אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין ב עין הבדולח · תמר ג - פרק ט
הגוון הא' שהוא הבינה כדפי' יש בה ג' בחי'. הא' בחי' עצמות' ואצילות' והארת עצמה שלובן זה מאיר מעצמו' אצילותו. הב' בחי' מלמעלה דהיינו עלייתה ודבוקתה במקורה לקבל כח מסיבתה העליונה להאציל הספי' המסובבו' ממנה למטה. הג' בחי' ירידתה למטה בערך המתפשטים ממנה ואלו הם ג' בחי' שימצאו בכל הספי' והם ג' בחי' זו למטה מזו הא' היא בערך דבקותה בסיבתה העליונה וזו עיקר שבחה. הב' בחי' עצמותה וזו למטה מהקודמ' מפני שאינה כשבח הספי' העליונ' הדקה ממנה. הג' בחי' הספי' בערך דבקותה בספי' התחתונ' המשתלשל' וזו אינה בחי' כשבח הבחי' הקודמ' וענין ג' בחי' ימצאו כמעט בכל הספי' מפני שכל דרך עילה ועלול יחייב ג' מציאיו' אלה. ולזה תמצא ברוב דברי ר"ש ובזוהר לפעמים לשונו' וכינויים מושלשי' במדה א' מורה על ג' הבחי' לצורך הענין והמציאיו' מחוייב מעצמו. אמנם ביאר בלובן זה ג' אלו מפני שמאירה בת' אורות אלו מחיוב הבחי' האלו והם ג' אורות באור הלובן הזה והטעם מפני שהבינה עיקרי' במציאו' אצי' הספי' למטה והי' בה השרש' הלבני' האלו והארו' אלו מפני מציאו' פעולתיה. והנה למטה הבינה מאצילו' ג' ספי' שהם הגבור' וההוד והמל' שהם המדו' השמאליו' ולכך למעלה בכתר הלובן הזה נכלל בג' אלו שם נקרא שם הגבור' חדוה והוד כמשמעה והמל' הדר שהוא מהודרת פרי עץ הדר והרי אלו הספי' למטה הם נבורו' ודיני' וכאשר יתגלה עליהם המקור הזה יתרחצו מאודם דינם ויתלבנו ויהיו מתהפכו' הדין שבגבור' לחדוה ושמחה כנודע והדווי והדין שבהוד נהפך להוראה והעוני שהיא למטה במל' שבויה ועני' נהפך להדר ויופי ותיקון וייחוד עם הת"ת וזה מצר הארתם מהשרש הזה העליון ואז הם בשמחה מאבל לששון ולשלימות מחסרון וכשם שהם מתהפכו' ע"י הדין לחסרון ולבכיה ולדוה כאומר והורי נהפך עלי למשחית וכאומר כל היום דוה וכן השליך משמים ארץ ת"ת ישראל וכיוצא כך ע"י לובן זה יתרחצו מדין זה ויתוקנו ויתמתקו ויקראו בשם הרחמים והתיקון כאומר הוד והדר וחדוה ומוסיפין אור מתוק: