אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין ד עין השמש · תמר ב - פרק כד
בענין גוון הלובן שבעין לא דברנו מפני שתלוי ענינו בזה הנה העינים האלו זמנין סגיאין אינון מתלהטין בסומקא ואז ההשגח' בקושי גדול על ישראל והעולם נשרף מאדמימות הגבורה שהרי אודם העין כולל גבורות חזקות עד מאד ושאר הגווני' סוף סוף הם דיני' ועיקר העיני' הם מאודם וגבורה ודין חזק וכאשר מעשה התחתוני' גורמי' להלהיב העיני' כתי' והרע בעיניך עשיתי ומיד הדין מתלהב להמשיך הדין ההוא אל התחתוני' הנה מיד צריך תיקון גדול להשגחה העליונה והתי' הוא שהבי' היא בחי' שממנה התעוררות הדיני' כדפי' שהיא סוד בית פ' והיה כי יביאך שממנה יניקת אודם הדין וצריך לתקן שרשי' אלו והא כיצד יש בחי' לבי' שהוא מקור התעוררות הדיני' נהר דינור נגיד ונפיק מן קדמוהי ויש בה בחי' יפה מאד דהיינו הבחי' המתדבקות למעלה שהיא נהר יוצא מעדן להשקות את הגן והיינו שורש אשר אל הבי' בעמקי החכמ' ויש לה עוד שרש נעלם בעמקי הבתר דהיינו שורש לשרש בענין שבחי' עינים למטה הם נשרשי' בבחי' עיני' למעלה וימשך מבחי' אל בחי' חסד עליון משרש עליון ממדרגה אל מדרגה עד הבחי' הזאת הנגלית ולזה יתפשט אור עין ההשגחה העליונה משרש אל שרש. והנה המציאות הוא שהדיני' הם נובעי' מהבי' והיינו הדם שע"י הלובן העליון המאיר משרש אל שרש. יתהפך לחסד והיינו הדם שבשדים בחי' ידועות בבי' יתהפכו לחלב והיינו הלבנת הדיני' ואותו החלב בעת שאין דין דרכו להיות נשפע דרך אחרת דהיינו בפה הבן להניקו חסדי' העליוני' להתפרנס ועתה שהאם רואה שהבן עיניו כיוני' הם ממש מלת ולא תונו איש את עמיתו שהשגחה נהפכה לדין מיד היא מתקנת שמשפעת המקורות של החלב לעיני' והעיני' מיד רוחצות בחלב ומתלבן אדמימות' והיינו שעם היות שעד עתה הלובן שבעין לבד היה חסד עתה נהפך הכל לחסד והיינו רוחצות בחלב וענין רוחצות הוא שממש רוחץ הדין משם והאודם ומעבירו וההשגח' מתתקנת ברחמי' וחסד והיינו סוד עדר הקצובות שעלו מן הרחצה שהם אותם העיני' המתאמות בהשגחה דהיינו אודם וירוק ושחור שהם כולם רוחצות בחלב שעליהם נאמר עדר הקצובות שעלו מן הרחצה וענין תאומתם הוא ע"י ההשגחה שיש לכולם בסוד כללותם אלו מאלו כדפי' ובהתרחצם יתהפכו כולם ללובן וחסדי' ע"י החלב המלבינ':