אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין א עין כל הארץ · תמר ה - פרק יח
הזמן הד' ירידת יעקב ובניו למצרים והצלחתם שם במלוכה אין ספק שירידת יעקב למצרים ירידה של גלות היתה והתחיל השעבוד אמנם הצדיקים הקדושים שהם בעלי הבית העליונה היא השכינה הם בנים שאין גלות שולט בהם ואין ספק שירדו שם לסוד הגלות כאשר נבאר בפ' י"ט אמנם צדקת יעקב ובניו מכניעים את הקלי' ומאירים השכינה בח"ל עד שאין כח בחיצונים לשלוט בהם והוא כעין הצדיקים כשחולפים דרך גהינם אין אור גהינם שולט בהם ומה לי זה ומה לי זה הכל ענין א' אין אור גהינם ולא חיצונים שולטים בצדיקים לכך כשנכנסו ישראל למצרים צננו אשו של גהינם החלישו כח הגלות וכבו אשו ואדרבא שלטו הם במצרים מפני שכך הדין שכינה כשמתלבשת בקלי' אין הקלי' שולטות בה ח"ו אלא היא שולטת עליהם ולכך כשירדו אלו הצדיקים למצרים והיו דבקים בשכינה אדרבא שלטו במצרים והכניעם יוסף וכל הדור ההוא מפני שזכותם ונקיותם וטהרתם רחוקה מאד מזוהמת הגלות וקרובים הרבה למדרגת הקדש ולזה לא שלטו בהם המצרים עד שעמדו שם ומתו צדיקי עולם הדבקים באצי' והולידו הבנים בנים מאותן הנשמות המגולגלות והתחיל הגלות לשלוט בהם כאשר יתבאר. והנה מג' ירידות שיש לסוד ההנהגה בגלות כדפי' בפ' י"ב אין א' מהם לשבטים עם יעקב במצרים הא' ירידת הספי' ח"ו אדרבא שם הרביצו התורה והאירו השכינה ותיקונ' כל ימי השבטים ולא פרקו ישראל עול תורה ועמדו שם בשלוה גמורה ובברכה והיו שם מפרנסים החיצונים מתמצית מיטב ברכתם כדכתיב ואכלו את טוב הארץ והספי' מתתקנים שם ע"י עסק תורתם בס' רבוא תלמידים שהעמיד יעקב במצרים ולא נסתלק יעקב עד שהשלים לס' רבוא עוסקי תורה כדכתיב כי לגוי גדול אשימך שם וכתיב רועה צאן עבדיך ופי' בזוהר רועה מלשון רוע התרועעה הארץ שהיו מכניעים טלה שרו של מצרים והגבירו שם האור והשביתו הקלי' ויוסף הוא המשביר מצד היותו הזן ומפרנס לכל ומפרנס למצרים תחת שיעבודו ולזה הצליחו בגלותם. ואף אנו אלו עשינו כך הי' ראוי לנו והיינו משברים ומכתתים כח השר והיינו שולטים עליו ומפרנסים אומתו אלא שרעתינו ביצרנו הרע גורם לנו ולזה הצליחו בתחלה ושכינה לא חסרה שפעה והנשמות מתתקנו' בהצלחה גדולה כל הזמן ההוא: