אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין ג כל רואי · תמר ו - פרק לז
במה שפי' שבחי' החכמ' עם הבי' לא תפרד לעולם ובחי' הדעת ימצא לפעמי' תבין טעם למה תקרא רעיתי ולא תקרא אשתי וכיוצא בשיר השירים כי הרעים לא ישתמשו זה רק בהסתכלות פנים אל פנים והנה הסתכלות החו"ב פנים אל פנים ודבקו' בחי' אל מציאות עצמות' לא יחדל לעולם והם לעולם קשורים יחד מאוחדים בערך בחי' ג"ר שהם עצמות' דהיינו ראש בראש כי שאר התי' לא יתייחסו אליהם אלא בדרך רחוקה ויתייחס יותר לבי' כאשר נבאר. והנה בחי' ראש בראש לא מתפרשין לעלמין ולהם בחי' היחוד ראשונה ברעות' מצד הרצון העליון שהרי במושרשי' שם ורצון א' לב' ושורש א' תמיד לא יפסוק ולא יקבל הרצון ההוא פירוד כלל דהיינו מהכתר. הב' התפשטות מהשרש הזה הם יוצאים באחדות א' והיינו באחדותם אחדות שאינו פוסק לעולם שהרי הבי' בחכמ' יחד מתאצלי'. הג' באחוותא אחר התפשטות אל מקומ' תמיד לא יפסיקו אחדות' מצד הבי' שהיא אחו' ושרש עם החכמ' באחוה תמיד והיינו בחי' ג"ר רעוא כת' אחוותא חכמ' אחוותא בי' ומלות אלו מורגלות הרבה בזוהר מן הטעם הזה הנז' והנה יתחברו ג' אלו בהזדקקם זל"ז להוליד בסוד הדעת שהם הדעת כולל ג' כנודע ולכך בהזדווגם להוליד ההויות יתקשרו ג"כ להוליד בג'. אמנם בהפרד בחי' הדעת ג' אלו לא יחסרו לעולם והם פב"פ תי' החכמ' בתי' הבי' ולכך יקראו ריעים שאינם ככלה וחתן שמרוחקים ומתקרבים אלא כרעים שאינם מתרחקים ולא יתייחס אליהם ההנהגה ההיא מפני שאינם בריחוק מציאות כלל ועיקר.