אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין א עין כל הארץ · תמר ה - פרק טז
הזמן הב' והנהגה ב' הוא אחר חטא אדה"ר והיה עניינו ממש כעין חורבן הבית וגלו ב' ההי"ן ממש בעונו ואותם המקורות העליונים נסתמו שוב לא נפתחו מיום שחטא וה"ס סתימת מקורי הכתר אל החכמה וחטאו גרם שנסתם הכתר ומה שהיתה החכמה פתוחה לקבל מקורי הכתר נסתמו דהיינו אד"ם חכמ"ה מ"ה אד"ם לכך פגם החכמה ומה שהיה הכתר משפיע שרשי החו"ב שבו אליהם אל מקומם החו"ב ממש נסתם וה"ס אומרו בתיקו' מאתר דאתנטילת נשמתיה בארח אצי' תמן חאב רצה בזה שבכתר נכללים חו"ב בסוד שמות יו"ד ה"י וי"ו ה"י אל"ף ה"א יו"ד ה"א והם נעלמות שם ומשפיעות מקורותיהן אל החו"ב במקומ' שמהם אצי' הנשמות והוא חטא בספי' החו"ב נסתם המקורות האלו דהיינו שלא הוכנו ב' מדות אלו לקבל מהשרשים אשר בכתר והוריד כל מציאות העולם אל תוך הקלי' מדרגה אחת דהיינו מה שהקלי' מתנגדת אל כנגד הכתר וזו שוב לא לא נתקנה אלא לעתיד שיצא העולם מזוהמתו לא בזמן שעמדו ישראל על הר סיני שאז פסקה זוהמת גופן והיו מזדמנים אל שאר התיקו' וחזרו וקלקלו הכל וסוד זה לא נתקן אפי' בבית א' שמעולם לא נפתחו מקורי הכתר אל החכמה ולא מקורי החכמה אל הבינה כעין בחי' החכמה אלא נפתחה החכמה אל הבינה כעין בחי' הבינה והיינו שהפריד אדה"ר עוקץ היו"ד מהיו"ד עצמה ועכ"ז שנתקן העולם נתקנו כל המציאיות מעט מעט ובחי' זו לא נתקנה אבל נתקנה כמה תיקוני' אחרים דהיינו שנסתמו כל המקורות כולם כעין חורבן בית שני ונתקן הכל ועכ"ז פגם זה עמד תדיר כעין שהיתה בחורבן בית א' שנסתמו כל המקורות וכשחזר לא נתקן אלא מציאות בחי' השפע למל' בית ב' כדפי' כך הי' חטא אדה"ר הגביר הקלי' אמנם הפגם לא עמד תדיר אלא במקורות הכתר אל החכמה ופגם במחשבה שהיא חכמה ובמעשה אלא שנתקן הכל בדורות הצדיקים המתקנים מעט מעט אמנם עיקר התיקו' לעתיד והנה נמשכו הדורות קצת מתקנים והרשעים מחריבים ועכ"ז לקורבת' למקורות האור נשאר להם אריכות הימים והשנים מצד א"א דהיינו המקורות שנסתמו והי' להם שקט ושלוה בערך טיפת החכמה מן הכתר כעין חורבן בית א' בסוד גלותם כדפי' והי' הענין כי י' דורות מאדם ועד נח וי' דורות מנח עד אברהם כל הדורות האלו העמיקו שחתו ולא תיקנו אלא אדרבא קלי' גוברת והמקורות נסתמים האצי' והבריאה והיצירה והי' העולם מתנהג בהנהגת אופן בהנהג' גלותינו זה ועם היות שהיו צדיקים היו הולכים ומתקנים ענין טהרת הנשמות כדפי' בפ' תרומה סי'. עכ"ז לא הי' סיפק במעשיהם אלא סעד וסמך לשכינה דהיינו פקידה מועטת הפוקד קב"ה לשכינה ומרחם עליה ויעלה ויוסיף השפע קצת במדרגת אופן כך ממש הי' ענין הצדיקים והרשעים מוסיפים ברשעתם וצדיקי הדורות לא הי' ספק בידם לתקן את אשר עותו אלא הדורות היו מכעיסין והולכין ועולם חרב בלי תורה והמקורות לא היו נפתחין כדפי':