אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין ג כל רואי · תמר ו - פרק מז
בפ' בראשית בתי' ש' א' סי' כ"ב מפ' שהם ג' בחי' האלו הספי' העליונות כח"ב ה' היא כל א' וא' לעצמ' זו למטה מזו וג' אלו הם בסוד ג' נקודות חולם כתר לעצמו שוריק חכמ' לעצמ' חרק בי' לעצמ' וג' בחי' אלו הם בסוד החכמ' נרמזות כולם באות י' קוצא לעילא רומז אל הכתר העליון למעל' וגיו באמצעיתא רומז אל החכמה בעצמ' וקוצא לתתא היא רמז אל הבי' והיינו שלשת' כל א' וא' לעצמ' במציאות בחי' מציאותם אמנם בחי' עצמות' יחד הם ב' בחי'. הא' היות חכמה ימי' והבי' שמאליי' והכתר עולה על גביהן והיינו שהם סגולתא שבחי' זו מורה שגם הבי' משתוו' אל החכמה והכתר משפיע לשתיהם יחד בהשוואה א' אמנם נוטלת החסדים החכמה. והבי' נוטלת צד הגבורות וב' כא'. הבחי' הב' היא בחי' שורק דהיינו היות הבי' למטה מן החכמה והיא מקבלת מן הכתר ע"י החכמה ולכך הם זו למטה מזו ואין הבי' נוטלת גבורות דווקא אלא היא נוטלת הכל ואדרבא היא נוסע' אל הימין ולכך היא שורק ג' ג' נקודות והם באלכסון והבי' נקודה אחרונה נוטה אל הימין יותר אינה בבחי' סגולתא. הבחי' הג' היא בבחי' שלשלת דהיינו זו למטה מזו משתלשלות ויורדות דהיינו כל מה שבכתר נוטלת אל החכמה וכל מה שבחכמה נוטלת הבי' והם קו ישר כולם שוות אל בחי' א' אלא שהם משתלשלות זמ"ז נמצא כלל המציאיות. הא' כ"א נקודה לעצמו. הב' שלשתם באות יו"ד אלא שהם באות יו"ד מורות קוץ עליון דקות הכתר וסתימתו ונפתח בחכמה גיו באמצעיתא ונתן פתיחת הדברים והתפשטותן וחזר וסתמן בבי' ואין כך ג' נקודות שכולם סתימות או כולם פתוחות שהרי הם בהשואה א' רק שזו ע"ג זו. הג' ג' יחד סגולתא כדפי'. הד' ג' יחד שורק. הג' ג' יחד שלשלת. אמנם הבחי' האלו הם באותיות באות יו"ד והם בנקודות שורק חולם חירק שירק והם בטעמים שלשלת ונודע שהאותיות בבי' והנקודות בחכמה והטעמים בכתר והוראות סגולתא והשלשלת מציאות שבכתר והוראות הנקודות מציאות שבחכמה והוראות האות מציאות שבבי' ודרך כלל מורה על ג' ספי' אלו שהם ענין לעצמם על כל הז' והבחי' האלו עניינם שהם ג' אמו"ת אמ"ש אויר מים אש והם מתבחנים לכמה בחי' כאשר הם במציאות עליון כח"ב הם סגולתא כשהם יורדות לג' אבות שהת"ת בין החסד והגבורה הם שלשלת וכן לפי התפשטותם הם משני בחי':