אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין ג עין כל רואי · תמר ד - פרק לב
א אין ספק שיכונ' שם בן ד' בכתר בשם שיכונ' בשאר הספי' כולם וכן מבואר בזוהר ובכמ' מקומות ונודע שמספר האותיות כ"ז לא לחנם אלא יורו על בחי' וא"כ שם בן ד' יהיו ב' ה' מן הבי' ו' מן הת"ת ה' מן המ' א"כ שם בן ד' שבכת' יור' על כ"ז בחי' שבו וכל אלו הבחי' הם בחי' חסדים פועלים בעולם והם כ"ז מקורו' חסדים ופתחים בעולם ואלו הכ"ז מקורו' רמזם דוד במזמור הלל הגדול חתם כ"ו פסוקי' כי לעולם חסרו הור' על חסדו הגדול הנפתח בכ"ו מקורו' אמנם אין חסד הכת' נפתח לעולם אלא ע"י היות החסד שבו נפתח אל החכמ' והחכמ' אל הבי' ומשם יפתח מקורו אל הספי' ויפעלו הפעולות ממנו ולכך כתיב כי כ' כתר י' חכמ' לעולם בי' חסדו חסד עליון מהכתר העליון נשפע ע"י אלו הג' ספי' וע"י כ"ז פעולו' שונו' שנפעלו' במציאו' (צ"ל הפותחו') המתפחו' כל העולם כולו מראשו ועד סופו. ופי' ואמר הודו לה' כי טוב הנה החסד הא' שפתח הבורא בעולמו הוא היות בנ"א רשאים בהודאתו ופועלים בו דהיי' סוד העבוד' הנתונ' בחן ובחסד מתחלת המציאו' וזה קדם קודם כל הדברי' ולכך השע' הא' שנפתח הכת' דהיי' בחי' א' לאות יו"ד היא הורד' טוב' ונאות' לב"א ואלו לא הית' אמת לפני' שכל הנפעלים יורו פלאותיו לא עשה מה שעשה אלא פתח הכל להוציא נמצאים יכירו פעולותיו ויודוהו עליהם ולזה פ' א' הודו לה' כי טוב ופתח זה פתח שבו נמצאים כל הנמצאים על יסוד ההודא' שאין לך מראש הנמצאי' הכת' בעצמו עד סוף כל הנמצאים ברי' קלה שבברי' שבבריות שכולם יודו מלמעל' ומלמט' ויכירו גודלו ויודוהו עלי' ומכאן נתן רשות אל התחתונים גם בכללם כמוהם כמעולה מהנמצאו' כולם יתנו עיני שכלם להודות תמיד:
הב' הודו לאל"די האל"דים היי' מצד הפתח הב' שנפתח והוא פתח שממנו כל הנמצאים עליונים נמצאים ונק' אל"די האל"דים מפני שכל סוד ל"ב נתי' תחתונות שבחכמ' ובי' נקראו' ל"ב אל"די' והשע' הזה אל"די האלאדי' שכולם נמצאים ממנו מפני שפתח הזה פתח בחכמ' הקדומ' שממנ' נמצא החכמ' למט' ולכך היא אל"הי האל"דים והיא נפתח' בחסד ע"י היות החסד הזה משתלשל כתר חכמ' ובינ' כי לעולם חסדו: הג' הודו לאדוני האדונים. והנה אלוה מור' רוממות הנתיבות ואינם פועלו' והם מחכמ'. אמנם אדנ"י מור' שכבר נפתחו והם אדונים לנמצאים המתפשטים מהם והיי' ל"ב נתיבות המתפשטו' מן הבי' אל החכמ' התחתונ' שהיא אדון ורבון והנה הראשונים הם נפתחים מן החכמ' אל הבי' נקרא אל"דים ואלו נפתחו מן הבי' אל המ' נק' אדונים:
הד' פתיחת חסד שבכתר והיי' לעוש' נפלאו' גדולות לבדו הרי נפלאות הם נ' פלאות שהם בבי' והחסד עוש' אותם גדולו' מצד הגדול' לבדו אלו הם סוד העולמו' הנבנים להיותם שרשים אל הנמצאות המתגלות ולכך הם נפלאות ונפתחות מצד החסד שבחכמ' שבכת' דהיי' מדריג' ד' אל אות יו"ד ואלו אינם מושגים אלא לבדו הוא המציאם והוא יודעם שאין ממציאותם אל התחתוני':
הה' לעוש' השמים בתבונ' זהו הפתח הנפתח לתת כח ואצילו' בספי' להאציל הת"ת שהוא נק' שמים. והנה נודע דהיי' התפשטו' ז"ס דרך כלל והיי' הנפלאות הם יוצאו' מפלאי' והעלמו' אשר להם ונכנס אל מקום הגילוי דהיי' שמים ומוצאם בתבונ' דהיי' מבחי' אחרונ' שבג"ר דהיי' תבונ' שהיא בחי' הגבו' שמשם עוש' כל מעשה בראשית בסוד אל"דים הטבע סוד הגבור' ופתיחת המציאו' משם: הו' לרוקע הארץ על המים דהיינ' סוד הפתח שדרך בו נפתח המציאו' אל המל' עם הת"ת והם שמים וארץ תחלת ההגלות ולכך הארץ רקועה בסוד הרקיעים העליוני' והיינו על כל הספי' המתפשטו' הנק' מים והיינ' לרוקע הארץ על המים והיינ' פתח ו' זה והוא מציאו' הת"ת שדרך בו נאצל' המ' בסטרוי על כל הספי' דרך הפתח הזה הז' לעוש' אורים גדולים היינ' פתח שמחייבת הנהגת הת"ת והמ' ענין א' והנהג' א' כמו שהוא עתיד להיות והי' אור הלבנ' כאור החמ' והיינ' אורים גדולים שיגדל ב' שהמ' שהוא קטנ' יהי' גדול' כח מאיר בחכמ' ואור החמ' יהי' שבעתים ועל שער זה הנפתח רמז לעוש' אורים גדולים ב' גדולים מצד ימין: הח' את השמש לממשלת ביום הנה כשתדקדק תמצא שמים וארץ ושמש ויום וליל' והם בספי' כולם א' ופי' בעין רוגל שהם ו"ק יום וליל' מדת המ' והת"ת שמש וירח מדת הת"ת והמ' אלא שיום וליל' הם בנצח והוד זה מאיר מצד החסד וזה מחשיך מצד הגבו' ושמש וירח עליהם שולטים שהם ת"ת והמ' על נו"ה ושמים וארץ הם מצד החו"ג זו עליונ' וזו תחתונ' ולזה מן הפתח הזה נמצאו הת"ת על הנצח והמ' על ההוד דהיינ' ממשלת היום וממשלת הליל' הרי אלו ב' שערי' זה והבא אחריו הם שערים להנהגות כל א' וא' ולכך אמר אי אפשר לב' מלכים שישתמשו בכתר א' וגם זה הנהג' ישנה שם ע"י ההתפשטו' כדאמרן כי לעולם חסדו:
הט' את הירח וכוכבים לממשלת בליל' זה פתח ט' מצד היסוד שבחכמ' וממנה הנהגת המאור הקטן והיא הנהגת הדינים למט' דהיי' ממשלת הליל' הוא ממשלת דיני הגבור' והנהגת החשך הי' סוד המיעוט ושליטת השועלים שנאמ' לה הוי ראש לשועלים וכל ההנהגות האלו הם מפתח זה שנפתח להודיעך שאין נסתר מנגד המחשב' העליונ': הי' למכה מצרים בבכוריהם הרי ממש השבתת החיצונים סמוך לו דהיי' סוד מכת מצרים ותגבורת הקדושים ומכת הבכורו' היא הית' מצד הכתר המד' הי' והנה כאשר אור זה מתפשט תחל' מכת הבכורו' ובהם ישבתו ויכנע הענפים ולכך מכה מצרים שהם השועלים הקטנים בבכוריהם בהיותו מכה הבכורו' הם השרשים המושרשים למעל' כיון שהגבורו' מחמתקות הדינים נכנעים והדינים מתבטלים ע"כ הם י' לי' מדריגות י' של שם שהיא פועלת בי' מאמרות י"ס והיינ' י' פתחים שפתח הכת' מצד החכמ' הקדומ' שבו ועתה יספר ה' מצד הה"א שע"י היה כל מעשי מצרים סוד החירות וקריעת י"ס של נ' מכות או ד"ן מכות הור' לעולם על סוד הא' עליונ' ולכך כל זה מצד הה"א:
