אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין ד עין השמש · תמר ג - פרק כז
בענין ביאור פרטי התיקו'. הא' באידרא והב' בפטירת ר"ש והענין שדברי האידרא נמשכו אחר דברי ס"ד שממנו התיקו' דומים תיקו' זעיר לתיקו' אריך במקצת ובשעת פטירתו חלק בזה ואין המחלוקת מחלוקת מנגד מכל וכל ח"ו. אמנם הם בחי' בזקן שבס"ד מנו אותם הבחי' לראשי ההנהג' וקראום תיקו'. אמנם רשב"י ס"ל שאין ראוי שאותם התיקו' יהיו תיקו' דיקנא אלא הם בחי' תיקו' לעצמם אינם בכלל תיקו' דיקנא ובחי' אחרות נכללות בתיקו' בענין שאין מחלוקתם ממש במציאות בכלל תיקו' דיקנא כללו בס"ד ענין אנפין וס"ל שסוד השרשי' לספי' נקראי' פני' הם סוד דיקנא ור"ש ס"ל שהפני' תיקו' ושרש לספי' עליונות שעדיין אינו מתגלה ואינו בכלל תיקו' דיקנא וכבר פי' לעיל בפ' כ' כ"א כ"ב כ"ג. עוד ס"ל לקדמוני' בס"ד שסוד שפוון נכללי' בתיקו' דיקנא ופומא ור"ש חשיב להו איברים באנפי נפשייהו כאשר נבאר בע"ה. ומטעם בתיקו' א"א היו סוד הפני' וסוד שפוון וסוד פומא נכללי' בתיקו' דיקנא ובס"ד תיקו' דיקנא דז"א כעין דיקנא דאריך כמו ששם נכללו כל התיקו' האלו בכלל תיקו' כך ממש כלל אותם בזעיר. ור"ש נותן סוד התיקו' האלו לעצמן נמצא ט' תיקו' דיקנא לעצמן שהם שלמים והנה הפני' נכללו למעלה ונתקנו כדפי' ותיקו' שפוון דמלכא ופומא נבאר וכך הסכימו החבירי' אחר פטירתו וכללו הענין בפ' משפטים. ועתה אנו נבאר הדרכי' ב' זב"ז ונבאר מקום החילוק ונאמר זה התיקו' הוא כך בדעת ר"ש וזה יתבאר לעצמו או יתבאר בע"ה. והנה תיקו' דיקנא דאריך הם ו"ק מלמעל' למט' וממט' למעל' והכולל הוא תיקו' י"ג כדפי' שם בעין הבדולח תמר ו' אמנם תיקו' ז"א אינם ו"ק אלו לבד אלא עניינם ג' עליונות שהם נכללות ג' תיקו' בתיקו' א' שמנה בס"ד ואח"כ ו' ולזה פי' ר"ש בשעת פטירתו ואמר בתיקו' א' הא תיקו' דא בע"ק לא אשתכח שאין תיקו' אריך מתחילין אלא מחסד ותיקו' ז"א מתחילין מחכמה כאשר נבאר וזה דרך כלל לתיקו' שהם רמוזים באותם הפסוקי' מן המצר קראתי י"ה וכו' מפני שסוד דיקנא דא עיקרה לנצח האויבי' להתכבד הקב"ה באויביו ונודע כי כל סוד כבוד תלוי בזקן בצורה הגשמי' וכמוהו ברוחנית כשמתכבד הקב"ה בשונאיו ומקדש שמו בעולמות במפלתם של רשעי' סוד הזקן הזה מתכבד ושרשי' אלו נקשרי' אלו באלו ומאירים וסוד הארתם ותיקו' יק' דיקנא דמלכא והיינו סוד ה' איש מלחמה ה' שמו. ולזה דוד המלך שכל ימיו הלך בסוד כבודו של הקב"ה בסוד מלחמותיו באויבים כאומר ובמתקוממך אתקוטט הי' אוחז בסוד הזקן הזה כדי לנצח אויביו ותיקן תיק' דיקנא דגבורה מארי נצחן קרבייא ואמר ט' תיק' אלו שהם. הא' מן המצר קראתי י"ה. הב' ענני במרחב י"ה. הג' ה' לי לא אירא. הד' ה' לי בעוזרי. הה' טוב לחסות בה'. הו' טוב לחסות בה'. ג' אחרים הם סוד. הא' מה יעשה לי אדם. הב' מבטוח באדם. הג' מבטוח בנדיבי' שהנדיבי' אדם הם והם הם ג' ראשוני' ה' בכתוב. והנה ג' ראשוני' ימיני' שרשי' לכולם אמר הא' מן המצר קראתי י"ה. הב' ענני במרחב י"ה דהיינו חכמה י"ה בשיתוף הבינה ובינה בחכמה י"ה פעם הב'. הג' יהו"ה שם שלם דהיינו התפשטות יותר עדיין תוך החכמ' אלא שהמצר הוא סוד הדבקות למעל' ואח"כ יעשה רחובות הנהר ענני במרחב. אמנם עדיין שם י"ה בסוד החכמ' ונתפשט המציאות בתוך החכמה יותר ונעשה ה' לי לא אירא והרי אלו ג' ראשי' שרשי' לכולם ואח"כ ו' ג' נגד ג' יהו"ה יהו"ה יהו"ה אדם אדם אדם דהיינו נדיבי' והם רחמי' ודין שכל שם רחמי' וכל אדם דין ולכך אמר מה יעשה לי אדם מבטוח באדם וכיוצא המורה שהם תיקו' שהדינים תלוים בהם והזקן הזה יש בו דין ולכך הם דין מושרש בהם להכפות כחות הדין שהרי דוד באדמימו' הי' נוצח וז"ס שערין דדיקנא תקיפין וזעירין ושחורות שכולם מורי' הדין ועתה אבאר פרטי התיקוני' בע"ה: