"ר ועכ"ז היא מתתקנת לאותם שמתקני' עצמם והיא נפיח' מלמעל' עד שאין בין הנופח והנפיח' הבדל וזה דבקות גדול לאדם בקונו שלא תתעבה הנשמ' כדרך העבו' שאר ההויות אפי' בהגדת שאר האיברי' והשתלשלות הספי' אלא רק מה שימצא מג"ר ולכך מוצאה מהפה ולא ממקור היסוד ולזה אומר ויפח באפיו שאין הנשמ' הזאת שורה אלא על הנשמ' אשר באדם דהיינו שהיא נשמ' לנשמ' ולזה היא באפיו ואינה בעצם נכנס' אל לבוש הגוף כנשמה ממש ששורה על רוח ונכנסה אל הגוף מפני שמציאות הוויתה ביסוד ע"י הזיווג קב"הו ויש בה שיעור כל הקומה מראש ועד סוף וזאת נכללת בי' אמנם הי' עליונות הכלולות בג"ר שהם עד הפה כדפי':