אור ברסלב
אלימה רבתי מעין ג עין כל רואי › תמר ד - פרק יב

אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]

מעין ג עין כל רואי · תמר ד - פרק יב

תמר ד - פרק יא

הנה סוד י"ג מדות אלו יקראו בשם זקן מבינה שהוא בינה שבבינה שבכתר והם יקירא מחכמה שבבינה שבכתר והיא עתיקא מכתר שבבינה שבכתר שכל התיקו' אינם אלא בבינה שבכתר כדפי' בפ' הקודמי' ומה גם בתמר א' והנה השערות כלם ווי"ן מתפשטין כדפי' ועכ"ז אין הוו"ין האלו בהשערה אחת כמו שהם שיעור קומת ווין שער הראש אלא שיש בהם מדות משוערות הרבה בסוד התיקו' והם ח' מיני שער דרך כלל והנה במשל הצור' הגשמי' נתן בהם שיעור ומדה והם אלו הא' השערות למעלה קרוב לאזני' שהם קצרי' הרבה שאין הדרתם ותיקו' אלא כך. הב' הם שערות התפשטות הזקן שהם ארוכי' יותר ויותר הג' שערות ארוכי' מאד מאד שהם אותם דתליין ומתפשטי' בגבול הזקן למטה. הד' הם שערות השפה העליונה שהם קצרי' שלא יכסה הפה. הה' צדדי הפה שהם מהשפה על הזקן והם ארוכי' קצת נמשכי' על הזקן. הו' שערות הזקן למטה מהפה שהם סביב לשפה התחתונה שהם קצרי' ולא כל כך. הז' שערות שיבולת הזקן שהם ארוכי' מכולם יותר ויותר. הח' שערות המכסי' על הגרון שהם קצרי' ומעובי' ומכסי' וכל א' מאלו השערות הם סוד מקור נמשך מלמעלה למטה ויש בשעור קומתם שעור ומדה אבל לא יוכלו הקדמוני' לעמוד על סודם רק שידעו שכל מציאות עניינם נקשר ונכלל במציאות י"ג מקורות. אמנם פרטיות שיעור ומדה שבהם נמדדו השערות האלו ומה הי' עניינם ופעולת כל מקור ומקור מאלו המקורות אין מי שיודע אלא השערת גבולי הזקן דרך כלל האבולי' יורו על י"ג תיקו' הם י"ג נביעין ועכ"ז נראה אלי שסתם שער וט' כדפי' וסוד הוא"ו ימדד שיעורה ומדתה כפי עניינה בתיקו' ההוא ששם סוד השער יש בחי' התיקו' שהיא שורש החסד ומחייבת התפשטות הדעת ואריכותו והם השערות התלויות וארוכות ויש בחי' תיקו' שאינה שורש לחסד ואינה ארוכות הוא"ו ויש מטעמי' אחרי' סוף סוף הוראת השער המתפשט מורה התפשטות הוא"ו כעין תקיעה פשוטה והשער הקצר אינו מורה על זה והנה אחר שפי' בפ' ו' שסוד שער הזקן הוא מצד הגבורה לבטל דיניה א"כ יהיו סור השער על כמה בחי' שרשי' לגבו' (צ"ל שהם) שום כמה מיני גבורות ולכך כתיב מי ימלל גבורות ה' דהיינו גבור' א' דכלולא כמה גבוראן כדפי' בפ' ולזה הם בחינות השער בכמה בחי' הכל לפי הוראת הגבורות למטה כך ישתנו ויתרבו בחי' השרשי' למעלה שהם שרשי הגבור' למתקן יש שיצטרכו קושי הוראת הרחמי' בגבור' דהיינו קצרי' ויש בב' גבורות דהיינו קצרי' וקשי' ויש בינוניי' הכל לפי חוזק הדין התחתון כך יצטרך קושי הרחמי' וגבורתם לבטל הדיני' כדפי' בפ' ו' ומטעם זה יתרבו כל רבוי בחי' השערות ואל יעלה בדעתך שריבוי הבחי' יהי' לפי חילוקם לדין ח"ו אלא כולם רחמי' כולם לבני' כולם להשבית הדיני' כולם להלבין אודם התחתוני' אמנם עניינם שהם משביתי' הדיני' התחתוני' לפי בחי' הדיני' בענין שהם בעצמן בהשואה א' לרחמי' אמנם מצד התחתוני' ישתנה שכל א' וא' עושה פעולתו למטה בענין שזה נושא עון הרי הוא משבית הדין ולבן הוא ומלבין הוא אמנם מלבין ונושא עון וזה עובר על פשע הרי הוא מלבין ורוחץ הפשע אמנם מצד העון והפשע משתני' וענין זה מורה שאין השערות אלו דמות אלו שבבינה שבכתר מתבחני' למציאיות רבות אלא מצד התחתוני' שהם נפעלי' למציאיות רבות. והמשל בזה דון לעצמך כובס א' יש בידו כמה מיני בגדי' לכיבוס ובהיותו כובס הכביסה ישנה מציאות הבגדי' כל א' וא' לפי כתמיו והכביסה כלה א' והבגדי' ישתנו לפי צורך כיבוסם והיינו שינוי בחי' המדות אל רחום וחנון ארך אפים וכיוצא שכולם א' מצד בעל הרחמי'. אמנם מקבלי הרחמי' ישתנו ויראו רבויים במדות והיינו ממש ענין השערות ואינו מן הרחוק ששמנה ספי' שהם סוד ו"ק שבכלם יצמח הדין מצד הגבורה ואפי' ו' אמצעיות גבורות ולמעלה מכולם גבורה אחת כוללת כל הגבורות כלם ולמטה גבורה אחת כוללת כל הגבורות הם בינה ומל' יעשו ריבוי הח' בחי' לשערות כדפי' והם סוד המתקת הגבורות וכאשר יתקשרו הגבורו' ה' עליונות וה' תחתונות בה' אמצעיו' שהם גוף וברי' חשבינן חד יהיו כלם ה' שהם סוד הלחיי' שמהם צמיחת הזקן כדפי' לעיל בפ'. ולזה הכל יעלה לענין א' ולמציאות א'. ויהיו סוד הגבור' התחתונות מושרשות בבינה ולמעלה בינה בכתר השבתת הדיני' ויהיו סוד גבור שבבינה שבכתר ולזה יהיו להם ג' בחי'.

הא' הלחיי' עצמות הנעלם כדפי' בארוכה בפ'. הב' שער דהיינו סוד ו' שער ו"ק סוד הדעת שבבינה כדפי' לעיל. הג' סוד הגבורות האלו הרמוזות ועכ"ז אין אלו הג' מציאיות מדות הרחמי' לפעול בתחתוני' אלא י"ג מדות המגבילות סוד הפעולות וכאשר תדין אלו הענייני' תמצא שהלחיי' עצמן כלל ועיקר אינם נזכרות ולא עמדנו על סודם אלא מתוך דבריו בזעיר לחייו כערוגת הבושם ובדברי רשב"י תקרובתא דבוסמא בשער ה' סי' א' אמנם פעולות א"א לפרש בהם והרי המציאות הא' נעלם מכל וכל. המציאות הב' שער נודע שסוד שער הוא סוד ווי"ן סוד הדעת אמנם לא נתבאר בעצמו בשום מקום שיעור ומדה והעלימו הענין בו יותר ויותר משער הראש ונסתם המציאות בערך הפעולה לא בערך מציאיותיו שהרי נתבאר בדברי ר"ש שסוד הזקן דרך כלל שער. המציאות הג' שינוי השערות בח' בחי' אלו נתבארו בפי' דברי ר"ש בשער ה' סי' ב' והם מכלל דברי ס"ד וקרובי' להכלל בכלל י"ג תיקו' אמנם עכ"ז נעלם. המציאות המתבאר מתוך דברי ר"ש ומתוך הכתובי' בפי' שאין בהם פקפוק הם י"ג תיקונא דיקנא הם י"ג מקורות ועכ"ז להם בחי' והתלבשות אלו באלו להמצא אל התחתוני' כדפי' בפ' י"א ושם נתבאר שיתפשטו עוד ג' בחי' ואין להפליא על ההתלבשות הזה ועל ההעלם כי אחר שהכתר תכלית הלובן תכלית הרחמי' רחוק מאד שיתייחס שם השתרשות אל ספי' הגבורות לכך שרש עליון לחיים מיוחד נעלם לא יבחן שם מציאות זה ויתעלם הענין ויתרחק הכינוי בו ולולא זה שאנו מביני' מתוך התחתון העליון לא יתייחס כלל ולא יכונה כלל לרוב מה שיתעלם הענין ויתקשר וכבר פי' בת"ב במה יתרחקו התיקו' עצמן והשרשת הספי' בכתר עד שכמעט אין ראוי להזכירם כ"ש לכנות הספי' והגבורות התחתונות ולזה יתעלם המציאות אמנם סוד הדעת ענף הכתר כנודע וכדפי' וכאשר יכנה אל הספי' יהי' הדעת אמצעי ויהי' עניינו נותן מציאות לכתר להכלל בספי' ולזה נתן בחי' הדעת סוד השער מציאות בינוני לכנותו בכתר והיינו סוד השער המכונ' בראש או בזקן השתרשות הספי' התחתונו' למעלה בהשואה בדקות ויתייחסו בלובן מפני שרחוק מאד לתת שינוי בין שער לשער ואח"כ יגבל השער גבולי' ילבישו ויעלימו עניינו והם הפעולות למטה ומגבילי' הרחמי' העליוני' המורות שינוי הספי' ולא נתנו הרחקו' אלו לשאר התיקו' מפני ששאר התי' אינם השרשת הגבורות ועם היות שהם לבטל הדיני' כדפי' סף וסוף הספי' התחתונו' דיני' ואין ראוי שיושרשו הסב מקו' גבוה שהרי הגבורות הנמתקו' ראוי שיהי' במקו' המתקת' ידיעה והשכלה לשיעור דינם וכיצד יכונה ענין ההמתקה אם לא יכונה שם השכלה לשיעור הדיני' ובהכרח ישתרשו הגבורות ממטה למעלה ויגיע שם שיעור הדיני' ועניינם להמתיק מרירותם והרי ענין זה רחוק מאד מהכתר להגיע אליו שיעור הדיני' ולזה נרחיק מאד זה המציאות ונאמר שישתלשלו ויתפשטו רחמיו מבחי' אל בחי' ראשון ושני ושלישי כדי להרחיק הדיני' ושעורם מהכתר. וכאשר ישפוט השכל מה שיתדבק ויתייחס אל הדין הנהג' החיצוני שהרי הגבורות משכילות הם שיעור התפשטו' הדיני' והגעתם אל הגרון למטה עד הגיעם אל האדם ע"י הכלי' החיצוני' הפועלי' וכיון שכן חוייב אלינו יותר ויותר להרחיק הדיני' מלמעלה ולא זאת אלא להבחין הגבורות התחתונו' לבחי' יש דין הנעש' בתחתוני' שהוא נעשה ע"י החיצוני' והתחתוני' אינם נידוני' בגבורות הזכר ח"ו שאין חיצוני' קרבי' שם אלא בגבור' התחתונ' היא המל' שזו הדין הרפה הם יכולי' לסובלו והגבור' הקש' לעיוני' הרוחניי' שאינם נידוני' ע"י הכלי' החיצוני' כלל אלא ע"י נהר דינור וענייני' אלו יתרחק ביאור' במקומ' ורמוז ענין זה בפ' תרומה ודרך כלל נעשה כל האפשר להרחיק הדיני' והנמשך מהם מלמעלה מטעמי' אלו וזה טעם העלם ענין הזקן ותיקוניו משאר התיקוני' עם היות שאר התיקו' נעלמי' יותר ויותר כדפי'. ודרך כלל הכתר נשמה לספי' להנהג' וסוד הנשמ' היא סוד התפשטו' החכמ' כדפי' בת"ב פ'. אמנם כל שאר התיקו' פעולות רחמים ומני שפע נמשכי' למטה ומאליו יתמתקו הדיני' אבל תיקוני' דיקנא הם תיקו' וספי' למתק הדיני' ממש ולכך הזכיר מרע"ה בתפלתו אלו התיקוני' לבטל הדיני' והגזרות הקשות מקום השרשתם ולא הזכיר שאר תיקונ' אריך אלא דרך העברה דהיינו יהו"ה אמנם בפרטות לא פרט שערי דמוחא ודרישא ומצחא וחוטמא ועיינין מפני שהם כלים לסגולתם דהיינו לפעולתם אמנם ביטול הדיני' אחר שכבר גמרו בדיקנא תלויין להמתיק ולהזכיר מדות הרחמי' וא"ת ולמה לא הזכיר מצח הרצון שהוא עיקר ביטול הדיני' כדפי' בת"ב וי"ל כי יתבאר הענין במה שפי' כי עיקר רחמי הכתר לעולם הם מתפשטי' ולא יחסרו לעולם אפי' רגע כמימריה אמנם אם אין הספי' התתתונו' תיקו' זעיר מקבלות השפע אינו מצדו אלא מצדם שאינם מכיני' עצמן לקבל השפע ההוא העליון ועתה נאמר אם הספי' התחתונו' אינם מכינות עצמן לקבל מה יועיל הזכרת התיקו' או השפעת' והמשכתם והרי תמיד נשפעי' ואין החסרון מאתם כלל אמנם העיקר הוא להכין התחתוני' תיקוני זעיר ספי' הדין שיכינו עצמן לקבל והרי הספי' התחתונו' מתלהבו' בדין החזק לא אבו רחם כלל היאך יתוקן זה ואם התי' הספי' התחתונות אינם מתלהבות בדין החזק בקל יתוקן שנאמר פקח עיניך לקבל מעינא פקיחא וראה שוממותינו וג"כ בשבת נאמר ואני תפלתי לך ה' עת רצון כדי להביט אל הרצון העליון מפני שאין התלהבות דין ובקל יתוקן. אמנם בעת התפל' שאין העת עת רוגז' יאמר רב המנונא סבא לבעל החוטם אני מבקש ויועיל אבל בעת רוגז והתלהבות הדין הקשה שאין הספי' מוכנות לקבל ואין כח בתיקו' התחתוני' להכינם ולתקנם שיקבלו מן הכתר מה יעשה המתפלל להפך הדיני' ולמתקם שהרי אין תחבולה שהרי הרחמי' העליוני' הרי לעולם נשפעי' ועכ"ז התיקו' התחתוני' אינם מכיני' עצמן לקבל שפעם ואורם א"כ באיזו תחבולה נעשה למתק דינם הרי שאין דרך אחרת לענין זה אלא ע"י השרשת הגבורות והדיני' למעל' ונפתח הרחמי' ההם לא שהם אינם נפתחי' אלא ע"י ההתפשטו' ממדרגה למדרגה כדפי' ונכריח הספירות והגבורות התחתונו' שיתמתקו ממרירות דינם וזה הטעם לצורך התיקו' האלו ותפלת מרע"ה בהם ולזה נרחיק הענין מהכתר בחי' אחר בחי' כדפי' ומטעם זה יהי' הקושי לשערות והם כשלג להפך בתוקפם ובחוזקם דיני הגבור' הקשה שאם היו רפי' הי' אפשר שהגבור' לא תתמתק מהם שהרי אין הגבור' נמתקת אלא מצד כח ואומץ הגבורות הרוחניות העליונות למעלה ואלו היו שרשי הגבורות החסרי' לא יתמתקו הגבורות שאין האילן שותה אלא משרשיו העליוני' כנודע לכך היו תקיפין דהינו הגבורות מושרשות שם כדפי'. והנה כח אלו הגבורות אבות לגבורות התחתונו' ומשפיעות ומורישות לבניהם רחמיהם ולא שיתקשרו העליוני' ממש בתחתונו' שאין ראוי שהכתר יתקשר בגבורה אלא מושך כח ההמתק' והוא נעלם ומורישו ומטביעו בחוזקה בספי' הגבור' ויסתלק ויתעלם העלם בהעלם כדפי' ואלו הי' השפעה סתם לא הי' יכול לבטל הדין כל כך כמו עתה שהם אבות לגבורות ומורישות לבני' הדיני' בירושה לא השפעה ומתנה לבד כדפי' בסי' ב' בשער ה' בחש"ק:

תוכן העניינים

אלימה רבתי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה