אור ברסלב
אלימה רבתי מעין ד עין השמש › תמר ג - פרק מח

אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]

מעין ד עין השמש · תמר ג - פרק מח

תמר ג - פרק מז

בשפוון עצמן אגב אורחי' יתבאר ענין החוט הנעלם ומסתתר עמהם ופי' החבירי' הענין והרחבוהו וראשונה קיימא לן בכל מקום בזוהר ובתי' ובר"מ שנ"וה שפוון ובלי ספק אין הכוונ' שהם שפתים במקומ' אלא שהם בשורש העליון שפתים. עוד אנו רואים שהשפתים כלים להוציא חכמתו ובינתו של אדם א"כ חו"ב בהכרח נקשרת עמהם. עוד הם זה למעל' מזה הא' עליון והא' תחתון והם נקשרי' זע"ז בב' דרכי'. הא' קשר שלא יפרד בשני קציהם חובר הב' פעמי' יתקשרו פעמי' יתרחקו וע"י ענין זה הם מראי' יופי הבינה והחכמ' וכאשר נקבץ כל הענייני' נאמר שהבינ' והחכמ' מציאות התפשטותם אינם בבחי' משתוו' מפני שהחכמ' לה ג' בחי' אשר לכל ספי' וספי' שהם נכללות בג' ספי' שהם חח"ן מבחי' החכמ' מאירה מהכתר מבחי' החכמ' מהנהג' עצמה דהיינו מה שחסדיה מתפשטי' עד מוחא להנהיג הספי' כדפי' דהיינו מוחא דמלכא. מבחי' הנצח היא בחי' אחרונה שבה שהיא להשפיע בבינ' כנודע בחי' אחרונ' שבחכמ' היא המתדבקות בבינ' והנה החכמ' בעלת ל"ב נתיבות דהיינו שהיא מתפש' בה' ספי' על הדרך הזה ראשונה יש בנקודת' בעצמות' ג' ימיניות אלו שהם ג' בחי' שבה כדפי'. חח"ן הא' להדבק בכתר. הב' לעצמות'. הג' להשפיע למטה הב' הם סוד דו פרצופי' שהם ב' נתיבות הא' נתיב לא ידעו עיט דהיינו בחי' הת"ת והב' ולא שזפתו עין איה דהיינו בחי' המל' כענין שהם דו פרצופי' והבינ' אינה נאצלת בבחי' אחרו' שבחכמ' דהיינו הנצח ואל תתמה ע"ז שגם המל' אינה נאצלת מהיסוד אלא למעל' מבחי' ג' אבות ודומה לזה אצילות הבינ' מבחי' החכמ' העליונ' דהיינו מנתיב לא ידעו עיט מדרך הנתיב העליון לכל הנתיב. וזה טעם אל הנקבות כדי שיהיו פנים אל פנים בהשואה א' אל הזכרי' בקרוב ואח"כ הם מתפשטי' זה מזה. ונחזור אל הענין שהרי בחי' אחרונ' אל החכמ' נצח והבינה בעת אצילות נאצלת מבחי' עליונה שבחכמ' מפני שב' נמצאו מטיפה א' מן הכתר וכבר הארכתי במציאותם בעין הבדולח תמר ו'. והנה כמו שהחכמ' ל"ב נתיבות שהם י' חכמה חסד נצח וב' העליונות דו פרצופי' שהם המחתימי' עשר עשר בכל ג' הנז' יעלו ל"ב והנתיב העליון שקול ככולם כדפי' שם כך הבינה נאצלת בבחי' ה' ספי' שהם חג"ת נ"ה הם דומי' ממש לה' שבחכמ' שמשם נמצאו אלו הה' דהיינו כעין שהחכמ' ג' הם ג' חג"ת וכעין שהם ב' עליונות כך יש בה ב' נצח הוד כי כבר נודע שסוד דו פרצופי' הם ב' הכרובי' הם בנ"וה כאשר יתבאר במקומו והנה כמו שהנתיב הא' יכלול הכל כך השער הנ' שקול כנגד כל השערי' ועם היות שהם ה' נ' הם מ"ט המתגלי' ומתפשטי' שהם ה' ספי' כל א' כלולה מי' והם מ"ט והנ' כולל החמשי' והבינ' הנקבה חותם המתהפך והשער הזה הכולל כולם הוא הוד ולזה אמרינן אמ' עילא' עד הוד אתפשט' דהיינו ה' פעמי' ו"ד שהם ד"ו פרצופי' המחתימין י' דהיינו בחכמ' יו"ד במילואה י' ג' עוקצין ג' בחי' וד' עשרה המחתימי' י' בכל ג' מהם ל"ב כך הם הו"ד וד' פעמי' ה' שהם חמשים והוא נקב' בסו' חותם המתהפך נמצא בחי' עליונה ש' הנ' השקול ככל הנ' הוד ולזה בחי' אחרונה שבחכמ' המשפע' נקשר בבחי' העלמה שבבינ' המקבלת יהי' נתיב האחרון בחי' אחרונ' שבחכמ' וש' עליון בחי' א' שבבינה יחד דהיינו נצח והוד ונודע שהחו"ב הם מחוברות יחד ומתפרדים להשפיע כך סוד השפתים נקשרות תמיד ומתרחבי' לתת השפעה לגלות חכמה ובינ' ויהי' עליון נצח לגלות חכמה ותחתון הוד לגלות בינה ומתקשרי' יחד לגלות כדי להשפיע מזה אל זה והיינו סוד הדיבור בהתרחב' ובהתקשרם וכאשר ישתלשלו ב' בחי' אלו מחכמ' ובינה ויתיישבו בבחי' רישא דמלכא שפי' יהי' בחי' השפתים.

תוכן העניינים

אלימה רבתי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה