אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין ד עין השמש · תמר ב - פרק א
התמר הזה יהיה בביאור גולגלתא דז"א ושער ומצח ועינין בס"ד: הפרק הזה יהי' בביאור השתלשלות ז"א מא"א עם היות שכבר נתננו יד וקשר לענין בעין רואי תמר ו' פ' עכ"ז הדברים צריכים קשר וענין וראשונ' הכתר נבחן מציאותו בג' הנהגות זו בתוך זו דהיינו סוד הארת א"ס בו כנשמ' בתוך הגוף כדפי' בעין כל תמר ב'. והכתר מנהיג תוך החכמ' שבו שהיא חכמ' קדומ' והיא הנהג' ב' שכאשר הספי' יהיו מנהיגות מסוד א"ס בתוך הכתר או מא"ס ממש לא ישתוו ההנהגות. הג' חכמ' עצמ' שהיא נשמ' לספי' והיינו חכמ' קדומ' שבכתר ומג' אלו יבחנו ממש ג' הנהגות בספי' והם חכמ' ותבונ' ודעת כאשר הספי' החכמ' תנהיג בהם תהי' ההנהג' ההיא מא"ס המור' על הייחודי' וידמ' ראש זה והנהג' זו בז"א כעין הנהגת א"ס בכתר וכאשר יהי' הנהג' בדעת ידמ' אל ההנהג' בי' מהכתר וכאשר יהי' ההנהג' בבינ' ידמ' אל ההנהג' מהחכמ' שבכתר והנה כמו שהכתר יהיו בו ג' הנהגות גם ההתפשטות יהיו בו ג' הנהגות אלו. ועוד יש בביאור והרחב' בדרושים האלו ביאר' בעין כל תמר ב' וקצרתים הנה שאין הכוונ' אלא לתת קשר וענין למציאות ז"א מא"א. עוד החכמ' הקדומ' תתבחן בכתר בג' בחי' שהם חכמ' ותבונ' ודעת אמנם נעלמי' סתומי' עד שלא יאמר בה אלא נקוד' א' סתומ' מיוחדת תכלית אחדות. אמנם יתפשט המציאות עד שמפוד בחי' דיקנא שהיא בחי' אחרונ' שבכתר בסוד התי' האחרון הכולל כל התיקוני' יתהו' נקוד' א' מכח החכמ' הקדומ' והיינו ניצוץ נקוד' א' מתאצלת מהכתר והנקוד' הזאת היא החכמ' במקומ' בענין שהיא נקוד' א' מתנוצצת לי' ניצוצות י"ס בהתפשטות. אמנם עתה תחשב נקוד' א' להעלמ' והיא כטיפ' מן הים הגדול לערך בחי' אחרונ' אל הכתר ושם באות' הבחי' תיקון אחרון אשר לכתר שורש אל החכמ' ומשם מאיר' וסוד הנקוד' הא' הגמור תתפשט ותעש' ג' נקודות דהיינו חכמ' ותבונ' ודעת כדפי' בעין רואי תמר ו' ואלו הג' שרשים לשלש' מוחין לז"א שהיא סוד חכמ' שבבינ' כאשר נבאר בע"ה. וכאשר ימצאו ג' חלקים אלו שהם חכמ' ותבונ' ודעת בג' מוחין בגולגלתא דז"א יהיו שרשים להנהיג ולהתפשט הספי' מכאן ואילך לג' שהם חסד דין ורחמים ולכך ג' שרשים אלו המתבחני' במוחא הם שרשי' לחג"ת ומשם יתפשטו לנה"י בענין שהנקוד' מהחכמ' בבחי' עצמ' וכ"ש בבחי' מהכתר לא ישפע בה חכמ' ותבונ' ודעת דהיינו שרשים לחסד דין ורחמים כלל. אלא אח"כ תתפשט היא מעצמ' ותאציל בינ' ותעש' מציאות הבינ' סוד ג' אוירים שהם גלגלתא ובחי' חכמ' המתפשטת ומתלבשת בבינ' יהי' מוחין גו גלגלתא והיינו שיאירו ג' נקודות מן החכמ' ויתפשט ממנ' אל הבינ' ועדיין אין חכמ' ובינ' בבחי' זו ראש לז"א מפני שאין דין צומח מכאן אלא אח"כ כשיתפשטו ממציאות ב' חכמ' ותבונ' ודעת יתפשטו ג' נקודות מהחכמ' ויהיו ג' מוחין בג' אוירין ויהיו שרשי' לסוד ג' אבות חסד דין ורחמים ועל דרך זו נייחס שרשי הפעולות חסד דין ורחמים אל החב"ד ועד"ז נחשוב החכמ' ימינית והבינ' שמאלית והדעת אמצעית וכן הכתר אמצעי על הדעת כדפי' בתי' לא שיהי' ממש החכמ' או הבינ' או הכתר ח"ו חסד דין ורחמים אלא כולם רחמים כולם חסדים כולם נקוד' א' מתאצלת מן הכתר מאיר' תמיד ממנו מתוך השר' אשר לנקוד' ההיא כתיקו' דיקנא מהכתר. והנה נקוד' זו שאמרנו שהיא סוד' מן הכתר אין בה כח להתפשט ולהתמודד מעצמ' רק בכח סוד קו המד' הוא כח אין סוף בכתר המתפשט מצד החכמ' קדומ' למדוד המדות ולשער כדפי' סוד' ועניינ' דרך כלל בעין כל תמר ה' ולכך כשיאציל הכתר הנקוד' ההיא וישתלשל מכתר לחכמ' אח"כ תתפשט סוד קו המד' ויתלבש בנקוד' ההיא למדוד בה המדות ולשער בה כל השיעורי' הנמדדי' ומשתערים ממנ' ולמט' והיאך ימצא שיעור ומד' להנהג' מתבחנ' לדין ולחסד ולרחמים אלא ע"י קו המד' המודדת ומשערת שיעור כח הדיני' ומציאות' ולכך נקוד' זו הנאצלת מן הכתר יתפשט סוד קו המד' והיא כמשל כלי זכוכית הרוח אשר בתוכו קו המד' והזכוכית היא הנקוד' הנמדדת ומשתערת כפי מה שהרוח מפשיטו לכל הצדדים והמנשב הרוח החיוני ההוא הוא הכתר בסוד ויפח באפיו נשמת חיים ויתנוצץ ויתנשב ויחי' וישער וימדוד. והנה סדר המציאות יהי' שהנקוד' חכמ' יתאצל מהכתר ואח"כ כח הכתר נתון בו סוד הבינ' והנקוד' הזאת היא כלול' ג' נקודות בהעלם ואחדות גמורה וכשירד סוד רוח חיוני מתלבש בכתר בסוד קו המדה ירד כלול סוד אוי"ר דהיינו חב"ד כלול בתכלית האחדות מהכתר ושור' זו דבק תמיד בכתר ודרך האויר ימצא קו המדה רוח חיוני ויכנס אל הנקוד' שהיא החכמ' המשרשת בכתר בבחי' אחרונה סוד תיקו' דיקנא והאויר נמשך מלמעל' מכח המאציל בכתר ונותן בה כח ומשער בה ומודד בה ונותן בה תחלה כח להאציל הבינ' והרי מה שהי' סוד הבינה נעלמה בחכמ' נתפשט' לעצמ' ועדיין מודד ומשער בנקוד' עד שתתפשט לסוד י"ס הכלולות בחכמ' ומציאות רבות כדפי' בעין רואי ת"ו ואין הכוונ' הנה רק לתת קשר לדברי' לבד נתייחדו חו"ב דהיינו בחי' ב' נקודות אל ערך גילוי הנמצאות התחתונות שעדיין לא נתבחנו אלו המדות בסוד שרשי' להויות הם הספי' התחתונות אלא שהנקודות דקות כלולו' מציאות רב אל ערך התחתוני' עם היות שאנו מייחסים בשם נקודות ונתייחדו ב' יחד. אור חו"ב ונעשו אוי"ר כדי להאציל בכח הדעת הנעלם ביניהם סור השרשי' לספי' התחתונות ומכלל ג' אלו שהיו בנקודות החכמ' סתומות כוללות ונתפשטו ע"י מה שנתפשט' החכמ' אל הבינה ואח"כ נתייחדו ב' בסוד הדעת ונקשרו ג' אלו יחד המציאו מכח קו המדה המודדת ומשערת תחלה ג' נקודות אלו מנקודה א' היא נקוד' החכמ' והוא נותן כח מהיותו קשור במקורו ושואב ממנו ורוח עליון נושב כמשל הרוח בזכוכית שתמיד רוח חיוני שבאדם נושב והרי כאן ג' עניני' האדם הנושב דהיינו משל אל הכתר והזכוכית הנמצא מכח האדם היינו החכמ' מכח הכתר והרוח שהוא מחיות האדם נושב ומחיה הזכוכית ופועל בו כענין שסוד הכח מתוכיות הכתר ופועל בתוכיות החכמ' והזכוכית נחלק לחלקים ואוירין ועניינים והיינו סוד חלקי החכמה נקודה שנחלקת לג' חלקי' הם ב' ספי' חו"ב והדעת כח הכתר המסתעף ובאמת הנקודה היא מהכתר ומושרשת בו והחכמ' תתקשר ע"י השרש בחכמה הקדומה לא שהיא נקשרת בהדי' אלא היא משם אמנם נקשרי' בנקודו' אחרות שנשרש בתיקו' אחרון בתיקו' דיקנא דאריך כדפי' אלא סוף סוף היא חכמה מאות' חכמ' והבינה מאותה הבינה העליונ' והדעת מהכתר והדעת המושרש שם ולכך נאמר שהם ג' מושרשי' מהכתר ומאירי'. אמנם הארתם היא כהארת הגוף מהנשמ' והכתר הוא נשמה לספי' ואין כחם להתעלות תוך הכתר אלא הדבקות בשרש הזה שהיא לצורך התיקו' האחרון לבד כטיפה בים הגדול וראה עד היכן הגיע מעלת הכתר לערך הספ' התחתונות שדקות' אינו לערך הכתר כגרגיר חרדל אל הגלגל העליון המקיף והוא כאין לנכח המאציל ושעורי' אלו אינם שיעורים גשמיי' אלא שיעורים משוערי' אל הדקות וההשגה והכח והמציאות הרוחני והנה מה שאמרו בשער הקודם מענין המלכי' כולם מדות מדודות ומשוערות כשיעור הרוח החיוני הנושב תוך הנקוד' ומודר ומשער שיעורי הספי' בחכמה אלא שהדרושי' אין כח באדם להקדים ולאחר אבל השכל ראוי לדון אותם שאלו המלכי' הם מלכי' שרשי' לתיקו' ז"א אשר נבאר והיינו סוד הספי' אשר בחכמה וכולו מודד מהנקוד' שנאצל' ונכנס הרוח החיוני ומדד בה כדפי'. ובהתפשט החכמ' עד הבחי' הראוי' נאצל' הבינה מסוד אותו העולם המלך אשר אין לו ביטול ונמדדה הבינ' והיא משוערת לעצמ' השיעור הראוי ההגון להיות אויר ליכנס בה סוד כח החכמ' והיינו היות סוד זכ"ון אבא ואימא ימדדו וישערו בתוכם מכח ג' אלו שהם חכמ' ותבונה ודעת סוד השרשי' אשר לדיני' בתוך הבינה אימ' נוק' שנקוד' בהיכליה האציל סוד בראשית ברא שית דהיינו שיש מציאות לחו"ב ויתייחדו ב' בסוד הדעת ומג' יתמצאו הספי' מושרשות בדיני' ד' הנהגות מהם סוד יה"וה ד' הנהגות וכאן הושרשו תיקו' ז"א שהם ממש מתיקו' א"א מפני שיש לנו ג' הקדמות. הא' סוד קו המדה המודדת ומשערת סוד רוח חיוני שהוא סוד הכתר וכח חיות שבתוכו. הב' שג' אלו חכמה ותבונה ודעת בדקות גדול והקשר ביניהם תמיד כאילן החי מן השורש. הג' שג' אלו חכמ' ותבונ' ודעת הם כלולי' בהתח' אצילות בנקוד' החכמ' והיא מושרש' בתיקון אחרון מהכתר בסוד תיקו' דיקנא והם ג' קשרי' חזקי' המאחד הכל שעם היות שנאמר ונחלק בחי' וחילוקים ולא נשמור פינו הרי האמונ' קבוע' המור' על האחדות שהכל א' בלי פירוד כלל ועיקר ודרך כלל הכח הנמשך מהכתר המאציל הנקוד' היא החכמ' נכלל בחכמ' ומפשי' ומאציל הבינ' מן החכמ' ובסוד הדעת מקשר החכמ' בבינ' ומאציל הדעת מן החכמ' אל הבינ' ושם מתמצא סוד הספי' וההנהגות והכל מהכתר וקשור בו ומדוד ממנו וחי ממנו ומכללות החיות הרוח הנושב והנקוד' הנז' שהיא מהכתר והתפשטות הבינ' וכללות החכמ' שם הבינ' בסוד הדעת התפשט' הבינ' בעצמ' בתוכיות י' ספי' לבוש וכלי' לחכמ' שהרי החכמ' נשמה לספי' כדפי' בתי' אדם אל"ף ה"א יו"ד ה"א י"ס הוא סור ז"א הא אנא קאים למיהוי כדפי' בפ' אחרי מות סי'. יו"ד ה"א וא"ו ה"א חכמה י' ספי' תוך הגוף עיקרא דאילנא נשמה אל הכלי' כדפי' יו"ד ה"י וא"ו ה"י. חכמ' קדומה כח הכתר בסוד רוח חיים מנהיג בתוכם ומאציל אותם ומודד אותם והיינו העושה האדם ומעתה ז"א שרשי הספי' בבינ' ונשמה אליהם חכמה ודי בזה: