אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין ד עין השמש · תמר א - פרק יח
ההקדמ' הב' היא בנויה על ענין שהעולמו' כולם נמצאו שלא בסדר הכוונ' כי העיקר אל קיומם חסד ויתוקן באלף הז' וזה צורך השבת ההוא כדפירשתי בחש"ק בהקדמ' סי'. והענין שיש חילוק בין הפעולות העליונות היותם על צד החסד להיותם על צד הגמול דבר לא ישוער וחכמים רמזו ואמרו מאן דאכיל לאו דיליה בענין שכל זמן שהפעולות יהיו על צד החסד אין הנמצאות פנים אל פנים כלל משום שהם כעניים אוכלים דלאו דידהו. אמנם שהם אוכלים על צד הגמול לטוב מעש' נמצא יסתכלו פנים אל פנים והענין הזה יצדק בכמה מציאות תחלה אל התחתוני' כאומר אבירי לב הרחוקים מצדקה על האבות שלא אכלו צדקה כעניים מאת הקב"ה אלא עושים הרבה ואוכלים קמעא. אמנם כאשר הדור דל ודך ועני ממעשים אנו אומרים דלות מעשים בשורך קרב צדק מאליך צדקה עשה עמנו למען שמך לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים. עוד יעלה הענין הזה אל ההיכלות הנה בתחתונים מעשים הגונים ותפלה זכה יתעלו ההיכלות ע"י אותה תפלה או נשמה קדושה שנתקדשה ועלתה ויתקשרו היכל אל היכל עד יתכללו למעלה מפני שהם תובעי' השפע על צד הגמול לא על צד הצדק' שהרי הוציאו כלי חשוב והגון במעשה הטוב הזה או נשמה זאת או תורה או תפלה וכיוצא ויסתכלו פנים תחתונים אל פנים עליונים עוד יעלה הענין אל המל' הנה בהיות ההיכלות מתתקנים במעשה התחתוני' יש לה סוד התעוררות מיין נוקבין היא תובעת על צד הגמול ומגלה פנים ממטה למעלה והיינו ואד יעלה מן הארץ ואם לאו היא בבושת פנים ואינה למעלה בייחוד פנים אל פנים אלא פנים אל אחוריים שאין לה פנים מאירים עוד יעלה ענין זה אל הת"ת לגבי חו"ב לשאול מאתם לצורך אלו התחתונים עוד יהי' הענין הזה מבינה אל החכמ' שהרי ב' כעין זכו"ן לצורך התחתוני' ופי' בשיר השירים כי כמו שעולה התעוררות מהתחתוני' אל המל' כך עולה התעוררות מן המל' אל הבינ' כדי להתייחד עם החכמ' והיינו סוד אלהי"ם אל דמי לך. עוד יהי' מהחכמ' והבינ' אל הכתר לינק מאורו בזכות הכנת התחתונים והנה כמעשה זה אחר שנמצאו הנמצאות הי' הענין קודם המצא הנמצאות שכולם נמצאו בלי התעוררות קודם אלא נדבת המאציל והאציל הכתר ונדב והאציל החכמ' ונדב והאציל הבינ' ונדב והאציל הקצוות ונדב והאציל המל' ונדב והאציל והמציא הבריא' ע"י האצילות ונדב והמציא היציר' ונדב והמציא העשי' עד ברי' קלה שבקלות הכל נדיבות גמורה אין שם מציאות גמור ח"ו כלל ועיקר ועם היות שנדיבותו אין לו תכלית סוף סוף גם הוא נדיב בהשפע' שפע הקיום והמזון ועכ"ז כתיב וכל שיח השדה טרם יהי' בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח הטעם כי לא המטיר הו"יה אל"קים אין שפע יורד והטעם שאין התעוררות עולה והיינו ואדם אין אמנם אחר שהי' אדם כתיב ואד יעלה מן הארץ הרי שיש חילוק בין נדיבות לגמילות שיעור לא ישוער. א"כ ההויות הנמצאות בנדיבות מפני שלא קדם אי"ן להוליד א"ד אינם על צד השלימות הגמור וחסדו השלימות היפה שהוא לשפע הקיום שהוא על צד הגמול מפני שיש אדם שיוליד א"ד דרך המדרגות הנז' והנה זה סוד חידוש ההויות אחר האלף הששי שיעשה התעוררות מכל הטוב הנפעל מיום שנתהו' העולם ועד הרגע ההוא לחדש ההויות על צד א"ד יעלה מן הארץ וזה סוד נ"ח ותיב"ה כדפי' בפ' נח סי'. ועתה לדרך זה יהי' ההויות היו צד גרועות מן הטעם הזה מפני שהתעוררת יתן מקום לענין הנמשך מלמעל' ויעשה כלי בית קבול לטיפה הזרעית העליונ' היורדת כדי שיוליד ממנה הוי"ה וכבר ידעת שזרע הנקב' הוא בית קיבול לזרע הזכר והוא כמו חומר לצור' המצטיירת ואם אין חומר לצוד צורת הטיפ' הזכריית צורת הברי' הנה יהי' צורה בלי בית קיבול ובקושי גדול יצטייר שם צור' והיינו קושי א' לנמצאות שיצטיירו בלי התעוררות שאין אמצעי להויות כדי שימצאו מצד חומר ממט' למעל' וצור' מלמעל' למט' מפני שכולם על צד הנדיבות הנדיב אשר אין לו צורך ליש לצייר בו צורה אלא ממציא יש מאין אמנם הצור' המצטיירת על החומר הנקב' חפץ בה יותר ויותר בהם כענין השפע אמנם ענין התעוררות אינו צורך למאציל אלא הכנ' לנאצלים ולזה האציל יש מאי"ן ובלתי צריך לטפה נקביית ועכ"ז יתקש' הענין מצד הנאצלי' קושי גדול שהרי נתעזרו מסוד הטיפ' הנקביי עזר גדול כדפי' הענין והעד ע"ז קיום השפע ותיקונו ולזה תעלה בדעתך שיהי' נחשב למעל' טיפ' קטנה יותר מכל מה שיושפע שפע רב מלמעל' וסוד זה רמזו בפ' בשלח בענין אשה א' מנשי בני הנביאים שא"ל אלישע הגידי לי מה יש לך בבית כו' שאין הברכ' שורה על מקום ריקן ודאי וכמו שהאריכו שם וכמו שפי' בספ"ר בשער מהות והנהג' וכאן פי' לך הסוד ועוד אבאר בחיבור זה בס"ד: