אור ברסלב
אלימה רבתי מעין א עין כל הארץ › תמר ה - פרק לא

אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]

מעין א עין כל הארץ · תמר ה - פרק לא

תמר ה - פרק ל

עוד ימצא השגחה מתמהת ב"א והם בענייני המיתות והם על כמה דרכי' הא' הנפלי' ממעי אמן והם אותם הנשמו' שנתחייבו כריתות ומיתות ב"ד ונכרתו פעם אחת יתגלגלו בעוברין ויכרתו וכיון שנתחייבו טעם מיתה הרי זה טעם מיתה אליהם וגם אמותם נתחייבו אותו הצער גם אבותיהם שהולידום נתחייבו בייסורי' אלו ונמצאו משפטי אל אמת צדקו יחדיו וסיבת המפילות בענין המיתה שנתחייבו אם מצד אכילת חלב ודם או חמץ בפסח וכיוצא טפלי' מצד תאות אכיל'. אם מצד עשיית מלאכ' בשבת וכיוצא נופלים מחמת מלאכה יתירה אם מחמת בעילת נכריות נופלים ומתים מחמת ביאת הזכר על המעוברת עד שמפיל' וכיוצא בענין זה ואם חייב סקילה נופל' האם ומפלת ואם חייב שריפה נשרפת ומצערת ומפלת וכיוצא. ומטעם זה יש עוברות שלסבה קלה מפל' ויש שאינה מפלת לשום סבה ועכ"ז כל העוברי' רבי' בצער אותם קלי' הפוגעות בהם מפני שהם רבים ואין להם חוזק באחיזת' בקלי' ולכך סבה קלה היא פוגעת בהם ועוקרם זולתי אותם שהם צדיקים גמורים שנאמר בהם בטרם אצרך בבטן ידעתיך שאי אפשר לנגוע בהם החיצוני' לרוב שמירה עליונ' עליהם הב' הם העשוקי' שהם מתי' בקטנות' משעת לידה עד י"ג שנה ויום א' ואלו הם אותם שהם עשוקי' מן החיצונים וזה הוא שנאמ' בעון אביהם בנים מתים כשהם קטנים והענין כי כשאדם חוטא אותם הנשמות הראויות לבא ע"י החיצונים נכנס' ועושק' מהיכל גניזתם והטעם שהוא נכנס בחטאו בתוך הקלי' וכאשר נכנס שם מיד החיצוני' תובע' הדין ואומרת תנו לי חלק נשמות בני פ' שהם חלקי וגורלי והיינו אומרו ראיתי דמעת העשוקי' ואין להם מנחם וכדפי' בסבא ובזוהר פ' פנחס סי' ובכמ' מקומות ולזה ימצא שמת אדם זה שנים ומתים בניו כשהם קטנים וכבר מת ולא שייך בעון זה אם לא כדפי' ויש עוד טעמי' אחרים לאלו פי' בסבא ושם הארכתי הג' הם אותם שמתי' מי"ג ועד עשרים ואלו מתים ע"י מלאך המות שאינו מלאך המות הממית לגדולי' ואלו הם רובם מתים בלא משפט והענין שאלו חטאו מקודם חטא ידוע ובהגיעם לאותו פרק הם קרובים לחטוא באותו חטא עצמו ויש רשות להמיתם קודם שיחמיצו ויחטאו אותו חטא שהם מזומנים לו וחשובים בו ועלולים ואלו יכולי' להנצל ע"י חינוך טוב שלא יגיעו לאותו פרק כלל ואלו הם אותם שכאשר מדת הדין מתוחה בעולם אלו הם מסומנים בסי' ידוע וניתן רשות לפגוע בהם בסוד יש נספה בלא משפט כדפי' לעיל וכך פי' בפ' פקודי סי' י"ג. הרביעי הם בני אדם מעשרים שנה ומעלה שאלו מתי' ע"י מלאך המות ממש כל א' כפי מעשיהו והטעם כי אין מיתה בלא חטא וע"י חטאם מתים מעשרים שנה ומיתתם ע"י השליח והטעם שאין השכינה משכנת שכינת' על ב"א אלא עד היותם בני כ' שנה והטעם לזה כי העובר במעי אמו יש בו צלם לבד שע"י אותו צלם הוא מתגדל ונמתאים אבריו לכאן ולכאן כאומ' אך בצלם יתהלך איש וכתי' אשר עושיתי בסתר רוקמתי בתחתיות ארץ גלמי ראו עיניך וכו' והצלם קרוב מאד אל אלו החיצונים עד שהנפש הרוכבת עליו הוא מהעשי' כנודע ותתלבש בצלם כדפי' בעניינו בספ"ר בשער נשמה ולזה אלו החיצוני' בקל יפגעו בצלם ויפגעוהו וימיתוהו ולזה הנפלי' קרובי' מאד אל סבו' המות שהם אצל הקלי' והמות וכאשר יולד מיד נפש מזדמנת לו ובהגיעו לחינוך רוח מזדמן אליו ועכ"ז החיצוני' פוגעי' בו לא הסיבות הקלות אלא הסיבות הגדולות יותר דהיינו העשוקים ולילית בכח אסכרה שבה שולטת על אלו וכאשר יגיע לי"ג מיד נשמתו באה אליו ויצא מכלל אלו אמנם עדיין החיצוני' הנז' לעיל בעת הדין שולטי' בו ומפני שעלה מעול' היצי' אל עולם הברי' דהיינו מרוח ונפש לנפש שהיא מהברי' ששם החיצוני' רחוקי' הרבה לכך מתרחק מהם זולתי מה שנמשך אחר החיצוני' ובהגיע אל עשרי' הגיע אל עולם האצי' ועליו נאמר ה' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך ונדון בב"ד של מעלה שהוא עולם האצי' והטעם שהשכי' היא מדת בת שבע על כסא הכבוד כדפי' בפ' תרומה סי' ועתה מה נשאר שאלה הנה התינוק ההוא או העובר ההוא מה טיבו מה עונו מה פשעו שנעקר כיון שהכל בדין גבוה והנהג' עליונה ומשפטי ה' אמת צדקו יחדיו ועם היות שנאמר ואין להם מנחם כדפי' בסבא עכ"ז בדין גבוה והשגחה שלימה והכל דין אמת על אביו ועל אמו ועליו וכן כשהוא בן י"ג והולך בדרך ישרה והקב"ה עוקרו לסיבות ידועות כדפי' ומי יוכל לעמוד על דיניו של הקב"ה עמקו מחשבותיו:

תוכן העניינים

אלימה רבתי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה