אור ברסלב
אלימה רבתי מעין ב עין הבדולח › תמר א - פרק יג

אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]

מעין ב עין הבדולח · תמר א - פרק יג

תמר א - פרק יב

רשב"י ע"ה בשעת פטירתו המשיל משל נאה לענין הקדמ' זו ואמר שהכתר נקרא בוצינא והנה הנר כשיסתכל האדם בעיניו אם הם עיני' רכות יראה לחוץ חוטי שלהביו' יוצאות מן הנר לא שבאמת יוצאות מן הנר שלהביות אלא שהעיני' השואבו' המאור מן הנר ישאבו אות' השלהביות וכאשר נבחין הנר מעצמו אל העינים השואבות הראו' והאור מן הנר לא יהיו בו חוטי' כלל וזהו ענין התי' בכתר כי מצד הכתר אין תי' אלא הכל עצם א' אמנם כאשר הספי' התחתונו' הם עינים צופיות אל הכתר לשאוב חיותם משם יתנוצץ הכתר אל ערך הספי' חוטי שלהביות ואות' החוטי' יקראו תי'. והענין הזה אל יתבהל המשכיל ויאמר ישנן או אינן אם ישנן הרי התי' בו ואם אינו אין לו תי'. כי באמת שהחי' עולמות ובחי' קיימות תמיד לעולם לא יסורו. אמנם אינם בכתר מצד עצמותו אלא הם מצד הספי' והא כיצד כנר שהעין צופה בה שהרי מצד הנר בעצמו אין אותם החוטי' ממנ' אלא הוא וחוטיה דבר א' מיוחד אמנם העין הצופה מרחוק ישאב המציאו' ממנה ע"י מה שיתמצע בין הנר ובין העין אותו ההרחק יעשה חוטי' קצה הא' קשור בעצם הנר וקצה הא' קשור בעין וכל החוטי' א' בנר ומתפזרין לעין לכך הכתר א' מיוחד מצד עצמו והספי' י' וכלולו' כלל גדול מצד עצמן ומסתכלין תמיד בכתר לא יובדלו ולא ירוחקו ממקום קשרם וחייתם כלל ולזה מחמת התעלו' הכתר ירוחקו מהספי' הרחק גדול והספי' ממקום הרחק' יתקשרו בו והא כיצד שיהיו חוטים אלו שהם התי' מתמצעין בין הכתר ובין ט' ספי' ולזה בתי' התקוע בכתר כולם יחד אחדות גמורה ובחי' המתפזרים לט' ספי' ושאר תי' הם תי' מתבחני' לתיקו' רבים כדפי' וכח"ב שבכתר ועצם הכתר הם המיוחדות שהרי מג"ר אפי' מהספי' בעצמן חשובו' כא' כ"ש בכתר שכלם אחדו' גמור' אמנם הסתכלו' וצפי' הספי' בבחי' אחרונה שבכתר דהיינו סוף בינתו ובבחי' זו יסתעף מחוץ לכתר אותם הבחי' האמצעיו' בינו ובין ט' הספי' והיינו כנר עצמות' א' ואין חוטים והחוטי' אמצעי' בין הנר ועין אינם מהנר ולא מהעין אמנם הם מהנר יוצאים אל העין והנה הכתר מצד עצמותו אין לו תי' ולא יוכל לייחסו בשם המורה על הבדל הפעולות אמנם מצד קשרו בספי' יתייחסו לו הפעולות ויקראו בשם אל התי' ויתייחס בשם כנודע ועיקר השם הוא אלו התי' והתי' הם השפעות ואורות קבועו' מתנוצצות תמיד לא יתבטלו אפילו נקודה. ונתלמד עוד מדבריו ונאמר הנה הנשמה בגוף תפעול בכל כחות הנפשיות ופעולת כל האיברים והרי הנשמה היא א' ופעולת האיברים וכחו' הנפשיות רבות והנשמה תפעול בכולם הרי בלי ספק הנשמה תתנונץ לכל אותם הכוחות והפעולות ובאמת אין פעולות וניצוצות בנשמה אלא מצד הפעולות וכאשר הפעולות יתפעלו מהנשמה הנשמה תתנוצץ לאות' הניצוצות וה"ה והטעם ממש לענינים אלו שהרי הכתר בחי' נשמ' לספי' לבוש לא"ס שא"ס הוא מתפשט אל הספי' ואינו מתנוצץ ח"ו ולא מתבחן לבחי' הפעולות והספי' שהרי אין בו לא בחי' ולא ניצוצות ולא פעולות אמנם הכתר מתנוצץ ומתבחן לבחי' לא מצד עצמו אלא מצד הספי' ולכך נאמר א"ס מתלבש בתוך הכתר והכתר נשמה לספי' ותתבחן הנשמה הזאת לבחי' הפעולות הם הם תי' הכתר וכשאתה בא לייחס פעולות הספי' אל הכתר לא תמצא שיש בו פעולות כלל והיינו יחוד תי' שלא יתפזרו לפעולות שונות כלל כדפי' ועם היות שאנו אומרים תיקונים בכתר נשמה לספי' וא"ס נשמה בכתר אינו על דרך הדקדוק שהרי הם ג' ראשי ההנהג' נשמה בתוך נשמה ונשמה בתוך נשמה סוד א"ס תוך כתר שבכתר וכתר שבכתר תוך חכמה שבכתר ואח"כ בבי' יתנוצצו הניצוצות לספי' וענין ג' ראשים פי' בעי"ן כ"ל תמר ב' פ' ולקמן תמר ו' פ'. ואולם בטעם התי' והתנוצצות הכתר הוא הנרצה בפ' זה והקודם ושאר הענין נתבאר במקומו כל א' וא' כראוי לו:

תוכן העניינים

אלימה רבתי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה