אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין ב עין הבדולח · תמר א - פרק כב
א"ס אין לו לא שיתוף ולא רע ולא חבר וממציא הכל מאפס המוחלט ואינו צריך זכר ונקבה אלא מהוה ומוציא הנמצאות מהאין אמנם ממנו ולמטה אין כח בהויו' להוציא יש מאין אלא יתמצאו יש מיש ולכך הכתר הנמצא ממנו לא נמצא מזכו"ן כלל ועיקר אמנם הכתר להוציא זולתו צריך זכו"ן וכל מה שימציא א"ס שפע וכח ממנו יתן וישפיע אל הכתר בלי אמצעות זכו"ן אמנם הכתר לא יוציא ולא יהוה ולא יתפשט ולא ישפיע אלא מכח זכו"ן והנה הכתר מעצמו אל עצמו כעין א"ס ממציאו וכעין התחתונים נמצאיו למטה ולכך הוא אמצעי בין ב' העניינים מצד א"ס הוא נמצא בלי זכו"ן אלא מתפשט ומתהוה ממציאות אל מציאות בכח השפע' א"ס עליו אמנם א"ס נשמ' ורוחו בו מחיה הכתר ומהוה הכתר אמנם הכתר כלי וספי' והיא מעצמ' אל עצמ' מתמצאת והולכ' בכח הנשמ' ואחר היות נגמר הכלי מכאן ואילך הוא לבוש ב' ללבוש וכלי לכלי צריך שיתהוה משיתוף כלי בכלי והרי זה כעין אדה"ר וחוה חו"ב שבכתר נמצאים מכח הבורא בלי זכו"ן אמנם מכאן ואילך יתחברו זכו"ן בו"ס שבכתר ויולידו למטה כלים שניים והנשמה שופע' בתוכם אמנם יקבלו הנשמ' בסוד התלבשות ולכך לא יתהוה למטה שום בריה אלא מכח זכו"ן והכתר בעצמו כלי נמצא בלי כלים אלא יוצא מנשמ' אל כלי ומכאן ואילך הנשמ' יוציא נשמ' והכלי יוציא כלים והיינו ספי' מהכתר ונשמות מא"ס ולזה היה הכתר לבד צבת לצבת אמנם ממנו ולמטה והצבת בצבת עשוי' כל הנמצאים והנה הכתר מכח א"ס יוצא כלול בסוד היודע והידוע והדע' ומתפשטים ונמצאים באחדות ומה שיתהוו ויתבחנו לג' דהיינו היודע כתר לעצמו והדע' חכמה לעצמ' והידוע בינה לעצמ' אינו מצד א"ס שא"ס אחדות גמור ומאחד היודע והדע' והידוע התחתונים דהיינו הספי' חכמה ותבונה ודע' התחתונות כ"ש שיתפרדו מצדו העליונו' אלא בהשתלשל' להמציא הנמצאות יתרחקו ממנו וישתלשלו וירדו מעילה לעלול ותחלת מציאותי' יהיה בסוד הכתר בעצמו שמצד בחי' דבקותו במאצילו כל מה שאפשר לו להתדבק ולהתקרב אין בו בחי' חכמה ובינה אמנם הכל אחדות גמור' כדפי' ולפי זה לא ימצא עולם אמנם האצילו מאצילו וחדשו על מציאות שהתרחקו ממנ' יהיה לו סיבה להשתלשל ולהמצא בדעת ויודע וידוע משתלשל מבחי' אל בחי' וממציאות אל מציאות והיינו סיבה למציאות הכתר מתמצא מעצמו אל עצמו ומתפשט זכו"ן בעצמותו כענין שיהיה בעצמו מכח א"ם השופע בו ולא כן בא"ס ח"ו ולא כן בספי' התחתונות: