אור ברסלב
אלימה רבתי מעין ד עין השמש › תמר ג - פרק מד

אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]

מעין ד עין השמש · תמר ג - פרק מד

תמר ג - פרק לז

בביאור שפוון דמלכא. הנה ר"ש דעתו שענין שפוון דמלכא אינו בכלל תי' דיקנא אנא תי' בפ"ע ולכך באידרא שהיא בדעת הקדמוני' פירש שפוון בכלל תי' דיקנא ולא האריך בענין הפה וחלקיו כלל רק מה שנוגע בענין השפתים אמנם בשעת פטירתו ס"ל שפוון ענין בפ"ע הרחיב הדיבור בענין השפתי' ושאר חלקי הפה. וראשונה נאמר שפעולותיו הם רבות. ראשונה ממנ' הגזרות העליונות שהרי הגזרה בפה לדון לימין ולשמאל כל גזירות ההנהגות שהרי המלך במאמר פיו גוזר ולכך מצד הפה אומר ועושה גוזר ומקיים. הב' במאמר פיו נשיבו דרוחא כאומר נשפת ברוחך כסמו ים (וכתיב). הג' ממנה סוד הלבשת הצבאות כולם כאומר וברוח פיו כל צבאם. הד' ממנה הלבשת הנביאי' כאומר ורוח לבשה את עמשי ורוח לבשה את זכריה וכמוהם רבים. הה' ממנה נתינת התור' כאומרו ויאמר ד' וידבר ד' וכיוצא. הו' ממנה בריאת העולם שהם י' מאמרות מתנשבות מתוך פומא. הז' ממנה נתינת נשמה באדם כאומר ויפח באפיו נשמת חיים. הח' ממנה נשיקות כאומר ישקני מנשיקות פיהו. הט' ממנה מוציא אש כאומרו ואש מפיו תאכל (וכתיב). הי' ממנה הנבואה כאומר כי פי ד' דבר דבר ד' אשר הי' ויהי דבר ד'. הי"א עיקרו לאכילה כאומרו אכלתי יערי ולשתיה שתיתי ייני. הי"ב הם סוד ה' מוצאות אל האותיות בפה מה עניינם וענין האותיות בהם מה רמיזתם ודע שלא מצאנו ענין צודק בפה כאותיות מפני שהתור' כלה נבנה מהם והנבואה וכל דיבור העליון. וקודם שנכנס בביאור פרטי העניני' האלו ורמיזתם ראוי שנבאר ענין הפה וחלקיו בה ואח"כ נדבר בפעולות הנשמות בפה מאיזה מקום נובעות ומאיזה בחי' מפני שהם ענייני' חלוקים כל א"וא לעצמו ועוד יש מהם להוציא ויש מהם להכניס ויש בין זל"ז ענייני' ודרך כלל תבחון שיש בפרצוף נקבים הא' הם האזנים והם להכניס ולא להוציא כלל והם ב' מפעולה א'. הב' העינים והם להכניס ההשגחה ולהוציא דמעות ודיני' ובאות' אור היוצא מן העינים. הג' החוטם להוציא הדיני' והגבורות כדפי' ולהכניס הריח ג"כ שנים הרי ו' נקבים יש עוד נקב זה הז' בפה אמצעית א' ג' מכאן אזן ימין עין ימין נחיר ימין וג' מכאן אזן שמאל עין שמאל נחיר שמאל והפה אמצעית מוציאה ומכנסת כדפי' מהם פעולות להוציא ולא להכניס כעין הדיבור מהם להכניס ולא להוציא כעין אכילה וכיוצא ומהם ב' בבת א' כעין הנשיק' שואב ונותן בבת א' כאשר יתבאר ויש באדם נקב שנסתם שיתייחס למעל' הטבור שאינו לא להכניס ולא להוציא כאומר באידרא עד טיבורא וכתיב שררך אגן הסהר והנה מכניס בבטן אמו ואינו מוציא שם וכ"ש בחוץ שאינו מכניס ולא מוציא. ויש עוד נקבי האמ' שהם להוציא ולא להכניס ויש נקב באחור להוציא הרעי ולא להכניס כלל הרי אלו הם י' נקבים דרך כלל ז' בראש וג' זה למטה מזה בגוף ולהם פעולות וסודות נבארם בס"ד לא על צד חכמ' הניתוח כי זו חכמ' מפוארה אבאר אותם במקום אחר אלא בסוד שיעור קומה אבארם אותה בחלק זה בע"ה ויש לנקבה נקבים אלו וסודם אבאר בעין יעקב עם כל סודות הנקבה וסוד שיעור קומתה בע"ה:

תוכן העניינים

אלימה רבתי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה