אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין ד עין השמש · תמר א - פרק ג
הנה המחשבות האלו שבו עליית הנמצאות מחשביות אינם שוות כלל וג' הם מחוייבות ואין חיוב' בהשווא' א' שהרי עם היות שהקדמנו שהאלוה כולל כל ההויות הנמצאות והוא עצם כולל כל העצמי' ובידיעה עצמו יודע כל הנמצאי' עכ"ז אין בו במציאות' אחר ההתפשטות אמנם יודע' במציאות' בהתפשטו' בהעל' בלתי מצטייר שאין לומר שידיעתו אותם הוא בהיות' בו שא"כ לא יכיר זולתו ח"ו אלא מכיר כל הנמצא בהכרת עצמו עם היות שהכרת עצמו אין בו פירוד ושנוי וגבול ועצמות ואין הנמצאות בו בעלי גבול ולא בעלי גשמות ולא בעלי שינוי ולא בעלי חבור ולא בעלי מנין וחשבון מפני שהוא והם דבר א' וכמו שחוייבנו לשלול העניני' האלו מעצמותו כך חוייבנו לשולל' מידיעתו והעצמות הכלולי' בו מאוחדי' באחרות שהוא וידיעתו א' כדפי' בעין כל ועכ"ז יודע מציאות' כפי ענינם אחר התפשטות' בידיעה גמורה בלי העלם שום פרטי ואופן הידיע' הוא נעלם האיך יהי' מפני שתכלית שנדעהו הוא שלא נדעהו כדפי' שם. והנה המחשב' הזאת אין בה מלכי' מולכים ומתים ח"ו שהוא הוא עצמותו ולא ישתנה ולא יתגלה ולא יתעל' אלא מציאות' מציאות קיים עומד בעצמו בלתי משתלשל ממציאות אל מציאות. אמנם אחרי צאת הנמצאו' מאתו אל תחילת מציאות' במחשבות יהיו הנמצאו' מתפשטו' ונמצאות ממציאות אל מציאות מתחדשות דהיינו סוד המלכות ומתעלמות דהיינו סוד מיתתם והיינו שיהיו נכנסות ממנו לחוץ ויתחשבו שם במחשבה הב' וימלכו בעביו' לערך המאצי' ולריבוי מלכים הרבה ולשיעור וגבול ואם היות שאין ענין זה צודק עדיין במחשב' השני' חכמ' שבכתר עכ"ז לערך המחשב' העליונ' א"ס יצדק אומרינו בהם שינוי וריבוי שיעור וגבול והשתלשלות ושם מלכי' כדפי' בעין רואי ת"א והנה מפני קורבת המחשב' הזאת למחשב' הא' לא יהיו בה נמצאות הנמצאות בקיו' הי"ש דהיינו המצאת' בעצם ואפי' להמצא מהם המחשבה הג' שהיא החכמ' לא היה מציאות עד שיושרשו הנמצאות בכתר כדפי' בעין רואי והיינו תי' הכתר ומרוב דקות' ואחדות' שם מציאות' כולם יכונה באי"ן והכל באחדות החסד הגמור ואין בהם דין כלל ולא יתבחנו אל ימין ושמאל כלל לכך הכל ימין ולא נוכל לומר בכתר בשום בחי' מבחי' ימין ושמאל והרי כלו נקודה א' דקה מפני שאפי' אותו השרש המושרש בבחי' האחרונ' דהיינו בתי' י"ג שבו שרש חכמ' ותבונה ודעת כדפיר' בתמר ששי מעין רואי ששלשתם אחדות א' ואינ' ימין ושמאל ואמצע ומשם נאצלה החכמ' מחשבה ב' שהיא תחלת הי"ש שהיא תחלת המצאת הספי' אל חסד דין ורחמי' דהיינו סוד השרשת' הספי' בחכמ' והנה הכתר בסוד המחשב' הנז' שבו וסוד תי' הוא אמצעי בין א"ס ליש סוף ואין גבול ליש גבול כדי לתת שיעור וגבול למתפשטי' והיינו שא"ס נשמתו באין גבול ובאין סוף ובאין פירוד והחכמ' למטה שהיא אליו כעין גוף והכתר נשמ' אלי' כדפי' בה סוד יש גבול יש פירוד לא פירוד ממש אלא השתלשלות אל הדין והרחמי' והחסד ולולי היות הכתר אמצעי לא היו ההויות יורדות ונמצאות במציאות הנז' לעולם ואצל המלכת המלכי' במחשב' החכמ' שהיא המחשב' הג' שהיא ודאי צריכ' שאי אפשר להמצא בגבול וסוף ופירוד אלא ע"י כדפי'. אלא הוצרכו להשתרש מציאות קודם למחשב' זו בסוד הכתר ותי' כדי שיהי' אמצעי בין החכמ' מחשב' ג' למחשבה העליונ' שהיא א"ס וזולת האמצעי הזה לא הי' לנמצאות מציאות להמצא כלל שהאיך יצאו מא"ס ליש סוף ואין פירוד לפירוד אלא הושרשו במחשב' הב' שהיא חכמ' שבכתר וסוד תי' הכתר ושם התחילו להמצא בסוד ריבוי הרחמי' והמון התי' הנעלמים כדפי' בעין רואי ועכ"ז כולם רחמי' גמורי' ומשם ולמט' יתמצאו בחכמ' תחלת מציאות התפרדם לחסד דין ורחמי' ועכ"ז עדיין סוד המחשב' היא החכמ' שהם הספי' בסוד הדין מחשביות ולכך תחלת מחשבת חכמ' ותבונ' ודעת בחכמ' וממנה ישתלשלו למטה המדות ויתבחנו ממציאות אל מציאות בסוד המלכי' כאשר נבאר ולכך בה יצמחו סוד חכמ' ותבונ' ודעת ומהכתר ג' נקוד'. א' ותחלת החכמ' מהכתר נקוד' א' והיינו סוד כינוי יו"ד ב"ה שתחלתם עוקץ א' וירמוז אל סוד' מצד הכתר בתכלית האחדות ואח"כ היא בעצמ' תתפשט אל ג' נקודות דהיינו צורת היו"ד ואח"כ אל התבחן בה החסד והדין והרחמי' מחשביות כאשר נבאר בע"ה: