אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין ד עין השמש · תמר ג - פרק כד
סוד הזקן היא בחי' אחרונה לתי' ז"א בבי' והוא פתח שער לתי' גופא שהם מזרועות ולמטה כאשר נבאר. והנה עם היות שפי' התי' הקודמים בכולם גבורות נפלא' ודין ענין תי' דיקנא אינו כך אלא הוא רחמים וטוב לעולם והטעם כי הזקן מורה על הכבוד ואין שם העליון מתכבד בדין אלא אדרבא מתחלל כאומ' עם ד' אלה ומארצו יצאו א"כ שם שמים מתכבד בעשותו נוראות והיינו סוד אומ' אתה הראת לדעת כי ד' הוא האל"דים א"כ סוד הזקן המורה על הכבוד צריך שיהי' בו סוד הכבוד ופעולות מנוראות המקדשות שם שמים א"כ הוא בחי' דין אמנם בחי' דין לשונאיהם של ישראל לנצח אויביהם הוא תערובות דין ברחמי' והא כיצד סוד הזקן יש בו דינים אמנם הדיני' בסוד ד' איש מלחמה ד' שמו והיינו סוד דיקנא שיש כאן בחי' השפע' הרחמי' העליונים מהכתר והם מקורי הכתר ולזה יהי' דיניו בסוד הנקמה לאויבים ולרחמים לישראל וכיצד יהיו הרחמי' מהכתר נשפעי' אל סוד בחי' זו הוא שהכתר דרך סוד דיקנא שהם י"ג מקורות הכתר ישפיע השפע שמן משחת קודש דרך החכמ' אל בחי' הזקן הזה ונק' דיקנא דיקרותא מפני שיתכבד שמו ע"י פעולת הזקן הזו בענין שנשפע השפע מדיקנא לדיקנא ע"י אמצעות החכמה מפני שהשפע מן החכמ' הסתומה הנעלמת. והנה תמצא בכתובי' מייחס כל התי' אל הספי' העליונות פנים עינים אזנים וכיוצא ובחי' זקן כלל לא נזכר בשום רמז בעולם ופעם א' שהזכירו העלימו והסתירו ואמ' לחייו כערוגת הבושם לא הזכיר מציאותו אלא בדרך רמז וכן בעי"ו ג"כ נעלם ואמר לבושיה כתלג חיוור ועד"ז אמר לחייו כערוגת הבושם שהלחיים מתלבשי' כערוגה זו ולא פי' המציאות אלא ברמזים והרי לערך ז"א העלם הענין יותר מן הראוי. אמנם הענין הוא שהדיני' בכ"מ אינו יופי והידור ולכך הנהגת זו מתרחקת מלמעל' כמה הרחקות שהרי אין בכתר דינים אין בחכמ' דינים אין בבי' דינים אמנם דינים מתערין מינה והטעם מפני שאין חרון אף כבוד כאומ' שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבור על פשע א"כ הדיני' בז"א שהוא גבור' מורה ח"ו תי' שאינם שלמים והאיך יתוקנו הדיני' ההם שיהיו הדיני' פועלים הדין בחיצוני' והם מתתקנים לרחמי' על בניו היינו סוד דיקנא א"כ סוד דיקנ' הוא תי' ויופי כל התי' העליוני' וכל התמונה העליונה ולזה בחי' זו היא בחי' כל הכבוד העליון ובה תלוי כל המציאות העליון ותי' לספי' העליונות ולזה יתעלם מן הכל: