אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין ד עין השמש · תמר ג - פרק לא
התיקון הב' רב חסד פי' רובו חסד לא חסד ממש שהחסד הגמור הוא מהכתר. אמנם זה הוא הדין ומתמתק מהחסד ונעשה חסד אמנם רב חסד התי' הזה הוא הבינה לכל הפי' אם לתי' א' חכמה וב' בינה ואם לדרך מציאות השרשי' אם השרש הא' חסד השרש הב' גבורה כדפי' א"כ לכולהו פי' יבוא התי' הזה שמאליי קצת ומתתקן ע"י החסד הגמור העליון אמנם בתי' הזקן אין אנו יכולי' להמשיל לו מפני מה שנחלק ר"ש במה שפי' באידרא והכלל שהשער התלוי מצד שמאל הוא תי' זה שהרי הוא שמאלי והוא תלוי ומשתלשל מצד החכמה המשפעת באור הכתר והיינו סוד ענני במרחב י"ה דהיינו סוד הגבורה המתרחב' בסוד הבינה רחובות הנהר והרחבתו בסוד אור הכתר המרחיב אור הדיני' ומאריכין כנודע ולדעת האידרא ס"ד הם שערי מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא נימין על נימין בתי' שפיר דהיינו סוד התפשטות הבינה כוללת נו"ה סובבת וכותרת ב' מדות אלו הוד בנצח רישא דפומא ונצח בהוד רישא דפומ' קשר השפתים עליונה בתחתונה מצד זה ומצד זה והיינו בדין מזוג ברחמים מפני שהוא בחכמה ויש בו דין מצד הבינה והיינו אומרו בתי' שפיר וזה צורך הדין היפה ללחום מלחמות ישראל ולכך דוד אחז בסו' [דיקנ"ן לצורך המלחמות וכל מקום שתמצא הדיני' למלחמה לעזר הקדושי' מסוד דיקנא אתאחדן כגון סוד אלף המגן דהיינו שלטי הגבורי' שבתא הרצים שבהיכל נוגה כדפי' בפ' פקודי סי' י"ב מהכא אינון וכל כיוצא בזה: