אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין ג כל רואי · תמר ו - פרק כ
כבר פי' בתמר א' ענין המלכים אשר מלכו שהיא סוד השרשת הספי' בחכמה שבכתר ונעלמו והנה אותם השרשים נתפשטו התפשטות אחר התפשטו' ומציאו' אחר מציאו' עד הגיע הנמצאו' אל מקום גילויים וגילויים ותי' נתקן הכתר בבי' שבו וכל התי' שאנו אומרים מוחא חכמה וכיוצא היינו אותם הבחי' שבבי' שבכתר כמבואר בארוכה בתמר א'. ועתה ממש כזה הוא סוד חו"ב לו"ק והנהגתם וכמציאו' החו"ב הם החו"ב שבכתר לי"ס והתפשטות' וילמוד הענין זה מזה וילמוד סתום מן המפורש. הנה התולדות באב הם המלכים אשר עלו במחשבה להבראות שהם נבנין ונעלמין דהיינו חרבנם ומיתתם כדפי' והיינו ממש מה שאנו מייחסים כאן אבא בחכמ' שהם התולדות שהם שיעור קומ' ז"א נעלמים ונסתמים בבנין בחלצי האב כדפי' והנה התי' יחחילו לצמוח צמיחת הספי' בחכמה דהיינו באבא והחכמ' תתקן לעצמה תי' אחר תי' עד התפשטות סוד הבנים בתוכה נעלמים עד הגיעם אל מקום מסירתם אל הבי' ובבי' יגלה מציאות' דהיינו אימא שהיא המורה התולדות שהאם היא המגלה התולדות בסוד עיבורם בה כנודע שהאב אינו מגלה כלל באות י' אין שום גילוי לתולדות ומד' מערכות שנעריך האצי' בסוד יהו"ה לא נתגלו בבי' כאשר נתגלו בה' כאשר נבאר בסוד עין ה' וכאשר פי' בספ"ר בש' שם בן ד'. והנה ממש מה שאמרנו בכתר הוא מה שנאמר בחכמה ובי' אלא שהכתר יתעלם לערך מציאו' שרשי הספי' וכאן יתעלם לערך הדינים כי בבחי' התי' ושרשי הספי' בכתר כך בחי' הספי' ופעולתם בדין ממש בחכמה ובי' כאשר אבאר ולזה הכל עולה לדרך א' ומציאות א' ומה שאנו מייחסים סוד הפעולות והתי' בסוד אבא הוא בערך השרשים ההם והם בבחי' גילויים בדין למטה בבי' סוד אלה המלכים ובערך השתרשם שם הם בנים בחלצי האב ובערך מציאות תי' החכמ' החכמ' דכורא מתתקן באיברים ואימא מולידה התולדות והם התי' והם שרשי הספי' כדפי' והכל סוד שרשים לת"ת וספי' וכמו שבי' שבכתר תי' הכתר שרשים לי"ס כדפי' כך הם אלו התי' ועתה מה שאנו אומרים אבא ואימא ומה שאנו אומרים אלה המלכים והעלמן ואח"כ קיומן בבי' ורישא דמלכא הכל ענין א' ומעתה כל מה שנדרוש בעין ה' בסוד החכמ' היות בה י' במילואה דהיינו ו"ד שבתוך י' ועצם הי' בעצמה שיורה על התולדות ובחי' התפשטות' בה בעצמ' מבחי' אל בחי' וכל מה שנדרוש באלה המלכים לקמן בעין שמש בע"ה. וכל מה שאמרנו כאן שבחי' החכמ' ותי' בשיעור קומה הכל ענין א' ובערך הדין יתעלמו ויאמר מיתה וכל מה שנאמר בעין ה' בסוד אות ה' בצורתה ותי' ומילואה והתפשטות' ד"ו פרצופין בה המתפשטי' ממנה וסוד התפשטות בן ובת ועיבורם בה הכל סוד תי' רישא דזעיר והכל סוד תי' נוקבא ממש והכל ענין א' ולכך הרחיב בחש"ק ש' ז' ר"ש בשעת פטירתו פי' שם בן ד' ואותיותי' כאן לרמוז אל הסוד הזה והתי' לענייניו והשרשתם ומעתה אני בא לבאר ענייני החכמ' והבי' בתמר זה להיות בו הייחס הזה שפעמים יחשבו מכלל א"א ג"ר חשובות כאחת ופעמים יחשבו לעצמן או"א ופעמים יחשבו רישא לז"א והם ג' בחי' לחכמ' ולבי'. הא' קשרם בכתר. הב' הם בעצמן, הג' בחי' לו"ק ולזה עיקרם אבאר כאן בתמר זה והשאר אבאר בעין שמש בע"ה במעין שאחר זה וחלק גדול יתבאר בעין ה' שאח"כ: