אור ברסלב
אלימה רבתי מעין א עין כל הארץ › תמר ד - פרק לז

אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]

מעין א עין כל הארץ · תמר ד - פרק לז

תמר ד - פרק לו

להזהיר המעיין שלא יחשוב שנויי הכלים יעשו שינוי במודד כלל כמו שפי' בפרקים הקודמים ועם היות שהמדות מדודות בהשתלשלות זו מזו והם עלולות זו מזו המדה המודדת פנימ' מדתם לא יתייחס לה חילוק בין מדה למדה אלא כשיעורה ועניינה מן הכתר כך ימצא אפי' במל' שאינה עלולה זו מזו ולכך המשלנו הספי' הם הכלים אל הגוף וקו המדה המודדת נשמה לומר כמו שהנשמה בגוף הכל ענין א' ושוה מציאותה בראש כמו מציאותה ברגל והחילוק הוא בכלים שאינו דומה חשיבות הראש לחשיבות שרגל כך הענין בספי' שיש חילוק בין עלול א' לעלול אחרון ועכ"ז הנשמה אשר בתוך הספי' אחת שוה מציאותה תוך הכתר כמציאותה תוך המל' ואין בה השתלשלות וא"ת כיון שהספי' אצילות זו מזו א"כ מה ענין קו המדה יכיון שקו המדה מודדת אותם א"כ מה ענין אצילות' זו מזו אמשילך שהוא כענין כלי הזכוכית שהזכוכית בעצמו הוא ענין א' (נר' שג"ל ונפיח') וטפח הזכך שהוא נופח הוא רוח החיים ממנו המודד אותו ומכה בו בתוכיותו ואומר לו גדל. ועד"ז נאמר בספי' עצם המדה הוא אצילות ולא עצמות רוח החיים המודד. אמנם אצילות זה משתלשל זה מזה כדפי' אמנם עצם המאציל בתוך הנאצל מכה בו ואומר לו גדל ורוח החיים הנופחים בו ומודדים אותו אין בהם עילה ועלול כלל והאצילות שהוא המתגדל אינו אלא ע"י השתלשלות ולזה ימצא שינוי בין הנאצלים מצד השתלשלות ולא מצד מאצילם ולכך כשימדוד המודד שינוי במדות אינו מצד קו המדה וצא ולמד מן המשל הוכך שמדד כלי הזכוכית מהם ירוקים מהם לבנים מהם אדומים מהם שחורים שמה שנשתנה גוון הכלים אינו מחמת שינויי נפיחת האומן אלא נפיחתו א' אלא מחמת שינויי הזכוכית ישתנה גווני הכלים אמנם הנפח ינפח בהם כאשר יוכלון שאת שיש מין זכוכית יתפשט לאורכו ולרוחבו ולרומו ולעומקו בעיגולו וריבועו שיעור גדול ויש שלא יסבול מדה כ"כ ויצמצם הנפח נפיחתו לפי שעורו של כלי וענין כח הכלי לא יסבול יותר מנפיחה זו וזהו ממש ענין האצילות והתפשט' ע"ג קו המדה שהוא נפיחת חיים מאת הנופח וטעם היות הכלים אלו מאלו. כדי שירדו שאלו היות מאת המאצי' כולם כתרי' כמציאות הנאצל הא' אמנם עתה שהם נאצל מן נאצל ירדו מעילה לעלול וטעם הנשמה בהם שיהי' פעולת' מן המאציל וכולם דבקים בו ואלו ירדו מעלה לעלול גם בערך המאציל יתרחקו ממנו הרחק ולא יקרא המאציל פועל בעצם אלא ע"י הנאצל הא' והב' והג' מתרחקים ואינה זאת הכוונה אלא היות כל הפעולות מאתו רחוקות וקרובות קלות וחמורות ולזה כח המאציל לעולם בנאצל ואין הכלים שינוי במאציל ולא קיצור כח כמו שלא יקשה לחוקרים שלא עמדו על סוד הספי' ולא חשבו אלא כחו מיד על המלאכים ולא חשבוהו תשות כח ולא חלישות חיל מפני שאחר שנגדיל האלוה על כל נמצא לא יקרא ליאות כלל כל שכן שאנחנו נתן להם גובה המציאות כולו ולא יקרא ליאה מה שיפעול ע"י הכלים פעולות שמעוטן וקטנותן מחמת האמצעי לא מצד עצמו ח"ו ולזה יתן האלוה כח בנאצל התחתון כפי יכולת הנאצל לסבול ולא יהיה ליאות במאציל כלל:

תוכן העניינים

אלימה רבתי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה