אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין ד עין השמש · תמר ג - פרק ד
הנה הדינים הנז' אינם עצם החוטם אלא הדין המתפשט ונשפע מן השרש. אמנם בלי ספק השרש עצמו דהיינו התי' הזה הנמשל בחוטם מתפעל וסוד ההתפעלות הוא כי סוד השרשי' כולם הם כלולי' מסוד הספי' בסוד שיעור קומתם עם היות שהם שרשי' עליוני' נעלמי' הם כלולי' מהספי' כולם והיינו שיעורם ומדתם ועתה כאשר הדיני' יתפזרו שהרי כלל הגבורות כולם אינם אלא ה' דהיינו סוד ה' עליונה ומשם יצמחו הדיני' שהם הגבורות והיינו החוט' ו' הצומח מן המצח ה' בענין שהם סוד הגבורות האלו שהם מתפשטות משורש הגבורות דהיינו גבורה עליונה הכוללת הגבורות בי' בעצמ' בשורש העליון מצח' ודאי ומשם מתפשטי' למטה בסוד חוטם והיינו התפשטות הגבורות ולא התפשטות ופזרם ממש למטה דהיינו בגבורה והוד ומ' לחוץ שהם זרוע ושוק וכיוצא אלא למעל' בשרשם יהי' סוד המצח בחוטם והחוטם התפשטות הדיני'. ועתה בזה אם יתפזרו הגבורות ויהי' בין גבור' לגבור' התמזגות המדות לא יהי' דינם קשה מפני שיש מזיגה בין דין לדין בין גבור' לגבור' ולזה הגבורה למטה אחר התפשטות בז' ספי' אין דינם קשה כמציאותם בשרשי' האלו מפני שכאן הם גבורות קשו' זב"ז וכוללו' יחד ואין ריוח מזיגה בין זו לזו ולזה יהי' דינים וגבורות מתחזקות ומחזיקות הספי' למט' שלא יקבלו המזיגה אלא יפעלו הדיני' ועתה מזה נקיש אל עצם הספי' השרש דהיינו הגבור' בחוטם שאם יהי' החוטם ארוך או קמוט וקצר במה תלוי ודאי שאינו תלוי אלא בשיעור הקומה כאשר נכלל החוטם בכללו' י' מי' יהי' שיעור מדתו ארוכה ותמזג החוטם דהיינו השורש בספי' אחרות והדין מתבטל ומתרחב בו הספי' אשר שם יקררו אש דיניה הקשים. אמנם כאשר יתלהב הדין יעלים אותם הכלליות והספי' הנכללות בו ויקצר שיעור קומתו והיינו סוד קצר אפיים וחוטמא דאיתקמיט והיינו הפעלות החוטם מצד עצמו ולזה לא נוכל לתת שיעור ומרה אל החוטם רק מה שנאמר בו כי הגבורות ה' קבוצות ומאוחדות שעדיין לא נתפשטו היא המצח והגבורות מתפזרו' ומתפשטות אל מקומן בזרוע ובשוק ובנקבה הם הספי' למטה והבחי' האמצעית בין ב' בחי' אלו דהיינו סוד הגבורות מתפשטות לפעול אמנם מקובצות שאינם מתפזרות אלא כלולות יחד הם סוד החוטם בענין שהם ג' בחי'. הא' מצח. הב' חוט'. הג' זרוע יד שוק וכיוצא והם ג' מציאיות. הא' דין קשה ולא כ"כ דהיינו מצח סוד ה' ה' גבורות כלולות בגבור' הרבה. אמנם מתקבצות כדפי' הב' דין קשה למאד מאד והיינו החוטם שהגבורות מתפשטי' ונקשרו' יחד לא עבר ריוח ביניהם והיינו שהחמש עלו למספר אלף וד' מאה גבורו' דהיינו סוד ה' נקודות הנקודה האמצעית היא אלף והד' נקודות הם ד' מאות כזה [] והיינו סוד ה' שהם ה' נקודות וסודם חגת"נה בענין שעתה יוכלל בענין החוטם סוד ה' מהבי' באות ו' מהת"ת ושמור ענין זה מה שתמצא שנחלקו אם החוטם סוד ה' ראשונה שבשם או סוד ו' ועתה בזה מצאנו שורש לטעו' הב' סברות כאשר נבאר במקומו. והנה אל בחי' גבורות אלו ג' בחי'. הא' בחי' קשר החוטם בנצח ושם תחלק החוטם הם גבור' א' כוללת ה' גבודו' ויתפשט בחי' ב' התפשט' החוטם דהיינו התפשטו' הגבור' ויוכללו לאלף וד' מאות ואח"כ סוד החוטם שמהם יתפשטו הגבו' למט' ויהי' אלף אלפים רבוא גבורות וכל א' וא' מהם כלולות מד' מאות ויש דרך אחרת כתבתי' שם והבורר יברור בהכרעתו. מש' ט' סי' ה':