הי"א ויוצא ישראל מתוכם היי' סוד חירות שבבי' מכאן בא לו השפע אל הבי' לפעול החירות מצד הא' שיש בה ה' וזאת שער החסד מפני שסוד ה' שבאות ה' הם חג"ת נ"ה וזו מצד החסד ויוצא יש' מתוכם לשלוף מדרגה הקדוש' מבין החיצונים יהי' ממציאו' החסד ועם היות שיאמ' מדברים פרטים לאו דווקא שיהי' הפתח הזה לאותו ענין ויסתם ח"ו אלא בה הוא פועל זה וכיוצא בו וילמוד סתום מן המפורש כעין שהיו שם שליפת הקדושים מתוך החיצונים כך כל כיוצא נפעל מן הפתח הזה: הי"ב ביד חזקה ובזרוע נטויה מן השער הזה שהוא פתח הגבור' למעלה מתחזקת הגבור' למטה ע"י גבור' שבבי' לבטל החיצונים ולהכניעם ויצא הקדושה מתחת ממשלתם ביד חזקה דהיי' חוזק הגבורו' לטובה ובזרוע נטויה אלו לא נאמר אלא יד חזקה היה מורה על הגבור' המתחזקת. עתה שאמר ובזרוע דהיי' מוליך לימין משה זרוע תפארתו דהיי' החסד שבו סוד נטייה התפשטות שהיא פשוטה לפניה והחסד היא הנטייה יהי' תי' ב' המדו' האלו. הא' מתחזקת הגבור' לנגד החיצונים. הב' שתתפשט ותרחיב אהלי החסד דהיי' זרוע נטייה ובתי' שזרוע היא נטויה כאשר בת"ת יכלל בו בסוד ג' קשרים שהיא כוללת דהיי' חכמ' ותבו' ודעת ובשלשה קשרים אלו היא נוטה עד מאד כל זה מצד הפתח הזה וע"י הת"ת בסוד הדעת מוליך לימין משה זרוע תפארתו דהיי' שהוא נק' זרוע ה' שנכלל בו סוד הוי"ה משה תפארתו: היג לגוזר ים סוף לגזרים היי' המ' י"ם סופא דכל דרגין מצד השער הזה שהוא ת"ת שבאות ה' בי' שבכתר מתגזרת לי"ב גזרים שהיא כוללת י"ג מדו' עליונות ועושה בתוכה דרכי' שיש' עליון בי"ב גבוליו יכנס אליה והיי' ים סוף לגזרי' י"ב גזרי' ואין להם כח לעשות גזרי' שיכנס ישראל ת"ת בתוך גזריה זכר בתוך נקבה בסוד ענפי' אלא ע"י הפתח הזה והשער הזה המאיר למטה: הי"ד והעביר ישראל בתוכו היי' סוד הקיבוק הנעש' קודם הזיוג שתהיה הים הזאת היא המ' מאיר' בסוד ע"ב רי"ו בסוד ה"א עלאה או ה"א תתאה בין עבריו דהיי' אותיות והעביר שע"י כך יהי' סוד העיבור הנקבה מתעבר מזכר עליון דהיי' יש' ענין הזה והסוד הזה יהי' נכלל למטה בסוד הפתח הזה המעורר למטה הזכר שיעש' בין גזריה סוד העיבור דהיי' סוד והעביר דהיי' סוד תעבירו שופר וזה מצד הנצח שהיא ביעא דדכורא ות"ת על נצח להתייחד: הט"ו וניער פרעה וחילו בים סוף הנה החיצוני' יש להם דרך אחרת והיא נאה מאד והיא שאותם השרשים הקדושי' התחתוני' שהם נתלי' בו יוכללו למעל' במדריגות הקדוש' ומיד אין להם לחיצוני' כח והולכי' בהחבא בנוקבא דתהומא רבא מפני שכל אחיזתם באותם המדריגות וכיון שאותם המדריגות שהם גבורות המתפשטות עד החוץ נכללית בפנים בסוד הייחוד אין להם במ' להסמך ויורדי' למטה וזהו סוד וניער דהיי' סוד מקום הנער שם מתנער הכחו' ההם הקדושי' שפרעה וחילו אחוזי' בו כמו שניתן פרעה וחילו בים סוף זו הגשמית כך הכניס פנימ' לים סוף העליון הענפי' ההם שהם יונקי' מהם ונשארו בלי שורש וממעל ימל קצירו וענין זה נעש' ע"י השער הזה וענין זה רגיל מאד אפי' בע"ש כשיתבטלו החיצוני' יתבטלו ע"י זה שאותם המדריגות הקדושו' שהם משפעו' אותם יכנסו אל הקדוש' שבת ואין להם על מה שיסמכו. אמנם אלו אינם נכנסי' אל הגזרים ח"ו שעם היות שהם מדריגות קדושות אינם זוכים אל סוד הגזרי' אלא סתם בים סוף דהיי' שיפול משכנא מקום הקדוש' בסוד וניער דהיי' מקום הצער שאוסף ענפיו המתפשטים לחוץ דהיי' מצד ההוד העליונ' שהיא בבי' שבכת' ומשם נשפע לכל הענפים בספי' עד שהגבורו' העליונות נכנסות בסוד נרתקין ושרשם וכן מבחי' אל בחי' וממציאו' אל מציאו' עד אלו החיצונים נאסרים ביד ים סוף לאבד ולבטל ע"כ חמש' מצד הבי' בשורש הבי' בכת'. ועתה נבאר ששה מצד הת"ת שהם סוד ו"ק וכולם בסוד וא"ו שבשם הגדול הנפלא שבכתר ויש להם ג"כ פעולות כיוצא באלו: הי"ו למוליך עמו במדבר. ראה כמה טוב' כלול' בסוד החסד הזו שהרי כל מה שהי' להם לישראל במדבר מן ענני כבוד באר ותור' ומשכן ומצות הכל נשפע מכאן ונבואת משה הכל נשפע מפתח הזה העליון שנפתח נתנה לישראל כל זה וכן ממנה נפתחים בכל דור ודור כל כיוצא בזה להשפיע חסדיו אפי' במדבר מקום תגבורת הקלי' יש בו כח להשביתם ולבטלם לפני ישראל ולספק צרכם להם ולתת להם טוב העולם הזה וטוב העולם הבא מפני גודל מעלתה של הפתח הזה לא יכיל' רעיון וזהו נרמז במוליך עמו במדבר מוליך היינ' ההנהגות כולם שפי' עמו הקדושים במדבר מקום משכן כל הטומאות ואינו חושש מפני שסות' פיהם עד שהם פתחו בלשון הרע ונסתלק הפתח הזה ונפלו כולם: הי"ז למכה מלכים גדולים היינ' גבו' שבאות וא"ו שבכתר והיינ' הדינים הגדולים המתגברים בכללות הגדול' לפעול בדיני' קשים ביטולם משם דהיינ' למכה ממש לבטל החיצוני' הנגלים בתגבורו' העליוני' כולם מכה אותם ומבטלם (צ"ל מממשלותיהם) משול שוליהם ומכתת ומכניע דינם: הי"ח ויהרוג מלכים אדירים היינ' אותם הגבורות המתחזקות ויוצאות מן החוטם כדכתי' ויצא הקצף פן תצא כאש חמתי הכל הורג אותו ומעלימו אל תוכו והיי' סוד הריג' דהיינ' סור כניסתם אל תוך שרשם דהיינ' סוד וירח ד' את ריח הניחוח ולכך הוא בסוד חוטמא בקו האמצעי ת"ת שבת"ת ונודע שההריג' והמית' למעל' כניסתם אל מקורם וימת וימת הנכתב במלכים היינ' דאצטנעו וכן כאן ויהרוג ומלת מכה ג"כ יור' קצת על זה אבל היי' בעולם שם ואינם פועלי' ונכללי' בחוץ ברחמי' אמנם אלו בהתעלמם פנימ' בתוך נרתיקן כדפי':
הי"ט לסיחון מלך האמורי היינו התלוי בנצח שבת"ת אות וא"ו שבכתר ויהי' ענינו סיחה נאה דהיי' סור הסיח הנא' הנשפע מלמעל' והוא שרש אל הנבוא' כול' דהיי' מלך האמורי מלך לאמיר' העליונ' הנשפעת אל הנביאי' ע"י הנצח כנודע ויש לו פתח למעל' שאינ' באה אלא ע"י הרצון העליון וזהו פתח בואה מהרצון:
הכ' ולעוג מלך הבשן הנה זה תלוי בהוד שבאות ו' הנזכר היינו כאשר יהיו צור' למט' ינצחו ישראל ויודו להקב"ה מצד ההוד והיינו סוד עוג מעכב למעל' אותו הדין המתפרט דהיינו מלך הבשן ופי' בין שני אריות וזה עוג מעכב כמו הלהן תעגנה הדיני' והגבורו' שלא יצאו דהיינו מלך הבשן ואין הפתח הזה פועל כפתחי' הנז' למעל' שאותם הנז' למעל' מבטלי' הדינים אחרי צאתם וזה מעכב ועוצר והיינו סוד נצחתם של יש' שהי' הדין מתעורר מלמעל' מביא' סנחריב התפלל חזקיהו מיד עמד הדין מעוכב שם ולא יצא וזה דרך אחרת וכן מעשה המן וכן במלחמת יהושפט וכמה ניסים כללותם הם מצד הנצחון מכאן ולכך היו אומרים הודו מצד ההו"ד לד' כי לעולם חסדו וכתי' ועת החלו ברינ':
הכ"א ונתן ארצם לנחל' הנה הגבורו' בעת צאתם למעל' מיד יתפשט במ' שהיא מגבור' תתאה דאתי מגבור' עילא' ואז היא נדה ונעה מבעלה אמנם כאשר יתקן הדין לא לבד יתוקן הדין אלא מיד היסוד נאחז בה ולכך פתח הזה פתח היסוד שבאות וא"ו שבכת' והיי' ארצם של הגבור' שהיא המ' תתקשר ביסוד הנחל היורד מלמעל' יהי' על ידי הפתח הזה והיינו ארצם לנחל ה' המתמתקת נוסף על מיעוט הגבורו' תוסיף היא יחוד ותתקשר למעל' והיינו מחשך לאור גדול. ע"כ ו' אלו שהם תלויות באות וא"ו והם ו' ספי' להם פעולות ידועות לכל מדה ומדה במדות התחתונות כדפי' ועתה נבאר ה' אחרות שהם תלויות באות ה' אחרונ' של שם והם פועלות בספירות והם ה' ספי' באות ה' דהיינו חג"ת נ"ה
הכ"ב נחל' לישראל עבדו היינו סוד כל הזיווגים המתעוררי' אל המ' להקשר עם הת"ת יתעוררו משם והם ג' וכולם מאירים מאור הת"ת כדפי' בפ' פקודי שאפי' הזיווג בסוד נער מטטרו"ן בסוד החול תתעורר ממציאות התפשטו' הכתר והתלבשו בחכמ' והחכמ' בבי' וכולם ע"י א"ס בתוך הספי' כמו שאני עתיד לבאר בעין יעקב בס"ד ולזה הם ג' רמוזי' בפ' הא' נחל' דהיי' נחל יסוד מתחבר עם ה' וזה אינו כ"כ אלא בינוני הגדול שבכולם הזיו"ג בימי שבת דהיי' שהיא עול' ונקשרת לישראל דהיינו בת"ת למעל' וזהו סוד שלף איש ת"ת נעלו מ' ונתן לריעהו יסוד שהוא מיבם אשת אחיו יתבאר במקומו בע"ה. ולפעמים כי יקח איש אשה ממש הת"ת נוטל אות' ולפעמים הזיווג בימות החול בהתלבשות הספי' בסוד נער מטטרו"ן וזה בסוד עבד והיינו עבדו א"כ ג' זיווגים רמוזים שכולם מפתיחת הפתח הזה חסד שבמ' המתקנת אותה אל הייחודים האלו:
הכ"ג שבשפלינו זכר לנו היינו החסד העליון בגבור' שבמ' ששם מגיע (צ"ל) של יש' כדכתי' בכל צרתם לא צר לאלף צר כדפי' בזוהר בפ' והיי' הפתח הזה ששם מיצר בצרתם של יש' כי מה שהיא גבור' הגורמת הגלות למט' היא למעל' בסוד הרחמים המזכרת ליש' בצרתם ומאיר עמהם והיינ' סוד שבשפלינו בגלותינו ובצרותינו זכר לנו ומיצר בצרותינו: הכ"ד בת"ת שבאות ה"א שבמ' שבכתר מכאן יתעורר גאולת יש' בכל צרתם סתם לא גאולת גלות שזהו שער הבי' יובל חירות גדול כדפי' למעל' בפ' ויוצא יש' מתוכם וכו, אמנם זה גאולת יש' מכל צרה שעל זה אנו מברכין ראה נא בעניינו בא"י גואל ישראל והיינו מכל צרה סתם לא גאולת גלות והיינו מצד הת"ת שבמ' אחר שמיצר מצד הגבו' ונזכרו שם גואל מצד הגאול' הזאת גאולת שמט' שהיא גאולת צרות לבד וזהו ויפרקנו מצרינו והיי' שהצרי' עומסים עלינו פורק אותם מעלינו ופודינו מהם והיינו ע"י ביטול הקלי' על הדרך הנז'. הכ"ה נותן לחם לכל בשר זהו מצד נצח שבאות ה"א שבשם שבכתר כדפי' והענין כי קשין מזונותיו של אדם למטה במזלא תלוין והיינו סוד בחי' המזל הזה וג"כ בה תלוין חיי ובני אמנם מצד בחי' הנצח הם מזוני לחם חיי כ"ל (בני) בשר וכולם דרך מתנ' נותן דלאו בזכותא תליא מלתא אלו היה תלוי בזכות לא ימצא אדם זוכה אליהם אלא מצד המזל העליון נותן לחם מזון ל"כל חיים מצד הייסוד א"ל ח"י בשר בעם ודאי שהם עיקר בשרו של אדם: הכ"ו הודו לאל השמים דהיינו שבאות ה' של שם והענין כי משם נפתח פתח כל המציאות שהי' סודה חכמ' ותבונ' ודעת דהיינו הודו הוד הבינ' שעד הוד איתפשטת והיא הוד אתקריאת לאל היי' נהירו דחכמת' השמים סוד הדעת מכאן הבחי' שנאצלו הספי' חכמ' ותבונ' ודעת דהיינו הסוד בי' בתוך חכמ' והדעת בתוכם ולכך אמר הודו לאל השמים ודרך הפתח הזה נשפע כל סתם הנהגות ועובר הארת א"ס לכל הספי' וסתם כל מיני הנהג' הנשארת שהספי' פועלות הכל ע"י הפתח הזה שדרך בו נפתח כל האצילו' ונתפשט. ע"כ כ"ו פתחי חסדים גמורים שהכתר פותח בשמו הגדול והקדוש הרחמים הגמורי' לכל ההנהגו' כולם שאין לך הנהג' קשה או רכה טובה או רעה או בינונית שהכל לא יהי' מושגח משם ודוד המלך ע"ה גלה לנו פתחים אלו במזמור ולכך הוא הלל גדול נפלא: כלל התמר דה' הוא בבחי' אשר לכתר עם שאר הספי':