אור ברסלב
אלימה רבתי מעין ד עין השמש › תמר ב - פרק כז

אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]

מעין ד עין השמש · תמר ב - פרק כז

תמר ב - פרק כו

הנה הגביני' פי' לעיל שהם נה"י הם המכסי' על העין שלא יסתכל בכ"תר ירצה שלא יתקשרו שרשי' בשרשי'. אלא אדרבא הם מסלקי' ההשגח' מב' בחי'. הא' שלא ישגיחו למטה אל התחתוני' כראוי כדפי' לעיל. הב' שלא ישגיחו עין בעין שרשי' בשרשי' אותם שבכתר עם אותם שבכתר עם אותם שבחכמה ובי' כדפי'. והטעם כי ההשגח' כאשר תהי' לנקות את ישראל דבר יום ביומו יהי' סבה להיותם נשוא עון ומיד הדיני' מתתקני' ומתקשטי' ונקשרי' השרשי' העליוני' דהיינו ענין דז"א בעיינין דאריך ויהיו בזה ב' עניני' ב' השגחות הא' קשה דהיינו בהיות הפקידה לישראל כרגע והדין נשפע מהספי' אינו פוגם אלא מיד נשפע ונטהרי' השרשי' והדין נשפע אמנם יהי' סי' שישראל יהיו מדקדקי' במעשיה' ויזדככו ויתבררו ויתלבנו ויצרפו וכיון שכן מיד היא מזדמנת להם ההשגחה הב' דהיינו הנח' ומתיישבת שיהיו השרשי' נקשרי' בשרשי' עד שאין הפסק בין הכתר עין עליון לעין תחתון ויאירו זב"ז נמצא שאותם הגביני' הם מכסי' העיני' בב' בחי' מכסין בערך שילבישו ההשגחה העליונ' שלא תתפשט למטה ויהי' ההנהג' מתלבשת מאבות שהם חג"ת ומ' עמהם לבני' שהם נה"י ואז יהי' סבה להיות ההשגחה מתדחקת ומתעלמת ומכסוי הזה ימשך עוד ב' שהם גורמי' שאין השרשי' האלו נקשרי' בשרשי' העליוני' שבכתר והיינו מה שהמשיל ר"ש ואמר דאיהו כסותא שמתכסין על העין שלא ישגיחו בעינא פקיחא עינא דעתיקא קדישא דעלייהו זה עיקר דבריו אם אינו לשונו ממש. והנה פתיחת העין היינו שיהי' נבדל גב עליון מגב תחתון דהיינו נו"ה זה מזה כאומר פתחו לי שערי צדק והענין כי כאשר יפתח העין העליון שהם סוד מדות כדפי' הנה אלו הם שערי' אל ההשגחה ההוא שתהי' הנצח נקשרת בחסד והגבור' בהוד ולזה יעלה הנצח לצד מעלה שהוא החסד וירד ההוד לצד מטה שהיא הגבורה שלעולם החסד עליון והגבור' תחתונ' שהדיני' מתרחקי' מלמעלה תמיד ויהי' ביניהם שהרי יש השגחה אמצעית שהיא השגח' הת"ת והמ' ובזה מתבטלי' ב' מדות אלו אל הנהג' השרש אשר להם שהם חו"ג ועיקר ההנהג' בחו"ג והיסוד שהוא האמצעי המשלימם הקושר ב' יחד מרחיב עצמו ושערותיו העליונות שהם חלק הנצח מתעלי' בנצח ושערותיו התחתונות שהם חלק ההוד שהרי יש ליסוד בחי' עם הנצח וההוד והוא מתחלק לב' ואינו קושרם יחד להנהגה אלא מתבטלי' אל הספי' העליונות ואז השגח' מג' אבות ואז סוד הנבואה מאספקלריא המאירה והיינו מה שתמצא בזו' בכמ' מקומו' ובתי' בפתיחו דעיינין. אמנם כאשר הם מתאחזין ונסתמין ומלבישי' ההשגח' העליונ' אספקלריא שאינה מאירה סתימו דעיינין וכאשר יפתחו העינים מעט כדרכם במעט מעלימין כל אור לבן וכל סוד החסד שבהם אמנם אם העפעפי' העליוני' יגביהו בחזקה יתפתחו העיני' למעל' ויתקשרו באור לובן הכתר והלובן יראה והחסד יגבר וההשגח' היא ברחמי'. ועתה בבחי' אלו כמה מציאות יתחדשו בלב המעיין מן המשל אל הנמשל והכל עולה אל ענין א' שהרי יש כמה בחי' ההנהג' זו למעל' מזו לטובה או להפך פתיח' מועטת בעין רחמי' פתיחה גדולה בעין רחמי' או בהפך באודם או להיפך בסילוק ההשגחה יש סתימה וסתימה על סתימה ושינה ותנומה שיש כמה בחי' לאלו העניני' כפי מה שגורמי' העליוני' במעשיהם ויש סתימ' ועליה עצימה שהיא הסתימה בעצם ויש עליהם תנומה ועליהם שינה והכל סוד בחי' ההנהג' יובנו מתוך מה שפי'

תוכן העניינים

אלימה רבתי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה