אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין ד עין השמש · תמר ג - פרק נ
השניים סוד השיניים הם ל"ב בסוד ל"ב נתיבות החכמ' לא שהם ממש אלא החכמ' יש לה ל"ב בחי' וכולם יש להם ל"ב לבושי' בבינה הארכנו ביאורם בעין הבדולח ת"ו. אמנם כאשר יתפשטו יהיו נמצאי' כלם בפה מסודרי' בלחיים ופתיחת הפה היא מגלה מהם י"ב שהם צינורות שהדיבור יוצא דרך בם והיינו ו' עליוני' ו' תחתוני' ועליהם נאמר ולבן שנים מחלב בסוד הלבנת הדין מהבינ' ע"י אור הכתר המאיר אליה דרך החכמ' וימשך החלב והשפע ההוא אל הפה אל הבן ומיד אותם הנתי' אשר שם מתלבנות כדרך מציאות השרשתם שהם חסדי' מחסדי החכמ' ולכך מציאות' לבני' אמנם הדיני' התחתוני' פוגמי' בהם ומאדימי' אותם והם ע"י החלב מתרחצי' ומתלבני' ולכך נאמר שנייך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה הרי שהם צריכי' רחיצה מאדמימותם. אמנם אינם שוים שהמתגלי' צנורות אל הדיבור שהדיבור נמשך בהם אינם אלא י"ב כדפי' ר"ש בשעת פטירתו וכדפי' בס"ד. אמנם הנעלמי' הם פעמי' כ"ב להשלי' מניינם ויש פעמים שמתעלמי' ב' שהם ראשי ראשי' ואינם מתמצאי' שם אלא ח"י והם ח' עשר אלף עולמות מפני שהמל' מתקשטת בי"ב קשוטי' היינו פתיחת הפה בי"ב שניים. אמנם יש ח"י טוחנו' שטוחני' מלמעל' פנימה מהיסו' ח"י העולמי' שהוא ט' ממטה למעל' וט' מלמעל' למטה ויש להם ב' להשלים י' וי' ופעמי' הם שם ופעמי' הם מתעלמי' משם וכללם ל"ב וכל א' וא' יש לו מקור במוח והם מסודרי' בסוד ל"ב נתיב' חכמה עליונה יונקי' משם יניקתם להאיר בפה וי"ב מהם חותכי' הדיבור וח"י או כ' עשר ועשר טוחני' הדיבור ולזה ישתנו במציאותם כנודע. וטעם החילוק הזה אליהם הוא כי חותם ל"ב נתיב' הוא מצד דו פרצופי' בג' עוקציות כדפי' ונודע שסוד הזכר יחתי' ג' פעמי' ו' הם ח"י אלו הפנימי' שאין הפה מל' מגלה אותם ואלו הי"ב ג"פ ד' הם י"ב אלו שאות א' מחתמ' אותם ג"פ לכך יתחלקו ממש לג"פ ד' שהם עליוני' ד' ותחתוני' ד' וב' ב' ניבין וכולם קישוטי הפה שהיא מל' והדיבור והם אורחין ושבילין שהדיבור יוצא בהם ויחקק ויחצב מהם: