אור ברסלב
אלימה רבתי מעין ג כל רואי › תמר ו - פרק לג

אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]

מעין ג כל רואי · תמר ו - פרק לג

תמר ו - פרק לב

הנה ב' בחי' הקצוות אשר לבי' דהיינו הא' ונהר יוצא נאמר בזו' תמיד דלא פסיק לעלמין ובחי' דביקות' עם החכמ' מעולם לא תפסוק ונק' מוצא מים אשר לא יכזבו מימיו והבחי' הב' שהיא בחי' על הספי' אינה קיימת לעולם אלא לפעמים תסתלק מעל הספי' ולא תשקם ולא תשפיעם והכי דייק קרא יוצא מעדן שלעולם יוצא ואינו פוסק ולעולם דבק בחכמ' ויוצא ממנה אמנם למטה לא אמר ומשקה את הגן כדי שנדרוש תמיד משקה אלא להשקות אם ראוי והגון להשקאה ומה שנגרע השקאתו אינו מצד הבחי' הב'. ומה שימצא בתי' שלח תשלח את האם תרין תירוכין שמורה שיש הפסק בין החכמ' והבי' וכיוצא יהיה הענין במ' שנבאר שסוד הדעת נאצל מן החכמ' והבי' שאותו השרש אשר להם בכתר כולל חכמ' ותבונה ודעת כדפי' לעיל בפ'. והנה בבחי' התפשטות הבי' מהחכמ' כך התפשטו' הדעת משם להשתלשל ולהמצא למט' מהבי' ולזה יעבור דרך החכמ' ומחכמ' אל הבי' להמצא אל מקומו והנה זה קשר נוסף אל הבי' עם החכמ' והנה קשר אצילות' לעולם לא תחסר אמנם קשר אצילות הדע' מחכמ' דרך הבי' להמצא למטה תחסר ובערך בחי' זו נייחס בה תירוכין והענין כי הדעת הוא סוד התולדות וסוד הזרעת החכמ' הבני' בבינ' כאשר יתב' והבי' פוסקת ומסתלקת מעל הבני'. א"כ מטעם זה ראוי ששורש אל הבנים שהוא סוד הדעת תפסוק ממנה ולזה כאשר תפסוק היא למט' מעל הבנים מיד השורש אל הבני' שהם מושרשי' בסוד הדעת פוסק וסוד הדעת הזה יתייחס אל אבר המייחד אבא ואימא כי אחר שאנו מייחסים אותו זכו"ן ותי' שלמים בהם ראוי שיהי' אליהם בחי' אמצעי' המייחדם ואותה הבחי' האמצעית הקושרת ב' המדות האלו הם הזרעת הבני' והשתלשלותם ואלו הם בסוד הדעת המייחדם ומזווגם לחו"ב יחד ובחי' זו תסתלק ותעדר כאשר נייחס לבי' שם גלות ותירוכין כאשר נבאר לקמן. אמנם קשר מציאות' ועצמות' מעולם לא תעדר ולא תפרד כלל ועיקר:

תוכן העניינים

אלימה רבתי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה