אור ברסלב
אלימה רבתי מעין ג כל רואי › תמר ו - פרק נה

אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]

מעין ג כל רואי · תמר ו - פרק נה

תמר ו - פרק נד

הנה הפרק הזה הוא נעילת המעיין הזה ופתיחת עין שמש שבו ביאור תי' ז"א וקושר ג' מעיינות שהם עין כל בא"ס ועין רואי בכתר ועין שמש בשאר הספי' אחר שבמעינות הנז' ביאר פלא א"ס מכל הפעולות וביררנו אמונת האחדות כראוי הרחק השינוים ממנו וביאר הפלגת סילוק ועילוי אל והכתר מן הדינים ואחר שעל ב' הקדמות אלו קבענו האמונה כראוי ובעין שמש נבוא לתת השרשה לדיני' ומציאות' מלמעל'. א"כ לזה יקשה האיך יהיו ג' ענינים אלו צודקים ולא ידחו זה אל זה ולכך באנו בפ' זה לתת קשר ואמונה אמיתית לג' הקדמות וכולם אמת ואין בהם נפתל ועקש. וראשונה נאמר שהאמונ' האמיתית שאין בה ספק הוא שכל הדינים והפעולות קשות ורכות טובות ורעות חסרות ושלימות כולם נפעלות מא"ס והכתר ושאר הספי' ועכ"ז עיקר פעולת הדינים הם ע"י זו"ן המתבאר בעין שמש ועין יעקב בע"ה שהם צדק ומשפט מכון הכסא וההנהג' שבהם נגזר דין אמת ועם היות ספי' אלו משתלשלות למט' הם דיני' דמתעטרן בסוד מציאותם העליון שבכתר שאין שום פעולה למט' בז"א ותי' אלא בהשפעה החי' העליונים שבכתר שהספי' התחתונות למט' מושרשות למעלה בכתר ואין כח לענפים אלא משורש' והענין שהתי' שבכתר הם מתתקנים בו ומאירים מכתר שבכתר ובזה הוא בעצמו הכתר הם בו אלא שהכתר שבכתר נעלם בעל החכמ' והבי' הנעלמים בו והם אוצרות לכל תי' שכולם נכללים בב' מדות אלו כדפי' וכל אותם התי' אינם מציאות בכתר לענין הכתר בעצמו שא"כ מה צורך לו בחי' האלו אלא כולם מדריגות ושרשים לספי' להתאצל ולהתפשט למט' והשתרשם שם להיותם כאילן שחיותו משרשיו ולולא זה לא היו לכתר חי' כלל שהצורך להם היה כדי שאחר שיתאצלו למט' לא יבדלו אלי העלולים מעילתם ולא יתרחקו הענפים משרשם אלא ימצאו קרובים ומקושרים לשרש הקרוב למאצילו לשאוב כחם ושפע קיומם ממנו וכמו שהשרש מלחלח הענף למט' ומשפיע בו הוא צומח ומתאצל במקומו וכפי המשכת כח השרש כך ממש שיעור קומת הענף וענינו והנה יהי' לספי' המתגלי' המתאצלת ג' ענינים מן השרש הזה המושרש בנאצל ה' סבה לכל הנאצלים. הא' בערך מציאות היות החסד חסד והגבור' דין וכיוצא הכל נמשך מהשרש כפי מה שהשרש יהי' משפיע כך יהי' הענף מתאצל מה שמתאצל אם דין ואם רחמים. הב' כערך שיעור קומתם כפי מה שהשרש ימדוד ויתן כח בענף יהי' שיעור מדת ארכו ארחו ורבעו. הג' שיש מדה שישתלשל שיעורים ידועים וישתרש בחכמ' ובבי' ובמקומ' ויכלל למטה במ' והיינו סוד תי' זו"ן ולזה עם היות שהספי' ט' התי' הרב' מפני סוד השתלשלות וגילוי המדריגות. ועל סוד ההקדמ' הזאת האמיתית האיך אפשר לנו ממנו הדינים והרי המדות לא נמדדו בדין במציאותם ולא יגבלו בגבול מציאותם ולא נמצאו במציאותם ותי' אלא משרש' שבכתר אלא ודאי אמונה אמתית קבוע שהכל ממנו שאין מי שיפעול את עצמו ויחדש את עצמו אלא כלם נמצאו מאת המאצי' ע"י הכתר וצריך לחקור מה זה במה זו ועל מה זה. וצריך תחלה להציל השכל משגיאת תשובותיו על המבוקש הזה ואח"כ נבא בביאור המדות ראשונה לא יעלה בדעת ויאמר שהן אמת ג' אבות שהם חג"ת איפשר שהחסד וחצי הת"ת דהיינו חסד יהיו מושרשים בכתר מפני שהם חסדים והכתר כולו חסד. אמנם הגבור' וחלק הת"ת מצד הגבור' אינם נכללים שם מפני שהם דינים והכתר רחמים בכל תי' ואלו היו מושרשים בכתר ומתאצלים ע"י האיך נמצאו בדין והאיך פועלים דין. זה אינו אמת אלא כל הספי' כלולות ומושרשות בכתר והנמצאי' למט' מהכתר ונאצלי' מכחו עד שאין דבר קטון או גדול שנוכל לאמר שאינו משם ח"ו ושנית לא יעלה בדעת לאמר ששאר הספי' שהם חסד הם קשורים בשרשם אשר המושרש בכתר שם. אמנם הגבור' ודיניה אינם קשורים בשרשם ומצד הסתר פנים הם פועלים הדינים זה ג"כ אינו אמת במקצת אלא כל הספי' שהם מנהיגות למט' הם נאחזות מלמעלה שאין שום פעולה לספי' שלא ישתלשל מדריגה אחר מדריג' ומשתלשל ממשתלשל זו מזו וזו מזו. ושלישי' לא יעלה בדעת לאמר שהספי' קשורות כפלים כגון החסד וכיוצא הם אחוזות ממטה למעלה להתקשר הענף בשורש וממעלה למטה להמשיך השרש לענף אמנם מדת הדין הן אמת שאין להם כח לפעול אלא מהכתר אלא הם אחוזות ממט' למעלה ושואבין לעצמן אמנם אין הכתר משפיעם שאם היה הכתר משפיעם ממעלה למט' והם מאירים מאורו וזיוו היו רחמים פשוטים כמוהו לזה נאמר שאין הענין כך אלא הספי' אחוזות בכתר והכתר מאיר עליהם ממעלה למט' מפני שאין להם קיום אלא ע"י ב' אלו הא' הכח המושך ממט' למעלה. הב' כח הדוחה ממט' למעלה וע"י כך גדולם כדרך הענף מן השרש כנטיעות עולם. ואין עוד רביעי' לומ' שאותם שיש להם דין יש להם ענין שאין לאותם שאינם דין והיא כי אלו ואלו מושרשים ומאירים ומושכים תמידים מאור פני הכתר ולכך לא יחסר חסדם ורחמיהם לעולם אמנם הגבור' ודיניה פעמים הם בהסתר פנים פעמים היא אחוזה ומאירה ולכך כשהיא אחוזה ומאירה משם היא נמתק' והיא רחמים גמורים כשאר המדו' הנמתקות אמנם בהסתר פנים אותו רגע ואותו העת הדין מהם יתלהב בהם הדין וימצאו בדין ולזה הם כלולות שם והם אחוזות אמנם נרפים הם נרפים לעתים וישתלהבו באש הדין. שאינו. אלא לא מתפרשן דא מן דא ח"ו בשום עת ובשום רגע לא יעזב השרש מן הענף ולא הענף מן השרש מפני שאין קיום לשום נמצא להמצא הוויתו אם דין ואם רחמי' אם יסתיר פני חיותו משם כאילן שאינו חי אלא רגע משרשו. ואלו יעלה בדעת הסתר והבדל יסף כרגע ולא ימצא מציאותו א"כ א"א למדה להמצא אלא בסוד קשרים ואינם נבדלות אפילו כמלא נימא זו מזו לא עליון מן התחתון ולא תחתון מן העליון. וגם אין לומר עוד חמישית והיא לומר שיש ב' בחי' אל הספי' התחתונו' בתי' הכתר הא' דרך כלל לאלו ולאלו והב' פרטים לקצתם. והא כיצד אלו ואלו מושרשות שם בכתר שאלמלא כך לא היו פועלות שאין להם חיות אלא מאתו אותם שהם רחמי' וחסד וטוב' הם מתקני' הכתר בענין שכל תי' הכתר הם רחמי' גמורי' אמנם אותם שהם דין כגון גבור' ודיניה הם מושרשי' ודאי שם בהעלם. אמנם אינם מתקני' הכתר שכל תי' הם הם רחמי' שאינו כך אלא השרשי' לספי' והתי' לכתר הכל ענין א' וכל שורש איזה ספי' שתהי' היא תי' בכתר והכתר מתתקן בכל השרשי' לכל הספי' והענין שעם היות שאנו אומרים תי' הכתר אינו בדקדוק מלה זו שאדרבא הם תי' המדות למט' שמה שהכתר נכלל משרשי הספי' אינם תי' שהם מתקני' הכתר אלא אדרבא הכתר מתקן אותם שאין ענין התיקוני' לצורך הכתר המתתקן כדי שנאמר שהוא מתתקן באלו ולא באלו אמנם היה ענין התי' צורך ההוויות בעצמן כדי שיתקיימו ויעמדו במציאות עם היות שיתרחקו משרש' וממאצי' ולזה נשתרשו בכתר ואנו מכני' וקוראי' אותם בשם תי' מלכא תי' הכתר לא שבאמת הם תי' לו שאינם תי' אלא לעצמן וא"כ האיך אנו יכולי' לחלק בין אלו לאלו כי כקיום אלו כך קיום אלו ותי' כדיני' כרחמי' כחסדי' אין ביניהם שום חילוק כלל תדע שכל אלו הטעמי' ה' שפי' הם צודקים במקצת ע"ד העבר' ומשל כאשר נבאר. אמנם מה ששללנו אותם היא שלילה אמיתית שאין קיום וחיות לשום ספי' אלא מן השרש ושרש השרש כאשר נבאר וכדי לחייב הענין ההוא אמרנו דרך השלילה אמנם יש בהם הסתר פנים וכיוצא כאשר ית' לקמן בעין שמש ולא הסתר שיסתיר הכתר דרך כלל אלא הסתר שיסתיר הספי' התחתונו' ולא מהכתר כאשר נבאר שאין זה מקומו ולא יהי' מפני זה שלילת הפעולו' מא"ס ומהכתר אמנם הפעולו' יתייחסו אליו והא כיצד נאמר שיש לכתר ב' בחי' הא' הוא תי' הכתר שרש לספי' הב' אור עצמו' אשר לכתר נשמ' לספי' שעם היות שאור א"ס עצמו' בתוך הספי' כבר פי' שיש עצמו' בתוך עצמות שהם ג' ראשי' כדפי' בעין כל תמר ב' ופי' לעיל בפ' ודרך כלל יש אור לספי' שאותו האור נשמה מתפשט' מן הכתר מהשרש אל הספי' בענין שהספי' כלים והכתר פועל בתוכם וסוד אורו מתפשט בתוכם לפעול ולכך אין לך כל ספי' וספי' שלא יהי' לה אור מתפשט אליה כאיברי הגוף שאין אתה יכול לומר אבר זה אין נשמה מתפשט אליו כך אלו הספי' או נשמתם מהכתר ולכך לא יצדק אומרי זו אין לה חיות מהכתר ובאמת אין הגבור' הכלי שאין בכלי הכח והגבור' וכן הת"ת אין הכלי המפואר שאם נאמר כך נמצא שיתפאר ויתגבר בפאר וגבור' ויתחסד בחסידות שחוץ ממנו ח"ו כמו שפי' בעין כל. אלא הוא בעל הגבור' והפאר והחסד ומן הטעם הזה נקראי' תי' מלכא ואין לנו לחלק בין השרש המשתרש למציאות הנשמ' העצמו' המתלבש שהכל ענין א' שניצוץ השרש המתפשטת הוא נשמה בענף. ועוד אין לנו לחלק בעצמו' כלל בין בחי' למעל' לבחי' למטה שעם היות שיעלה בדעת לחלק בכלים בין במציאותם למעל' למציאותם למטה לא יעלה בדעת לחלק בנשמה בהיותה למעל' במוח להיות' למטה ביד או ברגל ולזה הספי' בעצמ' היא נמצאת למטה ובתוכה אור העצמו' העליון שהוא מתאצל ומתפשט בתוך הספי' כנשמ' המתפשט' בתוך הגוף והנה בערך התפשטו' הספי' שהם כלים הם עלולים זה מזה כגון חכמ' סיבה לבי' ובי' עילה לחסד ובי' עילה לגבו' ועד"ז הם משתלשלים מעילה לעלול עד המ'. ואמנם העצמו' אין אתה יכול לומר עצמו' שבחכמ' עלול מעצמו' שבכתר ועצמו' שבבי' עלול מעצמו' שבחכמ' ועצמות שבחסד עלול מעצמו' שבבי' וכן עד"ז לשאר הספי' ח"ו זו כפירה גמורה שאין עצמו' מתבחן אל עילה ועלול שא"כ אינו עצמו' והוא עלול ונמצאת מרבה ח"ו. וכענין הגוף שלא תאמר נשמה שביד עלולה מנשמה שבראש אלא כל ענין הנשמ' תוך האיברים מאירים מעצם הנשמה וחיות כל האיברים מן הלב ועד"ז כל ספי' וספי' מאירה מן הנשמ' המתלבשת בתוך הספי' והיינו דרך כלל ג' ראשי' ההנהג' שפי' לעיל שאורם מתלבש זה בתוך זה אור א"ס בכתר שבכתר ואור כתר שבכתר באור חכמ' שבכתר והם נשמה בתיקוני הכתר ומהם בכל הספי' יחד כלם כאחד אם כן אי אתה יכול לאמר חלק בפעולות הספי' זו למעלה מזו או זו למעלה מזו אינה מלמעלה אחר שאור א"ס מתפשט בכל הספי' עד סוף אמנם מתלבש באור הכתר ואור הכתר מתלבש באור חכמ' סתומה דהיינו תוכיות ותוכיות לתוכיות ומשם הנהגת הספי' וכל המציאו' אם דין ואם רחמים וכל איזו פעולה קטנה או גדולה ובעצמו' המתפשט מן הכתר לספי' אין לתת הבדל בין עצמו' לעצמו' ח"ו אלא הכל ענין א' והעצמו' לא"ס נקשר הא' בלבושו בכתר שבכתר בקורב' א"ס לנאצל הא' כדפי' בעין כל תמר ב' והעצמו' לכתר נקשר חכמ' שבכתר והכל שוה עצמו' ונשמ' לכלי' שהם חי' הכתר ויתפשט משם האור ממש מן השרשים לספי' כנשמה בתוך הגוף ואין הבדל בין העצמות מעצמות לעצמות ולא רחוק מהעצמות לכלים ולבושים שהם תי' הכתר ומהם יתפשט לספי' ממש. ועם היות שנפליג בהעלם הכתר ותי' לענין היותו עצמו' נשמ' לספי' אין העלם שהרי בהכרח יש מנהיג בתוך הספי' דהיינו סוד ההנהג' הנז' בענין שיש לספא ב' בחי'. הא' הספי' בעצמ' והם כלים. הב' העצמו' המתפשט אליהם והם סוד הנשמ' התיכונה לתי' הכתר ומאירה דרך בם אל הספי' והנה הנשמ' הזאת עם היות שאנו אומרים שתתפשט אליהם לא נכחיש שיש עוד לבוש ללבוש כעין אור התי' באור החכמ' ואור החכמ' באור הבי' ואור הדעת כדפי' לעיל וכן אור החכמ' הסתומה לאור הכתר ככלי ממש לנשמה ואור כתר שבכתר כלי ממש לנשמ' הנעלמ' הבלתי מושגת היינו אור אחדות עצמות א"ס והכתר כלי אלי' ולבוש שבו מתלבש אמנם תתקשר ותתסדר סדר ההנהג' כזה שאור א"ס נמצא למט' אפי' בספי' המ' ודיניה אמנם מתלבש' באור הכתר שבכתר ואור נמצא למט' אפי' בספי' המ' ודיניה אמנם מתלבש באור החכמ' שבכתר ואורה נמצא למט' אפי' בספי' המ' ודיניה. אמנם מאירה הנשמ' הזאת דרך התי' שבכתר שהם כלים למעבר האור דרך כלל תי' ותי' לכל הספי' וספי' ויהיה אור התי' נשמ' אל הספי' ובערך הנשמ' הזאת לעולם לא יתחלק ולא יעדר שאין שום פעולה פחות מזה ויתלבש עוד אור זה המתנוצץ דרך תי' הכתר בחכמ' וחכמ' בבי' ודעת וזה סוד העצמות המתפשט להנהיג וזה סוד תי' הכתר ולעולם נקשרת הספי' בנשמת' אמנם להאיר ממנה לא בדרך גוף ונשמה אלא בדרך כלים ספי' מספי' ענין זה יש בו הסתר פנים לפעמים על הדרך אשר נבאר דהיינו ממניעת התי' מהספי' שאינם מוכנות מהנשמ' תהיה אליהם ממש כעין גשם בגשם ויהיה נשמת העצמות בתוכם בלי לבושי' ויתדבקו לבושי' תחתוני' בלבושי' עליוני' ויתקרבו ויהיו כולם כלים וספי' יונקות זו מזו ואור א"ס בתוך הכתר שבכתר ואור חכמ' שבכתר מאיר אליהם. אמנם בהכנת' יתעלו לפעמי' יאירו מתי' הכתר ולפעמי' יאירו יותר ואור החכמ' הנעלמ' כלי ספי' כהם ואור העצמו' עובר דרך הכלים ולכל האיברים ולא יתלבש כמו שלא יתלבש הנשמ' הגשמי' ביד לבוא אל הרגל וכיוצא אלא כולם מאירים מאור הנשמ' ולפעמי' אפי' כתר שבכתר כולו וכל הי"ס כלים שוים ואור א"ס עצמות' ונשמה בתוכם ולפעמי' אינם מוכני' ויתלבשו הנשמות אלו באלו ואז הכלים קצתם נשמו' ויהיה אור א"ס מתלבש בכלי שהוא הכתר וכתר עצמו' לחכמ' שבו וחכמ' שבו כלי לעצמו' והכלי הזה יעשה עצמו' תוך תי' הכתר ואורם מתפשט נשמ' בתוך החכמ' וחכמ' נשמ' לבי' ודעת ואז יהיה ההנהג' בז' ספי' לבד ואז הא"ס נשמ' שפעולתו יוצא דרך הכתר וכתר נשמ' שפעולתו יוצא דרך החכמ' שבכתר וכולם נשמ' שפעולתם דרך התי' אשר לכתר מתלבש אורם תוך החכמ' והיינו נשמ' לבי' וכבר פי' בעין כל האיך הכלים פועלים הדין בכח הנשמ' ואל הנשמ' לא יתייחסו פעולו' וכ"ש כשיתרחק לבוש בלבוש ולבוש בלבוש שאז הת"ת והמ' הם ז' ספי' יפעלו הדינים לא מעצמם ח"ו אלא מכח השתלשלות הנשמ' אליהם דרך השרשי' כדפי' שהרי ז"ס ז"א ונק' מושרשי' בסוד הדעת בבי' אימ' עילאה ובחכמ' אבא והם נשמי' אליהם וחכמ' ותבו' ודע' מושרשי' בכתר בבחי' אחרונה וג' תי' הכתר ותי' הכתר לבושי' לנשמ' העצמות ג' ראשי ההנהג' הרי נקשרה ההנהג' בא"ס וכתר עם היות שהם רחמים גמורים ולא יתרחק שום פעולה מהם אפי' פעולת הדין והקושי והכל מסוד הכתר ע"י הלבושי' הנז' ומעתה נקשרת ההנהג' ונמסרה לצדק ומשפט דהיינו זו"ן שהם ז"ס עם בחי' שרשם בחכמ' ובבי' ונקשר ענין הפעולות בא"ס ובכתר ולא יגיע מזה שינוי הפעולות אל א"ס ואל הכתר בסוד הלבושים נשמה וגוף עצמות וכלים כדפי' ומעתה נייחס הדין והפירו' והנדו' והגלו' והפגם לכל מקום שנייחס ולא יעלה בדע' שום אדם שהיא פירוד אלא הכל נקש' בפועל כל הפעולות באחדותו הגמור ואין דוחק מפני שנייחס כל הספי' עליונות נשמה לתחתוני' והנשמ' פועלת בתוך הגוף הספי' התחתונ' ולא נפרד זו מזו ולזה יאמר בכמ' מקומות בזו' דא מוחא לדא ודא נשמתא לדא מפני היותם פועלו' זו בתוך זו כנשמ' בתוך הגוף והנה ההנהג' הנכונ' הוא כאותם שפי' בספ"ר ש' עצמות וכלי' שפי' בר"מ שיהיו כל הספי' כלים וא"ס בלבד נשמתם וכאשר יהיו במציאות זה יתייחדו ויתקשרו כולם במאציל (בחש"ק) וקשר הנשמ' עם הגוף והגוף עם הנשמ' וזה מפני קורבת' אל מאצילם לא יתייחס אליהם שום פירוד ושום פעולה קשה אלא הכל רחמי' פשוטי' והספי' התחתונות נקשרות ונאחזות אלו באלו שרשים בענפי' וענפי' בשרשי' ואין הבדל לט' ספי' מהכתר אלא כולם נאחזות בתי' א"א כראוי וכאשר העולם בלתי הגון יעדר המציאות הזה ויעשו הספי' זו לזה נשמ' ויהיה ההרחק ביניהם בין אלו לאלו כהרחק' מא"ס כמו שמפני הרחק' מא"ס יהיה א"ס נשמ' אליהם בלבד כך יתרחקו תחתונות מעליונות ויעשו העליונות נשמ' לתחתונות אלא באחדות והשפעת העליונות ודבקותם בא"ס. אמנם יהיו כנשמ' בתוך הגוף והנה אין לנו לייחס פעולות הכלים הרבקי' במאצי' אפי' מדרג' ג' אלא בפעולו' הכתר שהרחמי' תכלית לא ישוער ולזה כאשר כולם יפעלו הרחמי' הגמורי' הנז' נאמר שכולם הם מושרשי' בכתר בתי' א"א כדפי'. ונאמר שהנשמ' אשר בכתר היא הנשמ' בכל הספי' ואין הבדל עוד ולא הרחק וכאשר נתרחקו אלו מאלו ויהיו נשמות אלו לאלו לא נוכל לייחס הפעולות הזכות והקשות בדין וכיוצא ולזה יעשו תי' הכתר נשמ' אל הספי' הן אמת שאין פעולו' לתחתונות אלא מכח העליונות אמנם כאשר יפעלו בסוד האחדות הגמורה יתקשרו כהתקשר האיברים איברי הגוף אלו לאלו ויתקשרו הספי' כולם גוף א' מושרשות זו בזו מקושרות ענפים בשרשי' והשפע' אלו באלו לא יזוז והיינו רחמי' פשוטים אבל כאשר יפעלו בסוד הדין או פעולה קשה שאין לייחסה אל הספי' העליונ' דהיינו ספי' הכתר אז נאמר שכמו שא"ס משתתף בכל הפעולות כנשמה עם הגוף כך ישתתף מכ"ש הכתר. אמנם היא הנשמ' אל הגוף ונמצאו הנשמות אלו בתוך אלו ויתלבשו אלו באלו ויפעול הגוף והלבוש מכח הנשמה אבל כהרחק הפעולות אשר אל הגוף מן הנשמ' ולזה נתיחס הלבש' א"ס בכתר וכתר בחכמ' שבכתר נשמות לתי' א"א והם נשמות לספי' כל ענף וענף לבוש לשרש וכל שרש נשמ' לענף ויהיה המציאות הזה משמש בכמ' בחי' כי לפי מה שיתרבה קושי הפעולות כך יוסיפו הרחק ויהיו מתלבשות אלו באלו ונאמר עוד כי הכל יתלבש בחכמ' והחכמ' בדעת ובי' וענין הקשר וייחס הפעולות לא"ס ע"י הספי' האמצעיו'. אמנם הענין תלוי אם נאמר שא"ס ממש נשמה פועלת תוך כל הספי' לא יתייחס לספי' שם פירוד ושום דין כלל. ואם יהיה דין נרחיק הספי' מא"ס ולא הרחיק השולל הפעולות מא"ס ח"ו שאין שום פעולה לא"ס אלא ע"י הספי' ואין שום פעולה לספי' קטנה או גדולה אלא מא"ס אבל כשהפעולות טובות נאמר שא"ס נשמה לכל י"ס בהשוא' א' מפני השוואתם הפעולות כעין פעולת הכתר כך פעולת המ' אבל בהשתנות הפעולות שהמ' היא פועלת דין וגלו' והיא בפירוד מהת"ת וכיוצא יסתתם אור א"ס מהם ולא שישוללו הפעולות ממנו אמנם נרב' הלבושי' אלו בתוך אלו ואז הוא סוד מה שפי' שג' ראשי' הם מתלבשי' עוד בחכמ' וחכמ' בדעת ותבונ' וכיוצא האלו הענינים וזהו סוד קורבו' הספי' לא"ס או הרחקתם מעצמם ואין הלבש' זאת מאתו אלא מאת הספי' שהם המשתנו' הם המתרחקות או המתקרבות ולא שהם מעצמם יעשו זה שגם ההרחק והקורבה נפעל מהספי' לפי הכנתם אמנם יהיה הפעולה בעצמ' נפעל מא"ס אל הספי' כנשמ' בתוך הגוף והספי' פועלו' ההלבשה ממש המשל בזה אם הספי' יפעלו הדין הכל מא"ס אמנם יתן אור הפעול' כנשמ' אל הגוף להתלבש אור הנשמ' אל הספי' עוד ע"י חכמ' ובי' ודעת זה בתוך זה כדי שלא יגיע אור הנשמ' אל הת"ת והמ' שהם ז' ספי' אלא ע"י כמה לבושים והם יפעלו הדין בכח החיים העליוני' אמנם יתרחקו הספי' כנשמ' תוך נשמ' ונשמ' תוך נשמ' עד כמה מדריגות שהם ג' ראשים תוך ג' ראשי' כדפי'. ובזה הם פועלו' הדין מכח א"ס ומהיכן בא הלבש' זו מחב"ד שהם המלבישין האור עוד ומרחיקין אותו מהז' ספי' כדי שיפעלו הדין הצריך להיישיר העולם ולתקנו נמצא שגם הלבש' זו פעול' מא"ס באמצעות הספי' כפעולת הנשמ' תוך הגוף והכל הנהגה עליונה מכוונת מהפועל האמתי והכל תלוי בריבוי האמצעיים בין הפועל הפעולה הספי' התחתונ' אל המשפיע אור הפעולה וההנהג' וענין האיך הכלי' ישנו החיים המשולחים מלמעלה כבר פי' בספ"ר בש' עצמות וכלים וכולל' הענין בעין כל ת"ב. והנה דרך כלל לא הי' הכוונה בפ' זה אלא להראות קשר הספי' א"א וזו"ן הכל אחדות א' והם סוד י' ספי' פעולות מא"ס וא"ס נשמ' אליהם אמנם אצי' י"ס היה על הסדר הנז' שהכתר ישתלשל סוד רצון הרצונות כל בחי' הכתר שבכתר וישתלשל סוד המלכים עד המלך האחרון כל מציאות החכמה שבכתר וכל זה נסתום ונכלול בא"ס ולא נפרט דבר להרחיק מלמעלה כל מה שאפשר וכדפי' בעין כל ובת"א מזה אח"כ בסוד בי' שבכתר היו התיקוני' ושם יתלבש ההנהג' כל סוד א"ס בכתר וכתר בחכמ' שהיא מוחא דא"א בעלת המחשבות כנשמה החושבת באיברים וכמוח הדן את הגוף והיינו סוד חכמ' שבבי' שבכתר וממנה יסתעף בי' בתי' א"א איברים למוח לבוש לג' ראשי' א"ס וכתר וחכמ' מתלבשי' בתי' שהם מבי' שבבי' ושבכתר עד למט' כל סוד השרשת הספי' כדפי' ויחזור הדבר שישתרשו בבחי' אחרונה שבכתר דהיינו בחי' האחרון שבסוד דיקנא החכמ' והבי' והדעת שהם נגד ג' ראשים עליונים ממש עוד ג' ראשי' לספי' וישתרשו זה בזה הכל בכתר בסוד דיקנא מזלא וודאי ויהיו כולם בחכמ' שהיא נקוד' א' מהכתר למטה ויתפשט ממנה הבי' ומבי' הדעת והרי נשתלשלו זה מזה וג' כא'. ומהדעת הוא נשמ' אל הגוף הסתעפו' ז' ספי' מבי' כדרך אב ואם כדפי' בפ' הקודמים וימצא המציאות מתנהג ע"י הספי' והנה נקשר זה בזה וזה בזה וכאשר נאמר שהכל ענין א' אמת שאין בו ספק ונייחס הפעולות נבדלות אלו מאלו ונאמר א"א וז"א לתת פעולות הדינים לספי' ונאמר דרך קצרה מלו' אלו כדי לייחס בכתר נשמ' בתי' לחכמ' ולבי' ולרעת המושרשי' בו ונאמר עוד סוד ז"א דין להראות השתלשלות הספי' והשרשתה והיותם נשמות אלו לאלו וכיוצא כדפי' ולזה בבחי' שיעשה החכמ' נשמה לדעת והדעת נשמ'. בבי' אנו אומרים סוד בחי' ז"א וא"א ותי' והפעולות לז' ספירות משם שהרי הם סוד ז"א ותי' ודרך כלל הם בסא ולבוש והיכל ושם שכל אלו שמות מונחים להתלבשו' הפעולות א"ס בכתר ומכתר בספי' והכל מקושר ומיוחד בא"ס באין פירוד כלל ועיקר שהכל מיוחד לא"ס ולכתר. עתה בני שים נא כבוד לאלדי ישראל ותן לו תודה ואל תתפת' אחר מה שתמצא בדברנו ולא בדברי ר"ש ולא בדברי זולתו מן המתעסקים בחכמ' הזאת מרחיקין הפעולות מא"ס והדיני' מהכתר שהכל על הדרך הנז' ולא לתת פעולות לשום נמצא זולת רצונו וכוחו ושפעו וחיותו והשגחתו ולהודיעך שכל מה שנעסוק במעיינות אלו הכל פי' לי' ספי' מקושרות במאצי' והם עין כל ועין רואי ועין שמש ועין יעקב ואני את נפשי הצלתי ועמסתי על שכמך עול השכלת הדברים שלא תטעה עוד בהם ודברי הם צומחין צמח צדיק מדברי רשב"י בחש"ק בש' ז' סי' ו' ז':

תוכן העניינים

אלימה רבתי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה