אור ברסלב
אלימה רבתי מעין ג כל רואי › תמר ו - פרק מה

אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]

מעין ג כל רואי · תמר ו - פרק מה

תמר ו - פרק מד

הטעם הג' בפ' בראשית ש' ג' מתפרש בפי' ענין סוד הספי' שסוד אויר נעש' בכתר דהיינו סוד אור י' חכמ' י' בי' אור וסוד אור זרוע לצדיק סודו באמיתות הוא סוד מציאות משך הדעת הזורע הזרע ועתה יתייחס אור אל הבי' היכל לאות י' ויהי' אויר וסודם ראשו למעל' בסוד מוח דא"א ושם תחילת צמיחת הדעת שכל זמן שיתייחס אויר יהי' בסוד הדעת הקוש' אות י' חו"ב ויעש' המציאות הזה קשר אל הנמצאות בשרש' וכאן נקשרת סוד הדעת בשרש הקדוש בבחי' א' בכתר בסוד א"ס והנה יצא סוד אויר זה והגיע אל בחי' אחרונ' שבכתר ששם תחילת המציאות י' נקוד' התפשט האור ונכנס בתוך י' והרי י' מליא' והאור בסוד השרש הקדמון ויצא הבי' מן החכמ' בתוך הכתר ויצא אל מציאות עצמו ואח"כ נתן בה כח להתפשט ולקבל אות י' בתוכו והענין כי תחיל' יהי' י' ואח"כ יתן כח לאות י' לקבל בתוכו אור דהיינו בי' בתוך חכמ' ואח"כ יתן בחכמ' כח להוציא האור ואח"כ יתן כח באור להיות היכל לקבל י' בתוכו ונעש' אוי"ר. והנה לפ"ז ב' אוירים בכתר הא' למעל' למעל' תחילת מציאות' חו"ב במוחא דא"א ואוירא זה שהוא בבחי' אחרונ' בכתר ואח"כ תצא י' חכמ' מאויר שהיא בי' וישאר שם אור ויתפשט החכמ' אל מקומ' והיינו ב' בחי' אור בכתר הא' זה שנשאר' הבי' אחר שנאצל החכמ' והב' למעל' בעת התפשט החכמ' ונשאר' הבי' ועם היות שמציאות אויר' במקומו עומד סוף סוף גם זה המציאות שמרא' אור לעצמו במקומו עומד ממש שכל המציאות ישתרשו שם מציאות אור ומציאות אוי"ר ומציאות אור י' והכל מושרש ואין שום מציאות נמחק אלא משתלשל ממציאות אל מציאות נמצא עתה שירד ממציאות אוי"ר אל מציאות אור לעצמה וי' לעצמ' ויצאת י' חכמ' אל מקומ' הרי עתה המציאות בבחי' למעל' בתוך הכתר לא אמרנו שהיו מציאות א' שכבר מהאויר הקדמון נתפשטת יו"ד ונמשך אור בתוך י' ג"כ עתה נאצל' החכמ' ונתן כח בה הכתר כדי שתסבול בתוכ' הבי' ונתפשטת הבי' מן הכתר אל תוך החכמ' והוציא' החכמ' הבי' אור אל מקומ' ואח"כ נתן כח בבי' שתסבול בתוכ' החכמ' ונעש' בחוץ סוד אוי"ר דהיינו יוד חכמ' בתוך הבי' הם ג' פעמים אויר. הא' מציאות ראשון מוחא וגולגלתא למעל' למעל' בבחי' א' בכתר ושם שרש הדעת שאין אויר אלא בסוד הדעת שהוא באמת יסוד האוי"ר הב' מציאות' בבחי' הכתר האחרונ' הקרוב' להתאצל משם ויחודם ג"כ אוי"ר שם בסוד הדעת. הג' החו"ב במקומם מתייחדים להוציא הספי' וייחודם בסוד הדעת ואל כל מציאות אוירין אלו הב' התחתונים נקרא מציאות אור י' אור מפני שנשתלשל תחיל' החכמ' ונמצא בי' נשארת למעל' תרד הבי' ותעבור דרך החכמ' עד שתכנוס בה ותצא ממנה ויתן בה הכתר כח לקבל בתוכ' החכמ' בכל פעם שהוא אור מתפשט' לבוא להעשות אוי"ר יהי' המציאות הזה אם בתוך הכתר כשיצאת החכמ' מסוד אוירא קדמא' שאינו נתפס אם כשבא' אל מקומ' ובב' הבחי' חזרה הבי' אור להפתח להעשות היכל לכנוס החכמ' י' בתוך או"ר דהיינו אוי"ר והכתר יתן בה כח להתתקן לזה ולעשות בה הכנ' ובכל מקומות אוי"ר שהם ג' שנים בכתר הא' בראש תיקוניו דהיינו מוחא. הב' בתוך תיקוניו בחי' אחרונ' מקום השרשת חו"ב להתאצל. הג' בסוד חו"ב במקום אצי' כדפי' סוד הדעת שם. וכאשר יבואו חו"ב להתאצל בסוד הדעת אל תחשוב שתמשוך הדעת שפע מן החכמ' אל הבי' אלא תתעלה ממציאות אל מציאות ותמשוך מן האויר הא' ונקשר מא"ס בענין שאין הדעת פועל ומושך אלא מבחי' א' שבכתר ע"י א"ס אפי' שיהי' מציאות שלישי למט' ולזה גלגלתי פי' האוירין האלה והארכתי בהם לדעת מקום משיכת הדעת מהשרש הקדום והיינו סוד נתיב לא ידעו עיט מפני שהוא ראש לכל הנתי' ולכל המעשים ונקשר בשורש הכל וסוד אור זה והשתלשלות זה שאנו אומרים צריך שנדע שממש סוד קו היא מתפשטת ומודדת המדות האלו והיא ממש נכנסות ומודדות מדה ומדה ובחי' ובחי' מכל אלו הבחי' שפי' דהיינו שסוד נקוד' כאשר תתפשט מאויר קו המד' שבאויר הקדמון שמדדו נתפשטו בי' נקוד' ואח"כ מדדה ונתן בה כח לקבל אור ומדד האור העליון ואח"כ מדד שיצא האור מהיו"ד ומדד בה כח לקבל ו' ומדד שיעש' אוי"ר וכן אח"כ להוציא' מאוי"ר אל מקום אצי' הכל סוד קו המד' שהיא מודדת בענין שהכלל הוא בסוד המד' נכנסת בתוך המד' ומודד אותה זה כל תהלוכות המד' תהלוכות קו המד' בתוכ' וכאשר כל הספי' מושרשות כרוכות מקובצות כלולות בנקוד' באויר עליון קו המד' בכללו' כל סוד המדות בתוכם התפשט קו המד' מדד המד' ונכנס אל תוכ' וזה הדרך הוא אל סוד קו המד' שהיא מודדת המדות ומתלבשת בתוכם וכמו שהמדות כולם כלולות בסוד י' או בסוד אור כך סוד קו המד' מפני שסדר קו המד' כך היא שורש הספי' עצמות מא"ס כלים מכתר מפני שהוא סוד התפשטות הכלים מהכלים בכח הרצון מא"ס והתפשטות קו המד' היא התפשטות החיים מאור א"ס בתוכן הנה כמו שהכלים יתפשטו מכח הכלי הא' כך יהי' מתפשט הנשמ' קו המדות בתוכן מכח א"ס ומודד המדות ומתפשטין לכל צד כדפי' בעין כל בענין שסוד קו המד' נותן גלגולים אלו אל המדות והם ראשונ' תחלת הכלי הוא נקודת הכלי ונקודת קו המד' תתפשט ע"י רצון א"ס וגלה סוד הנקוד' הזאת היא הכתר חכמ' ותבונ' ודעת ג' נקודות דהיינו אויר בסוד מוחא דאריך וסוד קו המד' מודדת ומתפשטת המד' מבפנים והכלים מבחוץ מתפשט הכלי ונכנס אל תוך החיים העליונים המודדים מדות הכלי וכן היה עד שמדד כל מדות הכתר ותי' המבוארים חזר שניה והתפשט' נקוד' החכמ' מן המוח העליון ומדד חכמ' נטל קו המד' משרשו ונטל יסוד ושורש אשר שם נעלם נעש' נקודה בבחי' אחרונה שבכתר היינו חכמה אל פתח אצילות' וחזר קו המדה ומדד סוד נקוד' שניה היא הבי' והמשיכ' דרך כל התי' והביאה ונתנה בתוך החכמ' אותה הנקוד' הנז' ומדד קו המד' כח בחכמ' ומקום לקבל הבי' וכל מקום שהם חכמ' ובי' ודעת הוא ביניהם בטש עוד בחכמ' והוציא הבי' וקודם שהוציא' נתן בה שם כח לקבל הולדות בענין שיהי' קו המד' בתוך הבי' שבתוך החכמ' שבתוך הכתר ונתן בה שם כח לקבל הזרע החכמ' העתיד להזריע ע"י הדעת אחר שיתפשטו ויכנס חכמ' בבי' להוליד בה וזה הסוד נתגלה בפ' בראשית סי' ב' מש' ג' כי שם התרחב הענין מאד בהעלמן מאד נתפשטה הבי' ויצא מתוכיות החכמה שם בכתר ונכנס' בי' החכמה בתוך הבי' אוי"ר ודאי אור בתוך י' ע"י סוד קו המדה ע"י אותה ההכנה שהוכנה להיות היכל בהיות' בתוך החכמה כי שם סוד קו המדה מדד בה גבולים ופתוחים לקבל הזכר ולהיות' היכל ולקבל זרע ע"י הדעת כל זה עשה קו המדה המודדת ונותנת התפשטות להויות וצדד עוד להוציא חכמה מן הבי' שם בכתר ונשאר הבי' אור והיא י' לעצמה והכינ' ותיקנה קו המדה ומדד' אל מקומ' והרי נאצל' החכמה לבד' ונשאר' בי' לבד' שם בשורש הדעת המתהלך בקו המדה והוא בבי' ובחכמה מתהלך בכל התהלוכות בא קו המדה ונתן כח בחכמה לקבל הבי' במקום הגילוי ונתגלה הבי' מן הכתר אל תוך החכמה בסוד קו המדה המודדת ומדד בה כח להיות' היכל ולקבל זרע אור הדעת המתפשט מלמעלה ואח"כ מדד קו המדה ומודד שם כל התולדות בסוד הדעת הנקש' בשורשו ועלה בשרשו ומושך זרע קודש מרום המעלות למעלה למעלה ומזריע בכח החכמה זכר אל הבי' נקב' וההזרע' בכח קו המדה שהיא המודדת סוד המדות ושם היו הזרעת הספי' כלן בסוד הדעת ושם מדד קו המדה ושם הזריע סוד הדעת מן החכמה זכר בסוד עלותו להמשיך מהשורש הקדום עד אויר העליון ושם נזרעו ה' ספי' בתוך הבי' והם סוד ה' נקודות אלו [] בסוד הא' דהיינו אלף ושם סוד אותיות ונקודות וטעמים הכל נקשר שם מסוד המציאות העליון מפני שיצאו ג"ר והעלמן לפועל ושם יצאו הספי' בסוד הכלים וסוד קו המדה בתוכ' והכלים נזרעים ע"י הדעת מושכן מהמוח הנסתר העליון בהתפשטות כח החכמה שהוא כעין איברי הגוף והדעת כעין אבר המיוחד ואויר הקדמון כעין מוח שממנו משך הזרע וקו המדה כעין רוח החיים אל הזכר חכמה ואל הנקבה בי' ואל האבר המייחד דעת ואל הטפה הזרעית הנזרעת ה' ספי' שמבלעדי רוח החיים אין דבר. נמצאו כאן השתתפות כמה ענינים הא' הנקב' בי'. הב' החכמ' זכר. הג' האבר המייחד דעת הד' מקום משך הזרע מהמוח סוד אויר הקדמון הנעלם שהדעת עולה ממציאות אל מציאות ומושך משם. הה' הטיפה בעצמה הם תולדות ה' נקודות המתפשטות שהם הזרעת ה' ספי'. הו' סוד קו המדה סוד החיים העליונים המחי' כל הה' פרטים הנז' ומבלעדה אין מדה ואין הזרעה ואין פעולה כלל. ושם נמצאו סוד הספי' בסוד הפעולות בספי' כל א' וא' לעצמו שהמשל בזה ששם היו הולדות מהם לבן ירוק סומק אוכם וכל מיני סוד הנהגות הספי'. ועתה בזה אנו צריכים לדבר מעט ממה שאינו עיקר הדרוש מפני שזה נוגע במ' שפי' בסוד עין כל. אמנם כאן קצת מקום לבארו שכן ביארוהו בזוהר והענין כי סוד קו המדה הוא סוד דבקות רוח החיים אשר בתוכו הספי' בא"ס מפני שסוד קו המדה היא המודד המדות פרצון המודד בהם ודרך בהם יתפשט אור א"ס ועתה באנו אל הספק' אשר מעולם לא יאמר בו דבר מספיק אמנם הוא מוטל עלינו לפתוח בו ולדבר עד מקום שנאסר בו הדיבור ונאמר עד פה תבא השכל ולא תוסיף והוא כי כאשר מדד קו המדה הזריעה הזאת הנזרעת באמצעות אלו הפרטים הנז' כדפי' צביעת הגוונים להיות זה דין וזה רחמים מאיזה כח מאלה הספי' היה אם מחכמ' אין הספי' נמדדות על ידה. אם מבי' היא נקב' ומקבלת מלמעלה. אם מהדעת הרי הדעת הוא אבר המושך התולדות. אם מקו המדה הרי המדה אין בה צבע שהיא בדקו' א"כ ממה יוצבעו הגוונים שהם משל אל הפעולות וכאן ביארו בזוהר פרשת בראשית ש' סי' א' אמר כד מדד משיחא עביד גוונין לאנהרא רצה בזה מה שפירשנו בעין כל שהספי' הם כעששי' והנשמה בתוכן כאור בתוך העששי' שבאמת האור עיקר הפעולה מפני שהעששי' לא תאיר גווניה אם לא היה האור הפנימי א"כ אין הפעולות בכלי' אלא בנשמ' אשר בתוכן ובאמת אין הגוונים באור דהיינו שאין הפעולות בנשמה אמנם היא בכלים דהיינו הגוף דהיינו העששית שבהם הגוונים ולהכי קאמר עביד גוונין הם הפעולות לאנהרא להיות סוד קו המדה והחיים הפנימיים מאיר בהם הפועל בהם ועתה באנו אל הקושיות אם אין לו גוונין מאין ימדוד גוונין ופי' ואמר לגו לגו בוציצא נפיק חד נביעו דמניה אצטבעו גוונין לתתא ירצה בחוכיות קו המדה יוציא רצון המאציל דהיינו שהוא הרוצה שיהיה מדה פועלת הגבורות ומדה פועלת חסדים ומדה בינונית וכל שאר פעולות וסוד נביעו זה נותן צבע ושינוי במדות ואצטבעו גוונין לתתא שאין לך שום פעולה והנהגה שאינה פועלת מאתו ונמדדת וידעתי שיקשה עתה ששללנו השינויים מהעליל וייחסנו אל העלה אמנם הענין הוא כאשר נדקדק לשונו דמיניה אצטבעו גוונין לתתא כל מלה ומלה מאלו המלות מדקדק ענין וראשונה אקדים שאמרתי בראשית הפרק הזה ענין א' והיא שהספי' הם עצמות וכלים העצמות א"ס והכלים בספי' והנה כאשר עלה לפני' לעשות הנמצאי' המציא מצוי ראשון מחודש והוא הכתר ועתה כל מה שיצא להמציא היה מב' מינים המין אשר לא יתחלק לחלקים והוא אור א"ס בספי' דהיינו חיי המלך המתפשטים להחיות כל הנמצאים והיינו העצמות שפי' בספ"ר בש' עצמות וכלים. והמין הב' המתבחן ומתחלק מעילה לעלול והטעם לשני חלקים אלו מבוארת הכלים מהכתר שהוא כלי מחודש יוציא דברים מחודשים בכח רצון מאצילו המפעיל אותו ומא"ס יתפשט אורו בספי'. ועתה סוד נביעו דקיק זה יתפשט בסוד הכתר הקרוב להמאצילו מלמע' ואין שם גוונין אמנם יתפשט ברצון מאצילו והיינו אומ' נפיק חד נביעו דקיק הוא ניצוץ מהכתר הנובע הכלים המטביע בסוד קו המדה הגוונין והיינו ומניה לא מסיבתו אלא מצדו שהוא כלי בעל הפעולות לא למעלה אלא כאשר יתפשטו למטה וסוד הנביעו היינו סוד הספי' והפעולות העולות ברצון המאצילו והאציל הכתר כלי להוציא ממנו כלים כפי המצטרך אל התפשטות כלים וז"ש ומיניה אצטבעו גם אליו אין ראוי לייחסו גוונין לתתא לא למעלה אלא עד שיתפשט. וידעתי שתקשה אלו הכלים תחלת השרשתם בכתר הם מרצון א"ס א"כ הרי פועל השינוים אשיב לך רחמן תכלית הרחמנות גזר שכל הורג נפש יהרג יאמר על המלך הזה אכזרי לא ודאי ופעולת האכזריות הזה מצד העם שהם אכזרים הורגי נפש ואלו לא היה זה לא היה האכזריות ההוא א"כ לא ייוחס האכזריות אל המלך אחר שאכזריות העם גזר להם זה כך ממש אני אומר שנתקן הקושי' אחר שהנחנו שהחיים מאת המלך חיי הספי' והספי' הם כלים והכלים צמיחתן מן הכתר ושאלנו למה מא"ס חיים ומכתר כלים והשבנו א"ס אינו עלול אלא עילה כל מה שיתפ' ממנו חיים וקיום והכתר עלול. ואחר שנתן לו כל א"ס שבח ומעלה שאפשר לא קבל אלא כמו עלול וירד ירידה רבה מפני שאינו עילה אלא עלול ועתה התפשטות כליו עד נקודה אחרונה חייב כל סוד המציאות הזה ושיעור קומה זו וא"ס רוצה בדינים ההם לא מצד עצמו שהוא אינו בעל דינים אלא מצד המתפשטים שאם לא יתנהג העולם כפי זו ההנהגה לא יתקיים א"כ לא יתייחס הענין אלי' אלא על הכלים שהם חייבו ענין זה ע"כ הגיע ההשגה בזה והגיע הפרק בהודעת סוד הדעת והשתלשלות הספי' ע"י יחוד חו"ב:

תוכן העניינים

אלימה רבתי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה