אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין א עין כל הארץ · תמר ה - פרק יד
כאשר יקבץ שכלך כל ההקדמות הסדורות תמצא שפע קצוב לשכינה לכל המציאות בין יהיו טובים או רעים בערך מעשה עולם וכל היושבים בו נבראים קטנים או גדולים בהמה וחיתו יער והיסודות ומורכביהם בדומם וצומח וחי שאינם בכלל גמול כלל וע"ז רמזו רז"ל באומרם אדם בשביל בהמה והיינו שכלם יש להם שרים מופקדים עליהם ושריהם ישבחו וישוררו לבוראם ושירם וזמרם עולה ומושך אור א"ס ומחיה אותם והיינו אומרו הללו את ה' מן השמים וכל המזמור כולו וזה נק' פרקי שירה והשיר הזה מתקבץ כולו יחד ועולה ואל זה רמזו סוד פ' שירה באומר שמים מה הם אומרים הארץ מה היא אומרת והרוחות מה הן אומרים כלב מה הוא אומר חתול מה הוא אומר וכיוצא והשיר הזה העולה ונכלל יחד מקבץ אותו שר העולם הנק' מטטרו"ן מפני שהוא מופקד על שירת המשוררים לקבץ הכל ולהכניסה פנימה ולשאוב אור קיום הנמצאים התחתונים ולתת להם קצת מזונם ושפעם ובהתעלות שירת המלאכים אל הכסא ושבח הכסא אל הספי' ושבח הספי' אל א"ס יתקבץ הכל ויעשה שבח א' ושיר כלול ואז יושפע למטה אור המחיה את כולם. והנה המדבר שירו משובח מן הכל כמו שסוד הרכבתו משובחת שיש בו כח הדיבור וכאשר יתבאר ענין האדם בתמר בפ"ע ב"ה ויש בכחו להוסיף ולחדש זווג כאשר ביאר' בפ' הקודם ולכך אם יש אדם והוא משבח כולם יוטפלו אליו ויהי' הוא המהלך ומעלה שירו בראש כל שירה וזמרה וכולם משועבדים תחת ידו וכאשר יחסר האדם כלם (נר' שצ"ל בטלים) בכלי' מאות' המעלה המשובחת שהיתה ראוי' לרדת אלו עמד אדם שם וענין זה חשק כולם שאין בהם קנאה אחרי ראותם תועלתם המפורסמת אלא אדרבא אם האדם יתבטל מהעבודה יחד כולם יבלעוהו לסבת העדר חוקם מאתו ולזה יהי' לשכינה ב' אלו קוראותיה בשפע העליון להשפיע לתחתונים ולזה השכינה תסבב על האדם כשר והגון מישראל אפי' שהי' א' לבד כגון שת חנוך מתושלח נח אברהם יצחק ישראל וכל כיוצא ואפי' בדורות אחרונים כל מי שיהי' מזכך עצמו שכינה עמו והיא נוטלת שבח כל התחתונים ושאר כשרי ישראל ותפלתם ועבודתם ע"י הכשר ההוא ראש הדגל כדי להמשיך התוספת הנז' המשובח ההוא. וכאשר אין איש ראש בעבודתו כלל (אולי צ"ל אז) זה שכינה תחזור לשר העולם ויתפרנסו העולם וכל הנמצאים בקצבתם הראוי' והגונה אליהם והיינו שפי' בתי' שכינה אזלא כל ימי אי אשכחת צדיק בעלמא שארי בגויה ואי לאו אהדרת לקן צפור דהיינו מטטרו"ן שר העולם כדפי' וכמו שיהי' הדרו' לערך מציאות האדם עם מציאות החיה והבהמה כדפי' רז"ל אדם בשביל בהמה כך יערך לערך עבודת ישראל סתמי' כלל עם ה' או צדיק (אולי צ"ל מיוחד) מיוסד בדור שיהי' עולה על כולם יהי' השכינה משכנה עיקרי' בו מפני שהוא מייחד אותה בחי' הגונה ומשובחת וענין זה יהי' שבח שלה יותר מכל תפלתם של ישראל ויהי' תפלתם של ישראל כולם עולות דרך הסולם הזה כענין שפי' ערך הבהמות אל האדם כך הם שאר האדם אל הצדיק שיזכך עצמו ויעשה עצמו מרכבה אל השכינה במעשיו ההגונים וכיוצא: