אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין א עין כל הארץ · תמר ד - פרק כז
תמצא בדברי רשב"י בקו המדה ובמקומות אחרים לפעמים יאמר בוצינא דקרדינותא ולפעמים יאמר בוצינא והנה מלת בוצינא הוא לשון נר כדמתרגמינן בהעלתך את הנרות בוצינייא וענין קרדינותא יש בו ב' גרסאות בקצת מקומות בזוהר גריס קדרנותא והוא לשון שחרות להורות על רוב הבהיקות כענין ישת חושך סתרו והענין ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים כדפי' בריש ס' הבהיר. ויש מפרשים לשון גפרית כדמתרגמינן עצי גופר אעין דקדרוס וירצה על דבוקת האור העליון בו כדבקות האש בגפרית ואית דגריס בכולהו קדרטן וכן מהם פי' בערוך ואין מהם ראיה לקרדנותא אלא מפ' ותנח התבה על הרי אררט מתרגמינן טורי קרדו ואם הי' כוונת מלת אררט לרמוז על ההרים הגבוהים הזה ניחא שהיה ממנו ראיה למלת קרדנותא שהוא לשון רוממות אמנם נראה שהוא שם מקום וא"כ קרדנותא לא נדע בו שם כלל. והנה בקצת מקומות בקו המדה עצמה קאמר בוציצא וחפשתי ולא מצאתי רק שמלת חיפוש מתרגמינן בציה תחפשנה תבציה חופש מבציה וכיוצא ואם כן נאמר שנגזר מלשון זה בוציצא דוחק גדול וא"כ במקומות בתיקו' בענין קו המדה דקאמר בוציצא דקרדינותא אלו גרסינן בוציצא דקדרותא ירצה חופשת בחשך ובשחרות ואין לו מנין ואין לו ענין ואי גרסינן בוציצא דקרדינותא לא נדע ג"כ עניינו. והנה בשמואל סי' י"ד כתיב ובין המעברות אשר בקש יונתן לעבור על מצב פלשתים שן הסלע מהעבר מזה ושן הסלע מהעבר מזה שם האחד בוצץ ושם השני סנה ופי' הרד"ק לא נודע אצלינו ענין השמות אלא שיונתן תרגם בוצץ משרועיתא מקום חלקלק מדברי רז"ל בשערתא דנהרא ותרגום בחלקלקות באפלא במשרעא באפלא בקבלא וכל זה פי' בערוך בערך שר"ע ואם נפרש לפי זה לשון בוציצא מלשון בוצץ יהי' פי' לשון חלקלק ואין בו תפיסה ולא פעולה ידועה אמנם אין נראה שיאות אל הענין. והנראה אלי כי מאחר דזמנין נקיט בוציצא זמנין בוצינא וכולא בחדא מילתא שהכל ענין א' בלשון הירושלמי דהכוונה נר ומלת קרדנותא או קדרנותא נאמר לשבח ומעלה וכבוד יורה על מה שיורה. אמנם באידרא בשעת פטירתו פי' בענין התיקו' אשר לכתר ענין נפלא שאינם בערך הכתר בעצמו אלא מצד הספי' התחתונות ונתן טעם לדבר והמשיל משל לנר שהעינים הצופות בו ישאבו אורו ויעשו חוטי שלהביות מתנוצצות מהנר לעינים ולכך הספי' צופות בכתר ומצפייתן בו יעשו תיקו' מתנוצצים לבחי' נערכות לא שיהי' הכתר מצד עצמו תיקונים וההקדמה הזאת ביארתי' בארוכה בעין רואי ת"א. ולזה יקרא הכתר בוציצא להראות על סוד תיקוניו כעין הנר המתנוצץ לעין הצופה וכן הוא ענין המדה שאין בו שיעור ומדה אבל ישער וימדוד לערך הנמדד ולצפייתו יתן בחי' אמצעות בינו ובין הנמדד והיינו קו המדה ולזה יכונה בשם בוצינא כנציצות הנר ממש. ומלת קדרנותא רוממות כדפי' ירצה שכאשר יגבה הנר למעלה למעלה ויתרחק מחמת הרוחק יתנוצצו אותם הניצוצות (נר' שצ"ל וחוטי) ומטי שלהביות לעין הצופה לתת אמצעות בין הרואה והנראה. ואם נאמר קדרעותא לשון קדרות ושחרות ג"כ יתיישב שמחמת השחרות המעלים הכתר וההרחק אשר בינו ובין שאר הנאצלים נעשה המציאות הזה שהם התיקוני' והמדידות והשיעורים והכל עולה אל מקום א' ואי גרסינן קרדנטתאי (אולי חסר):